אקולוגיה וסביבה

אבולוציה של מחקר אקולוגי וסביבתי – 50 השנים האחרונות

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

יובל שנים לוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה – מאז ועד היום

גילי כהן, שחר בוקמן

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) הוועידה השנתית ה-50 היא הזדמנות סמלית לבחינה רטרוספקטיבית של המפעל המדעי החלוצי, הוותיק והמפואר, שיש לו חלק חשוב במורשת של התנועה הסביבתית הישראלית

הוועידה השנתית ה-50 היא הזדמנות סמלית לבחינה רטרוספקטיבית של המפעל המדעי החלוצי, הוותיק והמפואר, שיש לו חלק חשוב במורשת של התנועה הסביבתית הישראלית

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

על אינדיאנים, מסעות בעולם וחוות בודדים ‒ ריאיון עם דנדן בולוטין

שחר בוקמן

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) למי שמסייר למחייתו ברחבי העולם ‒ בג'ונגלים של האמזונס, בין שבטים באפריקה ובין קרחוני אנטארקטיקה ‒ ומפעיל מקלט לחיות בר פגועות בחוות הבודדים, בית משפחתו בנגב, יש זווית מבט ייחודית על קיימות ושינוי האקלים

למי שמסייר למחייתו ברחבי העולם ‒ בג'ונגלים של האמזונס, בין שבטים באפריקה ובין קרחוני אנטארקטיקה ‒ ומפעיל מקלט לחיות בר פגועות בחוות הבודדים, בית משפחתו בנגב, יש זווית מבט ייחודית על קיימות ושינוי האקלים

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

אוקספורד בנגב – פיתחנו דרכים לשרוד ואף לשגשג במדבר שלנו. תארו לעצמכם מה אנחנו יכולים לתרום לעולם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מדוע לוועידה ולכתב העת ישנו בעצם אותו הדי-אן-איי?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת

רון פרומקין, דן גרונר, עזרא סדן, דוד רוזן, אסף צוער, גלעד גבאי, ניר פפאי, נועה יאיון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) מיזם התשתית הנרחב ביותר שנמצא כיום בשלבי תכנון בישראל, מקודָם בצל מחלוקת חריפה על הצורך בו. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?

מיזם התשתית הנרחב ביותר שנמצא כיום בשלבי תכנון בישראל, מקודָם בצל מחלוקת חריפה על הצורך בו. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

פרופ' אביטל גזית, פרופ' שריג גפני וד"ר דנה מילשטיין – שלושה דורות של חוקרי נחלים ותחזית מדאיגה אחת

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

לכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

אבי אוזן, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

אפידמיולוגיה סביבתית כדרך אפקטיבית להשפיע על הסביבה – ריאיון עם ד"ר קרן אגאי-שי

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

רב-שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל

גדי הראלי, יעל כהן-פארן, אוהד הצופה, דרור בוימל, ניר פפאי, חצב יפה, אביב רוזן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה – אתגרי ניהול משאב משותף השייך לכלל האנושות

דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

רב-שיח בנושא: יישום מסקנות הסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים

אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר, אמיר פוסטר, יניב מריג, יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל, אילן ניסים, נדיה צימרמן, דרור צוראל, נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

רב-שיח בנושא ניצול מי הנגר העירוני

נעמי כרמון, ירון זינגר, ינאי עמיעז, חיים מסינג, דליה טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

רב–שיח בנושא ייצור חשמל בכורים גרעיניים בישראל

נועם סגל, איתן קוכמן, ברכה חלף, שחר סולר, סטיליאן גלברג, יעל פרג כהן מינץ, עמית מור, שמעון סרוסי, יובל לסטר, יונתן אייקנבאום

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו?

צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

סיכום

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) סיכום שולחן הדיונים בדבר אסדת לוויתן

סיכום שולחן הדיונים בדבר אסדת לוויתן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח בנושא ניהול המסדרונות האקולוגיים

תמר כפיר, מגי ברטן, רענן אמויאל, עמיר ריטוב, דותן רותם, יהושע שקדי, עפרי גבאי, אסף זנזורי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

ד"ר יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מַחזור החיים – ריאיון עם ד"ר ורד בלאס

יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת האשפה היא מראה של האדם ושל החברה. פח הזבל המשפחתי יכול להעיד רבות על בעליו – מעמד חברתי-כלכלי, תזונה, הרגלי הקניות, תחביבים, גיל הילדים במשפחה, אמונה דתית ועוד.

האשפה היא מראה של האדם ושל החברה. פח הזבל המשפחתי יכול להעיד רבות על בעליו – מעמד חברתי-כלכלי, תזונה, הרגלי הקניות, תחביבים, גיל הילדים במשפחה, אמונה דתית ועוד.

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לנגד עינינו נכתב פרק חדש בהיסטוריה האנושית – מגפה עולמית הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה הגלובלית, לסגירת גבולות לאומיים, לסגירת מקומות עבודה רבים ומוסדות חינוך ולהסתגרות כל אדם בביתו. החשש מתחלואה ומתמותה שיתפשטו בגידול מעריכי חסר שליטה הביא את הממשלות ברוב העולם לפגוע אנושות באורח החיים, להגביל את הניידות ולצמצם את מגוון הפעילויות היצרניות והחברתיות לכדי אלה הנחשבות חיונית בלבד.

לנגד עינינו נכתב פרק חדש בהיסטוריה האנושית – מגפה עולמית הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה הגלובלית, לסגירת גבולות לאומיים, לסגירת מקומות עבודה רבים ומוסדות חינוך ולהסתגרות כל אדם בביתו. החשש מתחלואה ומתמותה שיתפשטו בגידול מעריכי חסר שליטה הביא את הממשלות ברוב העולם לפגוע אנושות באורח החיים, להגביל את הניידות ולצמצם את מגוון הפעילויות היצרניות והחברתיות לכדי אלה הנחשבות חיונית בלבד.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מגדלי הקירור של בתי הזיקוק בחיפה, לאחר קריסת אחד מהם

מגדלי הקירור של בתי הזיקוק בחיפה, לאחר קריסת אחד מהם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פרק חדש בהיסטוריה האנושית

שחר בוקמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

יואב יאיר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים, אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים, אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

פרופ' אילן קורן – ראשו בעננים ורגליו על הקרקע

שחר בוקמן

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

רב-שיח בנושא מתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום

יוסי סוקולר, גיל פרואקטור, ליטל שלף דורי, גרשון גרוסמן, איתן פרנס

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

שחר בוקמן, רועי עופר זיו

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

פרופ' אורי מרינוב – 50 שנים בסביבה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

פרופ' אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לדורות הבאים אין נציב, אבל ייתכן שקמה לו מנהיגה. המראה הצעיר והתמים המלווה בתובנות בוגרות ובאמירות מהפכניות, גורם לגרטה ת'ונברג לחדור ללבבות צעירים בכל העולם

לדורות הבאים אין נציב, אבל ייתכן שקמה לו מנהיגה. המראה הצעיר והתמים המלווה בתובנות בוגרות ובאמירות מהפכניות, גורם לגרטה ת'ונברג לחדור ללבבות צעירים בכל העולם

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון – ריאיון עם ד"ר יהושע שקדי

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

יוני ויעלה שקד – שוקדים בזוגיות על מחקר וניטור במפרץ אילת

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

פרופ' תמר דיין – "הזמן המרתק ביותר אי פעם להיות אקולוגית"

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ראיון עם פרופ' תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר מוזיאון הטבע הראשון במזרח התיכון, ע"ש שטיינהרדט שנפתח לציבור בחודשים האחרונים

ראיון עם פרופ' תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, יו"ר מוזיאון הטבע הראשון במזרח התיכון, ע"ש שטיינהרדט שנפתח לציבור בחודשים האחרונים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול

במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) אנטארקטיקה רחוקה מהעין והלב, אך יש לה חשיבות עולמית בקביעת אקלים כדור הארץ ומערכת הזרמים האוקיאניים, והיא אף מדד רגיש לשינויים עולמיים. יש לתת לה את המקום המרכזי שהיא ראויה לו, כפי שמציגה המפה על שער הגיליון

אנטארקטיקה רחוקה מהעין והלב, אך יש לה חשיבות עולמית בקביעת אקלים כדור הארץ ומערכת הזרמים האוקיאניים, והיא אף מדד רגיש לשינויים עולמיים. יש לתת לה את המקום המרכזי שהיא ראויה לו, כפי שמציגה המפה על שער הגיליון

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

עדיף להיות האדם שניסה – ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד, אבי הפסיכולוגיה הסביבתית

ד"ר נורית כרמי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

שחר בוקמן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) גורלם של עולמות החי והצומח בעידן הנוכחי של ההכחדה ההמונית – 'האנתרופוקן' – צריך להדיר שינה מעיני כולנו. על עתידו של עולם החי של ישראל בעוד 20 שנה תוכלו לקרוא בגיליון הבא

גורלם של עולמות החי והצומח בעידן הנוכחי של ההכחדה ההמונית – 'האנתרופוקן' – צריך להדיר שינה מעיני כולנו. על עתידו של עולם החי של ישראל בעוד 20 שנה תוכלו לקרוא בגיליון הבא

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים – ריאיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שחר בוקמן, יורם אבנימלך

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

שחר בוקמן, יוחאי כרמל

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים

נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

ים שאינו חי לא ימות: ריאיון עם סיגלית לנדאו

שחר בוקמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

שחר בוקמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות

הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

'עיר האורות' חוסכת חשמל? ריאיון עם אדריכלית סדיסיה דה שסטנה (Cedissia de Chastenet), אחראית אסטרטגיית קיימות ותשתיות חכמות בעיריית פריז

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד

האסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ולרי ברכיה, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מנות בסכנת הכחדה – החייאת מסורת קולינרית נעלמת: ריאיון עם ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת נוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.

נוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) בהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

בהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

תל-אביב היא לא סקנדינביה – ריאיון עם השר אבי גבאי

שחר בוקמן, נטע ליפמן, שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

אם חושבים – לא נוהגים: ריאיון עם פרופ' אראל אבינרי

שרון מרק, שחר בוקמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) פרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה

פרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

משולחנה של שרה בממשלת מעצמה עולמית של אנרגיות מתחדשות – ריאיון עם ברברה הנדריקס, השרה לסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית של גרמניה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה

גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

שחר בוקמן, ברכה חלף

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים

בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

רב-שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

תמר ברמן, חיים רבינוביץ', גיא רילוב, דליק ווליניץ, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים – ריאיון עם רחל רמתי, האדריכלית הראשית של ניו-יורק

שחר בוקמן, שרון מרק

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) רחל רמתי זכתה למוניטין בין-לאומי כמתכננת ערים, בעיקר בזכות השפעתה על העיצוב העירוני של ניו-יורק. רמתי, תושבת ישראל לשעבר, היא כיום המנהלת והבעלים של חברת .Ramati Associates Inc ומלמדת עיצוב ואדריכלות

רחל רמתי זכתה למוניטין בין-לאומי כמתכננת ערים, בעיקר בזכות השפעתה על העיצוב העירוני של ניו-יורק. רמתי, תושבת ישראל לשעבר, היא כיום המנהלת והבעלים של חברת .Ramati Associates Inc ומלמדת עיצוב ואדריכלות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

שחר בוקמן, שרון מרק

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?

תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

פיצוח סודות הטבע יביא מזור או כלְיון? ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

כלכלה התנהגותית בשירות איכות הסביבה – ריאיון עם פרופ' דן אריאלי

שחר בוקמן, עמיר פינק

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

עד ליום שגורילות יסחרו בבורסה – ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי

שחר בוקמן, עמיר פינק

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'

ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הרפורמה במערכת התכנון בישראל – בין חברה לסביבה

איריס האן, עמיר ריטוב, יעל דורי, איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צורך השעה ‒ אסטרטגיה ימית אזורית לאגן המזרחי של הים התיכון ‒ ריאיון עם עמי אילון

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צבי דובינסקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

המשוררת הצופה מן החלון: ריאיון עם אגי משעול

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) ראיון עם אגי משעול, מגדולות משוררי ישראל בני זמננו. מרבה לעסוק בעולם החי והצומח. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. חברה במועצת המומחים של התנועה הירוקה. מתגוררת במשק חקלאי בכפר מרדכי

ראיון עם אגי משעול, מגדולות משוררי ישראל בני זמננו. מרבה לעסוק בעולם החי והצומח. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. חברה במועצת המומחים של התנועה הירוקה. מתגוררת במשק חקלאי בכפר מרדכי

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק

בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

אבי פרבולוצקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חשיבה מחודשת על מדיניות ההקצאה של משאבים לאומיים לחקלאות

יוסי ישי, גדליה גל, יונתן בשיא, הלל שובל, חגית הלמר, איתמר בן-דוד, עידו אביאני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

בין שתי גישות – הקטנת אוכלוסיית העולם ושינויים בהרגלי הצריכה: ריאיון עם פרופ' פול ארליך

שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

ספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

יועצים סביבתיים מחוללים שינוי?

שגית פורת, שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) המדינה יודעת לשמור היטב על גבולותיה ולהגן על עצמה מפני פלישות אויבם, אך איך אנו מגִנים על ארצנו מפני פלישות ביולוגיות?

המדינה יודעת לשמור היטב על גבולותיה ולהגן על עצמה מפני פלישות אויבם, אך איך אנו מגִנים על ארצנו מפני פלישות ביולוגיות?

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

חזון הפיכת ישראל למרכז ידע עולמי בתחום הקיימות ‒ ריאיון עם פרופ' יוג'ין קנדל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה

הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

טלי טל, שחר בוקמן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

פועה בר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

שחר בוקמן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) האם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים

האם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים

מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)