שרפה בצפון המדינה, ביוני 2024 , שנגרמה מירי מלבנון. לפי המשרד להגנת הסביבה, גודלו של השטח שנשרף בצפון בעשרת החודשים הראשונים למלחמה הוא פי חמישה מזה שעלה באש בתקופות המקבילות בעשור האחרון. כמות הצמחייה שנשרפה בכלל הארץ מתחילת המלחמה ועד סוף יולי מוערכת בכ-145,000 טונות (חומר יבש). שרפות צמחייה ברחבי העולם פולטות 5.3 מיליארד טונות של שווה ערך פחמן דו-חמצני מדי שנה (ל-2022) – יותר מכלל הפליטות של כל מדינה בפני עצמה, למעט סין | צילום: ערן היימס, רשות הטבע והגנים
קוראות וקוראים יקרים שלום,
גיליון זה יוצא לאור כשנה לאחר המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר – ימים נוראים שהפכו לשבועות ולחודשים ארוכים, מלאי דאגה, סבל, הרס ומוות, לצד גילויים מפעימים של אומץ לב, חוסן וערבות הדדית. בתקופה מרובת אתגרים דחופים זו מובן הקושי להוסיף על ההתמודדויות העכשוויות גם את הצורך להיערך לאיום מורכב שלעיתים נדמה מרוחק ועצום – שינוי האקלים. אבל אולי דווקא מאמצי השיקום הנדרשים בעקבות הלחימה – הפיזיים והחברתיים – יכולים ללמד אותנו שיעורים חשובים ביחס לאופן חיזוק החוסן הלאומי.
מהמאמרים בגיליון זה ניתן ללמוד על היבטים מגוונים של חוסן אקלימי – על מהלכים הנדרשים לחיזוקו ועל אתגרים המקשים על השגתו. בגיליון מתוארים שינויים אסטרטגיים הנדרשים ממערכות גדולות המנהלות היבטים חשובים בחיינו, וכן משורטטות הצעות למדיניות כלכלית שתוביל להפחתת פליטות גזי חממה. בגיליון נסקרים שני פנים קריטיים של משבר האקלים, שהפרסום המדעי בעברית על אודותיהם סובל מחסר: פן פיזי בדמות הסכנות האורבות לנו עם ההתקרבות לנקודות המפנה האקלימיות של כדור הארץ, ופן חברתי בדמות תופעת הכחשת שינוי האקלים.
בשל כובד משקלו של האתגר האקלימי בחרה האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים להתמקד בו, והקימה ב-2021 ועדת היגוי להתמודדות עם משבר האקלים. זוהי ועדת מומחים רב-תחומית שתפקידה לבחון את הנושא על כל היבטיו ולהמליץ על דרכי פעולה לקידום הטיפול בו. הפעילות נעשית מכוח תפקידה של האקדמיה לפי חוק לייעץ לממשלה בעניינים לאומיים של מחקר ותכנון מדעי. במסגרת פעילותה הוועדה בוחנת את הצרכים העתידיים והעכשוויים בנושא האקלים ואת ההיערכות להם, וכן בוחנת את תחומי המחקר המתפתחים ואת השימוש בתשתיות לאומיות מתוך מטרה לקדם את היכולות המחקריות. פעילות הוועדה מתפרסת על פני תחומים רבים בעלי זיקה וממשק למשבר האקלים. הוועדה עובדת בשיתוף עם חוקרים מומחים, עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה וברשויות הממשל וכן עם ארגוני החברה האזרחית. תוצרי הוועדה עד כה מובאים בגיליון זה.
ולסיום, פרידה – ד"ר יהושע שקדי מסיים החודש כהונה בת 19 שנים כמדען הראשי של רשות הטבע והגנים. לשקדי תרומה עצומה לשמירת הטבע בישראל, והוא הקדיש לה רבות מתבונתו וממרצו הרב. כחבר הוועד המנהל של כתב העת מאז היווסדו, לשקדי מניה של כבוד בכל הקשור להוצאתו לאור, ופעמים רבות הוא אף שיתף מעל דפי כתב העת בעשייה המדעית של הרשות ובדעותיו הנחרצות – ועל כך הערכתי הגדולה. אני בטוח ששקדי ימשיך לתרום לטבע הישראלי, כי הוא יודע שהטבע זקוק לו. אני מאחל בהצלחה לו ולפרופ' דרור הבלנה הנכנס לנעליו.
ולכולנו אאחל – שיחזרו החטופות והחטופים בחיים במהרה, שיחזרו התושבים לבתיהם הסמוכים לגבולות, שנחיה בביטחון ובשלום לצד שכנינו, ושנוכל להחזיר למקום גבוה בסדר היום הציבורי סוגיות של אקלים וסביבה ולהשקיע בהן את המשאבים הנדרשים כדי שארצנו תישאר תמיד מקום שטוב לחיות בו.
קריאה נעימה
שחר בוקמן