אקולוגיה וסביבה

29 במאי, 2016

מִקְשַׁת אבטיחים שגודלו רק עבור הגרעינים | צילום: שחר בוקמן


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

"רק בשניים ישימו מעיינם: לחם ושעשועים" (המשורר הרומי דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס)

לקוראות ולקוראים שלום,

אם לשפוט על פי מה שניבט אלינו ממסכי הטלוויזיה וברשתות החברתיות, אוכל הוא בידור. אנחנו כבר לא צורכים אותו רק כדי להזין את גופנו, אלא גם כדי להשביע את הרעב לאסתטיקה, לרכילות, לריגושים ולדרמה. ריבוי תכניות הבישול וגם הפרסומות שמצטרפות אליהן, עלול להטעות. השפע שהן מציגות ומציעות אינו זמין לכול, והעלויות שלו נסתרות מן העין. בד בבד עם פריחתו של הבידור הקולינרי, במקומות זוהרים פחות מאולפני הטלוויזיה, יש אנשים שמוטרדים מסוגיות דרמטיות, השונות מהשאלה מי ינצח ברֵאליטי הבישול הבא.

סוגיה אחת שנידונה בחוגים אקדמיים ומקצועיים היא הצורך הדחוף לעודד תזונה בריאה ומקיימת יותר. הדחיפות נובעת משכיחותן הגבוהה של מחלות הקשורות לתזונה, ומהנטל הסביבתי הכרוך בייצור מזון. קידום הרגלי תזונה בריאים ומתחשבים בסביבה אינו משימה פשוטה, מאחר שברקע פועלים כוחות כלכליים חזקים מאוד – רשתות השיווק, רשתות המזון המהיר וחברות המזון המעובד – שמגובים בתרבות צריכה ובמנגנונים שיווקיים היוצרים אשליית שפע.

לאחרונה הסיר משרד הבריאות את הכפפות, והחל לעודד את הציבור לשפר את הרגלי התזונה: לצרוך מזון בריא, להימנע ממזון מתועש ולצמצם את צריכת המלח והסוכר. שר הבריאות ליצמן לא נרתע מהתקפה ישירה – "מקדונלד'ס אאוט. לא במדינתנו" – קרא השר באפריל האחרון.

סוגיה אחרת, שעדיין נידונה בעיקר בחוגים מצומצמים, היא כיצד תתאפשר בעתיד הזנת אוכלוסיית העולם (שלפי הערכות האו"ם, צפויה להגיע ל-10 מיליארד תוך פחות מ-50 שנים), כאשר ערים שמתרחבות במהירות נוגסות בשטחים חקלאיים, ואזורים אחרים נעשים בלתי מתאימים לגידולים חקלאיים בשל שינוי האקלים ותהליכי מדבור.

שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

בישראל, מעין מדינת-אי קטנה וצפופה, המתאפיינת בפערים כלכליים-חברתיים עמוקים, אספקת המזון ושימור המשאבים לטווח הארוך מאתגרים במיוחד. לצדנו עומדים טכנולוגיות חדשניות לטיפול במים, חקלאות מתקדמת ואקלים שמאפשר גידול מגוון רחב של יבולים. תכנון נכון שמביט קדימה ומביא בחשבון את כל מרכיבי הסביבה, הדמוגרפיה, הכלכלה ובריאות הציבור, עשוי להוביל את ישראל אל עתיד מבטיח ומקיים מבחינה תזונתית.

קריאה נעימה ובתיאבון,

שחר בוקמן ושחר שִלוח



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    שחר שלוח
    מערכת אקולוגיה וסביבה


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה
    בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.
    וידאו
    קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות
    המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
    דבר העורכים
    הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח
    לראש העמוד