אקולוגיה וסביבה

29 במאי, 2016

מִקְשַׁת אבטיחים שגודלו רק עבור הגרעינים | צילום: שחר בוקמן


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

"רק בשניים ישימו מעיינם: לחם ושעשועים" (המשורר הרומי דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס)

לקוראות ולקוראים שלום,

אם לשפוט על פי מה שניבט אלינו ממסכי הטלוויזיה וברשתות החברתיות, אוכל הוא בידור. אנחנו כבר לא צורכים אותו רק כדי להזין את גופנו, אלא גם כדי להשביע את הרעב לאסתטיקה, לרכילות, לריגושים ולדרמה. ריבוי תכניות הבישול וגם הפרסומות שמצטרפות אליהן, עלול להטעות. השפע שהן מציגות ומציעות אינו זמין לכול, והעלויות שלו נסתרות מן העין. בד בבד עם פריחתו של הבידור הקולינרי, במקומות זוהרים פחות מאולפני הטלוויזיה, יש אנשים שמוטרדים מסוגיות דרמטיות, השונות מהשאלה מי ינצח ברֵאליטי הבישול הבא.

סוגיה אחת שנידונה בחוגים אקדמיים ומקצועיים היא הצורך הדחוף לעודד תזונה בריאה ומקיימת יותר. הדחיפות נובעת משכיחותן הגבוהה של מחלות הקשורות לתזונה, ומהנטל הסביבתי הכרוך בייצור מזון. קידום הרגלי תזונה בריאים ומתחשבים בסביבה אינו משימה פשוטה, מאחר שברקע פועלים כוחות כלכליים חזקים מאוד – רשתות השיווק, רשתות המזון המהיר וחברות המזון המעובד – שמגובים בתרבות צריכה ובמנגנונים שיווקיים היוצרים אשליית שפע.

לאחרונה הסיר משרד הבריאות את הכפפות, והחל לעודד את הציבור לשפר את הרגלי התזונה: לצרוך מזון בריא, להימנע ממזון מתועש ולצמצם את צריכת המלח והסוכר. שר הבריאות ליצמן לא נרתע מהתקפה ישירה – "מקדונלד'ס אאוט. לא במדינתנו" – קרא השר באפריל האחרון.

סוגיה אחרת, שעדיין נידונה בעיקר בחוגים מצומצמים, היא כיצד תתאפשר בעתיד הזנת אוכלוסיית העולם (שלפי הערכות האו"ם, צפויה להגיע ל-10 מיליארד תוך פחות מ-50 שנים), כאשר ערים שמתרחבות במהירות נוגסות בשטחים חקלאיים, ואזורים אחרים נעשים בלתי מתאימים לגידולים חקלאיים בשל שינוי האקלים ותהליכי מדבור.

שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

בישראל, מעין מדינת-אי קטנה וצפופה, המתאפיינת בפערים כלכליים-חברתיים עמוקים, אספקת המזון ושימור המשאבים לטווח הארוך מאתגרים במיוחד. לצדנו עומדים טכנולוגיות חדשניות לטיפול במים, חקלאות מתקדמת ואקלים שמאפשר גידול מגוון רחב של יבולים. תכנון נכון שמביט קדימה ומביא בחשבון את כל מרכיבי הסביבה, הדמוגרפיה, הכלכלה ובריאות הציבור, עשוי להוביל את ישראל אל עתיד מבטיח ומקיים מבחינה תזונתית.

קריאה נעימה ובתיאבון,

שחר בוקמן ושחר שִלוח

ציטוט מומלץ

בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(2): 90
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    שחר שלוח
    מערכת אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    שחר שלוח
    מערכת אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(2): 90
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    דבר העורך
    האם נהיה מוכנים לאסון הבא?
    מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו
    התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: האם היא עלולה או עשויה לשנות את מצב הבדואים?
    אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים
    דבר העורך
    בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק

    - מודעה -

    לראש העמוד