אקולוגיה וסביבה

12 באוקטובר, 2018

מייקל פינסקי, תאי זיהום (Pollution pods). המיצג הוא חלק ממחקר הבוחן מנגנונים פסיכולוגיים המעורבים ביצירת אומנות חזותית ובצפייה בה, במטרה לקרב בין מדעי הטבע לאומנות חזותית | צילום: NTNU (Norwegian University of Science and Technology, Flickr, CC BY-SA 2.0


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

בשער הגיליון תמונה של אדם העומד בתוך תא שקוף ומבודד מסביבתו החיצונית. האם המעטפת נועדה להגן עליו, כמו שאולי חלק מאיתנו היה רוצה – שיהיה מה שיגן עלינו ויבודד אותנו מחוליי העולם שמסביב (וכמו הזמר האגדי מייקל ג'קסון ז"ל, שלפי השמועה נהג לישון בתא חמצן)? האמת הפוכה. במקרה של המיצג החושי, שחלק ממנו מוצג בשער, הדבר שהיינו רוצים להימנע ממנו – אוויר מזוהם – נמצא בתוך התא. בכל אחד מחמשת התאים במיצג ישנה מערכת ממוחשבת השולטת על ריכוזי גזים וחלקיקים שונים בתא, באופן שיוצר בו ריכוזי מזהמים (חומר חלקיקי [PM], חנקן דו-חמצני, פחמן חד-חמצני, גופרית דו-חמצנית) הזהים לאלה השוררים באחת מהערים הגדולות בעולם. האומן הצליח להשיג שליטה מלאה על איכות האוויר שהמבקרים נושמים, ומזמין אותם לסיור חושי עולמי. במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול.

במדור 'שולחן הדיונים' אנו עוסקים בניסיון שאפתני, שנמשך זה עשור, ובו המדינה פועלת לצמצום זיהום האוויר לרמות שהיא מגדירה כראויות, הלא הוא 'חוק אוויר נקי'. הדיון בדבר מידת ההצלחה של יישום החוק רלוונטי לתחומים רבים שהממשלה פועלת בהם להשגת יעדיה בתחום הסביבתי, וטומן בחובו שאלה חשובה: האם כלים כלכליים עדיפים על אמצעי אסדרה ישירים? (התשובה במאמר כאן). בעוד שבתחום איכות האוויר נצבר ניסיון מעשי רב, עולות ופורחות יוזמות חדשות רבות ברחבי הארץ להפקת אנרגיה מאוויר, בדמות הקמת חוות רוח. אומנם אין צורך להסביר את החשיבות של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, אך נראה שהדיון הציבורי ביחס למעטפת ההגנה הנדרשת לציבור ממטרדי רעש ומריצוד של טורבינות רוח, עדיין בחיתוליו, ולכן החשיבות בהכרת דרכי ההתמודדות בעולם והרלוונטיות שלהן לארץ (למאמר).

אני מקווה שאתם כבר רוצים לעבור לעמודים הבאים, לכן רק אציין בקצרה חלק מהנושאים הרבים הנוספים בגיליון, שיש לפרוש עליהם מעין יריעת מגן: השטחים הפתוחים בכלל ואזור נהר הירדן בפרט; המגוון הביולוגי (כאן, כאן, וגם כאן), ובפרט היחמור הפרסי, שיחי הצבר ודגת הים; ילדינו בעת שהותם בבתי הספר (למאמר). את היריעה הסמלית הרחבה ביותר היינו רוצים לפרוש כך שתגן על האטמוספרה מפליטות גזי חממה, אך גם תגן עלינו מקרינת החום. את מקומם של יערות ישראל ביחסי גומלין מורכבים אלה סוקר מאמר חשוב.

לסיום, אני מקווה שכקוראים ותיקים של אקולוגיה וסביבה אתם מוצאים בכל פעם מחדש תכנים מעניינים ומרתקים, ובו בזמן מזמין אתכם לא רק לקרוא, או להגיב, אלא גם להיות בין אלה שמביאים את התובנות מהמחקרים ומהניסיון המקצועי שלהם לידיעת ציבור הקוראים המתרחב של כתב העת.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2018. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 9(3): 2
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש. 2018. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 9(3): 2
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    מכתבים למערכת
    תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים
    פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם
    בקצרה
    התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011
    שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים
    דבר העורך
    גורלם של עולמות החי והצומח בעידן הנוכחי של ההכחדה ההמונית – 'האנתרופוקן' – צריך להדיר שינה מעיני כולנו. על עתידו של עולם החי של ישראל בעוד 20 שנה תוכלו לקרוא בגיליון הבא

    - מודעה -

    לראש העמוד