אקולוגיה וסביבה

1 באוקטובר, 2014

עץ השיטה שעל שער הגיליון | צילום: דורון ניסים


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים שלום,

האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

התקלה בצינור הנפט של קצא"א סמוך לבאר אורה, גרמה להזרמת יותר מ-5,000 מ"ק נפט גולמי אל הואדיות הסמוכים. 'השיטפון השחור' זרם למרבה הצער דווקא לאחד האזורים הרגישים בארץ מהבחינה האקולוגית – שמורת מלחת עברונה. יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, סקר עבורנו (בעמודים הבאים) את הפעולות המידיות שנעשו לצמצום התפשטות הנפט, את ההערכה הראשונית של הנזקים האקולוגיים, ואת הפעולות שננקטו להתנעת תהליך שיאפשר שיקום ארוך טווח של השטח המדברי

על שאלת הפתיחה – האם זהו האסון האקולוגי הגדול ביותר בתולדות המדינה – קשה לתת תשובה מהימנה, בגלל היעדר כלי מדידה מוסכם ואובייקטיבי שיאפשר להשוות בין אסון אחד למשנהו. יתרה מכך, אין חשיבות רבה למיקום ב'מצעד האסונות האקולוגיים הלאומיים', מכיוון שלא הוא שקובע את מדיניות הטיפול, אופן השיקום, דרכי המניעה או מידת הענישה. אין ספק שהאירוע משך תשומת לב תקשורתית וציבורית נרחבת בגלל מספר גורמים, כגון: הניסיון העולמי המוכר והעגום עם תוצאות זיהומי נפט, שלפתע התרחש אצלנו; הנראות של הזיהום (לו רק ניתן היה להראות במהדורות החדשות את הזיהום החמור באקוות החוף, ייתכן שההתייחסות אליו הייתה אחרת); תחושת הדחיפות שנוצרה מהצורך לטפל בצורה מהירה בנפט הזורם; זהות הגוף האחראי לתקלה שגרמה לזיהום הנרחב.

חברת קצא"א נהנית מחיסיון מוחלט על פעילותה, מכורח צו שהוצא לפני כמעט 50 שנה. נדמה שהאסון האקולוגי המחיש בצורה דרמטית ומזעזעת את הצורך בפיקוח ממשלתי וציבורי על חלק מהיבטי פעילות החברה, וזאת מבלי לפגוע בצורכי ביטחון ובשיקולי יחסים בין-לאומיים. כולנו מכירים גוף נוסף הפועל במרחבי הנגב תחת מעטה סודיות מלא. נדמה שמבלי לפגוע באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ניתן כיום ליצור חרך שלמען ביטחון הציבור וההגנה על הסביבה יאפשר פיקוח על אופן הטיפול בחומרים הרדיואקטיביים המיוצרים בו, ובפסולת הרדיואקטיבית הנוצרת בתהליכי הייצור.

יש לקוות שאירוע קשה זה ייחקק בהיסטוריה הסביבתית של ישראל, לא רק בשל נזקיו הקשים למלחת עברונה, אלא גם כקו פרשת המים ביחס של מקבלי ההחלטות לתכנון תשתיות בעלות פוטנציאל מזהם בלב אזורים רגישים מבחינה אקולוגית.

קריאה נעימה ובשורות טובות,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(3): 214.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(3): 214.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עץ ירוק

      חן גיטרמן

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מבין עשרות המעצבים שהשתתפו בתחרות "יופי של מִחזור", זכה העיצוב של חן גיטרמן, בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בשל שילוב מוצלח בין פונקציונליות המשרתת את כל המשתמשים לבין מראה המדגיש ערכי טבע

      מבין עשרות המעצבים שהשתתפו בתחרות "יופי של מִחזור", זכה העיצוב של חן גיטרמן, בוגרת מכון טכנולוגי חולון, בשל שילוב מוצלח בין פונקציונליות המשרתת את כל המשתמשים לבין מראה המדגיש ערכי טבע

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

      כלכלה התנהגותית בשירות איכות הסביבה – ריאיון עם פרופ' דן אריאלי

      שחר בוקמן, עמיר פינק

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

      ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה

      גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד