אקולוגיה וסביבה

23 ביוני, 2020

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

לנגד עינינו נכתב פרק חדש בהיסטוריה האנושית – מגפה עולמית הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה הגלובלית, לסגירת גבולות לאומיים, לסגירת מקומות עבודה רבים ומוסדות חינוך ולהסתגרות כל אדם בביתו. החשש מתחלואה ומתמותה שיתפשטו בגידול מעריכי חסר שליטה הביא את הממשלות ברוב העולם לפגוע אנושות באורח החיים, להגביל את הניידות ולצמצם את מגוון הפעילויות היצרניות והחברתיות לכדי אלה הנחשבות חיונית בלבד.

מגפת הקורונה נגרמה ככל הנראה מנגיף ששכן אצל בעל חיים פונדקאי – עטלף או חיית בר אחרת, שנמכר למאכל בשוק בעיר ווהאן שבסין – ועבר לאדם. כך החלה השתוללותה של המגפה. מחלות מידבקות המועברות מבעלי חיים לבני אדם (מחלות זואונוטיות) מוכרות לאורך ההיסטוריה האנושית ואף היה להן בעבר חלק פעיל בעיצוב פרקים חשובים בה. לפני כ-80 שנה חלה עלייה בהתפרצות מחלות מידבקות, מרביתן (60%) זואונוטיות. מחלות אלה הן מסיבות המוות הנפוצות ביותר בעולם, והן גובות את חייהן של כ-17 מיליון נפשות בשנה.

מדענים מזהירים שהכיבוש האנושי של שטחים פתוחים טבעיים וניצולם תוך פגיעה נרחבת בחי ובצומח נושא בחובו מחיר בריאותי כבד לאדם. הדבר מביא ליותר ויותר אינטראקציות בין בני אדם ובעלי חיים, וככל שהן מתרבות, כך גדל הסיכוי שנגיף מסוכן ימצא את דרכו ליונק הדומיננטי על פני כדור הארץ. בני האדם, שלרוב מצטופפים במיליוניהם בערי ענק, הם 36% מביומסת היונקים, בעוד יונקי הבר הם 4% בלבד מביומסה זו (כל השאר הן חיות משק, וגם הן גורם מתווך של מחלות מידבקות רבות, כגון שפעת החזירים והעופות). חשוב לציין שגם מי שלא צד חתולי ביצות ולא אוכל עטלפים, משתמש במוצרים שייצורם מצריך חדירה לבתי הגידול של חיות הבר או גידול חיות משק בתנאי תברואה ירודים מאוד.

המשבר העולמי כואב. אך כל משבר הוא גם הזדמנות. זו הזדמנות לשינוי עולמי במגוון רחב מאוד של תחומים. גם בחלוף המגפה ובהיעלם הפחד יש לצפות שתינתן תשומת לב מיוחדת לאזהרותיהם של אקולוגים מפני המשמעויות של הרס בתי גידול. יש לקוות שהן לא ימשיכו ליפול על אוזניים ערלות של אנשים שלא מבינים איזו תועלת יש בטבע. מגבלות נוקשות צריכות להיות מוצבות על ציד בעלי חיים ועל סחר בהם, אבל בעיקר על הניצול חסר הרסן של משאבי הטבע. חיזוק חוסנן של המערכות האקולוגיות יחזק את החוסן הכלכלי העולמי. יש לחתור באומץ למען שינוי פרדיגמות, כדי שמהקריסה הכלכלית יצמח עתיד טוב יותר.

בחלקת האלוהים הקטנה של  אקולוגיה וסביבה, בגיליון שרובו ככולו נכתב בימים שלפני הסערה, תוכלו בכל זאת לקרוא בין השאר תכנים הקשורים להרס בתי גידול ולאינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים, ואף ריאיון שערכתי רגע לפני סגירת הגיליון עם אחת הדמויות הבכירות במשק – מנהל רשות המיסים, המצביע על קשר ישיר בין התמודדות עם מגפת הקורונה לבין היערכות למשבר האקלים.

אני מאחל בריאות לכולם, ושנצא מהמשבר מחוזקים ונבונים יותר.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2020. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 11(2).
העתק

מילות מפתח

ברזיל (1) יער גשם (1)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מילות מפתח

      ברזיל (1) יער גשם (1)

      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2020. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 11(2).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      אקלים של שינוי

      שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי בתקופת מלחמה מרובת אתגרים דחופים קשה להיערך לאיום מורכב שנדמה מרוחק – שינוי האקלים. אבל דווקא ממאמצי השיקום הנדרשים בעקבות הלחימה ניתן ללמוד שיעורים חשובים ביחס לחיזוק החוסן הלאומי

      בתקופת מלחמה מרובת אתגרים דחופים קשה להיערך לאיום מורכב שנדמה מרוחק – שינוי האקלים. אבל דווקא ממאמצי השיקום הנדרשים בעקבות הלחימה ניתן ללמוד שיעורים חשובים ביחס לחיזוק החוסן הלאומי

      גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

      שוניות אילת על סף נקודת המפנה?

      אסף זבולוני

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4) לא לעולם חוסן – טמפרטורות הקיץ האחרון, שהיו גבוהות בצורה קיצונית, גרמו להלבנת אלמוגים גם בשוניות באילת, וייתכן שמערכת השוניות הגיעה אל סף נקודת המפנה (tipping point) שלה

      לא לעולם חוסן – טמפרטורות הקיץ האחרון, שהיו גבוהות בצורה קיצונית, גרמו להלבנת אלמוגים גם בשוניות באילת, וייתכן שמערכת השוניות הגיעה אל סף נקודת המפנה (tipping point) שלה

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)

      מחקר ופיתוח בתחום הסביבה בישראל ומסחורו – חסמים והסרתם

      עדי וולפסון, אופירה אילון, אורנה רביב, דניאל מדר

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?

      אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)
      לראש העמוד