אקולוגיה וסביבה

29 ביוני, 2015

מחאה כנגד הזיהום וכנגד ההשתקה. מפרץ חיפה, אפריל 2015 | צילום: חיים נתיב


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים שלום

מרחובות עיר מגוריי (קריית טבעון) נשקף נוף של הוד והדר – רכס הכרמל, הירוק כל ימות השנה, נישא גבוה מעל עמק יזרעאל, ונוחת במערב, כמו השמש בשקיעתה, אל תוך מי הים התיכון. אך את ההנאה מהנוף הפסטורלי קוטעת רוח המערב הנושאת עִמה עננים אפורים של דאגה. הפעילות התעשייתית הענפה במפרץ חיפה גורמת חששות כבדים בעקבות זיהום האוויר, התחלואה והתמותה הנגרמים ממנה. חששות הציבור צריכים לקבל מענה, אך ראוי שקבלת ההחלטות תתבסס ככל הניתן על הידע המדעי המדויק והמהימן ביותר שקיים.

לפני מספר שבועות פרצה סערה תקשורתית וציבורית עקב מה שהיה נראה בתחילה כחשיפת נתונים על תחלואת סרטן עודפת בקרב ילדים בנפת חיפה, ובעיקר עקב הניסיון להוכיח קשר סיבתי בין זיהום האוויר מהתעשייה לבין התחלואה. הסערה יכולה ללמד אותנו רבות על דרך פעולתה של התקשורת, אך למעשה מדובר בדיון שהוסט למקומות הלא נכונים.

לפיכך, ראוי להזכיר כי הרקע לסערה היה דרישתם של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שהאישורים לתכניות להרחבת פעילות בז"ן ולריכוז מכלי הדלק באזור מתחם 'קרקעות הצפון' (על-ידי חברת תש"ן) יותנו בכך שהתכניות לא ילוו בהגברת זיהום האוויר. התנגדות לדרישה זו, שהגישו שתי החברות לוועדת הערר הארצית לתכנון ובנייה, הציבה את משרדי הממשלה במצב שלמעשה הוטלה עליהם חובת הוכחת הסיבתיות. אל מול ציפייה זו ניצבים האפדימיולוגים הסביבתיים בפני קושי אובייקטיבי אדיר – על אף כל הידע שהצטבר בעולם המדע על הקשר הסיבתי בין זיהום אוויר לתחלואה, כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר שיוכיח קשר סיבתי בין פעילות מפעל מסוים לבין תחלואה במחלה מסוימת בקרב האוכלוסייה המתגוררת בקרבתו. המציאות במפרץ חיפה מציגה תערובת של זיהומים מתעשיות ומתחבורה, שלא נמצאת במקומות אחרים בארץ, וחלקה הגדול אף לא מנוטר.

מכיוון שלא בוצעו ניטור ודגימה תקפים ומספקים של מזהמים הידועים כמסרטנים לאורך השנים, אלא רק בשנים האחרונות, המודלים של החשיפה ששימשו בחלק מהמחקרים האפדמיולוגיים כדי לבחון חשיפות אלה, מתבססים על נתוני זיהום אוויר שנוטר במועד מאוחר יותר. נתוני ניטור זיהום האוויר במפרץ חיפה אמנם מראים שיש ירידה מבורכת בזיהום האוויר, אבל באופן טבעי הירידה בתחלואה נמצאת בפיגור אחריה. לפיכך, יש לפעול למניעת תוספת זיהום ולצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה ולהגביר את ניטור החומרים הידועים כקשורים לתחלואה בסרטן, במחלות לב-ריאה ובמחלות נשימתיות.

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני? נראה בעתיד, או שמא כבר בימים הקרובים, בהכרעת הערר.

בשורות טובות וקריאה נעימה,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(2): 74.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(2): 74.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל

      גדי הראלי, יעל כהן-פארן, אוהד הצופה, דרור בוימל, ניר פפאי, חצב יפה, אביב רוזן

      גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

      טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

      גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

      מה מקומה של אנרגית רוח בישראל?

      דרור בוימל, ניר פפאי

      גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) על אף התדמית הנקייה של טורבינות רוח, פעילותם של מתקנים אלה פוגעת בבעלי כנף. בחודשי הנדידה עוברים בשמי ישראל מאות מיליוני בעלי כנף בנדודיהם. ישנה חשיבות לשמירה על המגוון הרב של בעלי הכנף היציבים והחולפים בישראל, שעולה בסדרי גודל על שטחה או על מספר תושביה

      על אף התדמית הנקייה של טורבינות רוח, פעילותם של מתקנים אלה פוגעת בבעלי כנף. בחודשי הנדידה עוברים בשמי ישראל מאות מיליוני בעלי כנף בנדודיהם. ישנה חשיבות לשמירה על המגוון הרב של בעלי הכנף היציבים והחולפים בישראל, שעולה בסדרי גודל על שטחה או על מספר תושביה

      גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד