אקולוגיה וסביבה

29 ביוני, 2015

מחאה כנגד הזיהום וכנגד ההשתקה. מפרץ חיפה, אפריל 2015 | צילום: חיים נתיב


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים שלום

מרחובות עיר מגוריי (קריית טבעון) נשקף נוף של הוד והדר – רכס הכרמל, הירוק כל ימות השנה, נישא גבוה מעל עמק יזרעאל, ונוחת במערב, כמו השמש בשקיעתה, אל תוך מי הים התיכון. אך את ההנאה מהנוף הפסטורלי קוטעת רוח המערב הנושאת עִמה עננים אפורים של דאגה. הפעילות התעשייתית הענפה במפרץ חיפה גורמת חששות כבדים בעקבות זיהום האוויר, התחלואה והתמותה הנגרמים ממנה. חששות הציבור צריכים לקבל מענה, אך ראוי שקבלת ההחלטות תתבסס ככל הניתן על הידע המדעי המדויק והמהימן ביותר שקיים.

לפני מספר שבועות פרצה סערה תקשורתית וציבורית עקב מה שהיה נראה בתחילה כחשיפת נתונים על תחלואת סרטן עודפת בקרב ילדים בנפת חיפה, ובעיקר עקב הניסיון להוכיח קשר סיבתי בין זיהום האוויר מהתעשייה לבין התחלואה. הסערה יכולה ללמד אותנו רבות על דרך פעולתה של התקשורת, אך למעשה מדובר בדיון שהוסט למקומות הלא נכונים.

לפיכך, ראוי להזכיר כי הרקע לסערה היה דרישתם של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שהאישורים לתכניות להרחבת פעילות בז"ן ולריכוז מכלי הדלק באזור מתחם 'קרקעות הצפון' (על-ידי חברת תש"ן) יותנו בכך שהתכניות לא ילוו בהגברת זיהום האוויר. התנגדות לדרישה זו, שהגישו שתי החברות לוועדת הערר הארצית לתכנון ובנייה, הציבה את משרדי הממשלה במצב שלמעשה הוטלה עליהם חובת הוכחת הסיבתיות. אל מול ציפייה זו ניצבים האפדימיולוגים הסביבתיים בפני קושי אובייקטיבי אדיר – על אף כל הידע שהצטבר בעולם המדע על הקשר הסיבתי בין זיהום אוויר לתחלואה, כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר שיוכיח קשר סיבתי בין פעילות מפעל מסוים לבין תחלואה במחלה מסוימת בקרב האוכלוסייה המתגוררת בקרבתו. המציאות במפרץ חיפה מציגה תערובת של זיהומים מתעשיות ומתחבורה, שלא נמצאת במקומות אחרים בארץ, וחלקה הגדול אף לא מנוטר.

מכיוון שלא בוצעו ניטור ודגימה תקפים ומספקים של מזהמים הידועים כמסרטנים לאורך השנים, אלא רק בשנים האחרונות, המודלים של החשיפה ששימשו בחלק מהמחקרים האפדמיולוגיים כדי לבחון חשיפות אלה, מתבססים על נתוני זיהום אוויר שנוטר במועד מאוחר יותר. נתוני ניטור זיהום האוויר במפרץ חיפה אמנם מראים שיש ירידה מבורכת בזיהום האוויר, אבל באופן טבעי הירידה בתחלואה נמצאת בפיגור אחריה. לפיכך, יש לפעול למניעת תוספת זיהום ולצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה ולהגביר את ניטור החומרים הידועים כקשורים לתחלואה בסרטן, במחלות לב-ריאה ובמחלות נשימתיות.

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני? נראה בעתיד, או שמא כבר בימים הקרובים, בהכרעת הערר.

בשורות טובות וקריאה נעימה,

שחר בוקמן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    שירת הסביבה
    מכונת החֵרות / דן פגיס
    האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?
    וידאו
    קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות
    המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו
    דבר העורכים
    בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות
    לראש העמוד