אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת

13 בינואר, 2022

מסחר בין-לאומי, פיתוח תשתיות, הנגשת פריפריה, תיירות, כדאיות כלכלית וערכי טבע – מתנקזים לדיון על עצם הצורך במסילת הרכבת לאילת ועל התוואי שלה | צילום: דורון ניסים

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מיזם התשתית הנרחב ביותר שנמצא כיום בשלבי תכנון בישראל, מקודָם בצל מחלוקת חריפה על הצורך בו. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?

בהתאם להחלטת הממשלה (מס' 4223, מיום 5.2.2012) מקודמת תכנית לאומית להקמת קו רכבת מהיר ממרכז הארץ לאילת, למטרת הובלת נוסעים ומטענים. בין מטרות המיזם ישנן שתי מטרות אסטרטגיות-לאומיות: ראשית, המיזם הוא חלק מתכנית "נתיבי ישראל", ליצירת רשת כבישים ומסילות רכבת, שיצמצמו את המרחק המעשי בין הפריפריה (במקרה הזה, הדרומית) והמרכז. נוסף על כך, מסילת רכבת המשא יוצרת גשר יבשתי בין ים סוף לים התיכון, שאמור לשמש חלופה לנתיב הימי של תעלת סואץ במסחר המתקיים בין אסיה והמזרח לאירופה.

מסילת הרכבת החשמלית מתוכננת להיות משולבת ברובה לרכבות נוסעים ומטענים. רכבת הנוסעים מתוכננת כרכבת מהירה, שתיסע במהירות של עד 300 קמ"ש ותגמע את המרחק מתל-אביב לאילת בכשעתיים. רכבת המשא מתוכננת לנסוע לנמלי הים התיכון במהירות של עד 120 קמ"ש.

לשם הפעלת קו הרכבת נדרשת הקמת מסילת רכבת כפולה מבאר שבע לאילת, דרך דימונה והערבה. המסילה הכפולה תחובר לקו הקיים בין באר שבע למרכז. ייתכן שהקו הקיים ישודרג כדי שיתאים לנסיעת רכבת נוסעים מהירה. תוואי הרכבת המתוכנן בקטע זה הוא באורך של 240 ק"מ לרכבת הנוסעים ו-260 ק"מ לרכבת המשא. לאורך התוואי אמורות לקום ארבע תחנות (בדימונה, בספיר, בקטורה ובשדה התעופה העתידי על שם רמון בתמנע), וכן ארבעה מסופי מטענים ושמונה תחנות תפעוליות.

הדיון הציבורי המתנהל בנושא מיזם זה מתקיים בשני מישורים: קודם כול במישור העקרוני, ביחס לעצם תועלתו של המיזם ביחס לעלותו האדירה, במונחים כלכליים, לוגיסטיים וסביבתיים; נוסף על כך – במישור הפרטני, ביחס לחלופות שונות לתוואי הספציפי של המסילה המתוכננת, לאורך המנהרות, למיקום הגשרים, לפיזור התחנות לאורכו ולהיבטים שונים של עבודת הקמת המסילה.

נושא היתכנות הבנייה של נמל מטענים משמעותי באילת נעדר מהדיון כמעט לחלוטין. לצורך הנגשת הנמל לרכבת כמו גם משיקולים נוספים, האפשרות העיקרית שנדונה היא בניית 'נמל תעלה': העתקת נמל הים 5-3 ק"מ צפונה מקצהו הצפוני ביותר של המפרץ, באמצעות כריית תעלה ונמל. ההשפעות הסביבתיות של בניית נמל בצורה זו טרם נבדקו.

בפברואר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום את התוואי שבין באר שבע לאילת. בחודשים הקרובים צפוי המיזם להגיע לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. לפיכך, כינסנו במדור זה בעלי עניין ומומחים שונים לא רק מתחומי הסביבה, כדי שיציגו את עמדותיהם ביחס למיזם הרכבת המהירה מאילת למרכז הארץ.



ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2013. רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת. אקולוגיה וסביבה 4(2).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *




ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2013. רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת. אקולוגיה וסביבה 4(2).
העתק

רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת
שחר בוקמן
היבטים אקולוגיים בתכנון המסילה לאילת
רון פרומקין, דן גרונר
רכבת מהירה לאילת - מיזם גירעוני
עזרא סדן
הרכבת לאילת - גשר יבשתי להובלת מכולות כתחליף לתעלת סואץ
דוד רוזן
התייחסות אקולוגית לחלופות לרכבת לאילת בקטע דימונה-חצבה
אסף צוער, גלעד גבאי
רכבת האשליות דוהרת לשום מקום - שאלות קשות ביחס לאופן קידומו של מיזם ענק
ניר פפאי, נועה יאיון
לראש העמוד