אקולוגיה וסביבה

18 ביוני, 2018

אנטארקטיקה, האוקיינוסים סביבה ויבשות נוספות. 21.9.2005 | באדיבות NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

בחום המהביל של הקיץ הים תיכוני לכולנו מגיע מפלט, גם אם רגעי. כמאמר המשוררת, "חפש באנטארקטיקה". בדיוק לפני 20 שנה (ב-1998) נכנסה לתוקפה 'אמנת מדריד' להגנת הסביבה האנטארקטית, שחתומות עליה 45 מדינות החברות בברית האנטארקטית. האמנה מספקת הגנה נרחבת ליבשת הקפואה, ומייעדת אותה להיות שמורה המוקדשת לשלום ולמדע. האמנה מחייבת ביצוע הערכה מקדימה של השפעה סביבתית לפני כל פעילות, קבעה עקרונות סביבתיים מחייבים לכל הפעילויות הנעשות שם, ואף אסרה כליל את פעולת הכרייה. אנטארקטיקה רחוקה מהעין, ולעיתים אף מהלב, אך יש לה חשיבות עולמית בקביעת אקלים כדור הארץ ומערכת הזרמים האוקיאניים, והיא אף מדד רגיש לשינויים עולמיים. כדאי שניתן לה את המקום המרכזי שהיא ראויה לו, כפי שמציגה המפה על שער הגיליון.

ובחזרה אלינו, לחום המוכר והטוב, ולגיליון שלפניכם. הגיליון כולל מספר נושאים מרכזיים.

הנושא הראשון היא שינוי האקלים. תוכלו לקרוא על תחזית לירידה של קרוב ל-50% בנפחי הזרימה בנחלים בשל השינוי במשטר הגשמים); לשמוע על פיתוח כלי חדש המאפשר זיהוי מהיר של התייבשות עצים ביערות וטיפול בתופעה תוך זמן קצר; לצפות בתמונה אחת מתוך מסע עולמי של סירת קטמרן, שצִוותה שואף לקדם שימוש בטכנולוגיות הנעה חדישות שעשויות לתרום לצמצום פליטת גזי חממה, בעיקר ביבשה); לקינוח, להתרשם מריאיון עם חוקר בין-לאומי מוביל על תרומתן האפשרית של חברות הביטוח להיערכות לשינוי האקלים.

בנייה במדינה צפופה היא הנושא השני. בחרנו להביא שני מאמרים חשובים: האחד סוקר את הגידול הצפוי בשטח הבנוי של ישראל, ומספק תחזית, קודרת בחלקה, על השפעתו על עולם החי; לעומתו, המאמר השני בוחן את הקושי בבניית תשתיות אל מול התופעה ההולכת וגוברת של התנגדות ציבורית מטעמים צרים – תופעת הנִמְבִּ"י.

הנושא השלישי הוא התמודדות עם פסולת, ואתם מוזמנים ללמוד על התוכנית הלאומית החדשה לטיפול בכלל הפסולת המוצקה במדינה; על פסולת נוזלית (קולחים) שגם לאחר הטיפול המקיף בה נושאת עקבות של תרופות אל המזון שלנו; על הצעת חוק שהוגשה לשולחן הכנסת, השואפת לצמצם את המטרד הסביבתי של בדלי סיגריות.

הנושא האחרון עוסק ברמת המחויבות לעשייה סביבתית של התעשייה, הציבור ואף הממשלה. ראשונה היא ידיעה בדבר פיתוח ארגז כלים שיסייע לחברות לאמץ דפוסי פעולה המיטיבים עם הסביבה; שני הוא מאמר המציע, בין השאר, דרכים לעצב נורמות חברתיות כך שישפיעו על הציבור לפעול בצורה פרו-סביבתית; לסיום, מאמר דעה המציב סימן שאלה בדבר איכות ההתמודדות של הממשלה עם אתגרי הסביבה – מאמר דעה תקיף שכמובן זוכה לתגובה.

חִשבו גלובלי – פעלו מקומי.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2018. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 9(2): 2
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש. 2018. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 9(2): 2
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009
    בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות
    חזית המחקר
    אחידות השימוש במרחב על-ידי עדרי צאן בחוות בודדים
    רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים
    דבר העורך
    הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות

    - מודעה -

    לראש העמוד