אקולוגיה וסביבה

13 ביוני, 2019

גרטה ת'ונברג — פעילת אקלים | צילום: Stephane P, Flickr, CC BY-NC-ND 2.0


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

"אתם אומרים שאתם אוהבים את ילדיכם יותר מכול, ועם זאת אתם גונבים מהם את עתידם מול עיניהם" – גרטה ת'ונברג, פעילת אקלים, בת 15, משוודיה, במליאת ועידת אמנת האקלים של האו"ם בקטוביץ, פולין (COP 24), 13.12.2018.

קוראות וקוראים יקרים,

לדורות הבאים אין נציב, אבל ייתכן שקמה לו מנהיגה. המראה הצעיר והתמים המלווה בתובנות בוגרות ובאמירות מהפכניות, גורם לגרטה ת'ונברג לחדור ללבבות צעירים בכל העולם (גם בישראל הצטרפו תלמידים למחאה העולמית) וללבבות מבוגרים, אף על פי שאנו, המבוגרים, לא יכולים להתעלם מההאשמה הנוקבת המופנית כלפינו.

רגשות דחיפות ועיקשות (השזורים באופטימיות מדבקת) ניתן לחוש גם אצל מי שהנהיגה הלכה למעשה את המאבק העולמי בשינוי האקלים בין השנים 2010–2016 – כריסטיאנה פיגֶרֶס, יו"ר אמנת האקלים של האו"ם ואדריכלית הסכם פריז. בריאיון לאקולוגיה וסביבה מתייחסת פיגֶרֶס, בין השאר, להבדלים בין הדורות בהבנתם את משמעות משבר האקלים, באחריותם לפעול לפתרונו ובאופן שהם חווים (או יחוו) את השפעות המשבר. יש לה גם מסר נוקב לישראלים.

בחודש שעבר התפרסם דו"ח שעשה היסטוריה עולמית: לראשונה הושג קונצנזוס בין-לאומי המחייב את מדינות העולם לפעול לשמירת המערכות האקולוגיות הכה חיוניות לאנושות. נציגת ישראל למפגש המדינות, ד"ר אנה טרכטנברוט מהמשרד להגנת הסביבה, מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של יצירת הקונצנזוס ביחס לשינוי המערכתי המהותי הנדרש במדיניות ובהתנהגות הפרט.

פרופ' אוריאל ספריאל פעל שנים ארוכות בזירה הבין-לאומית וניצל את המוניטין שלו כאקולוג בעל שם לטובת קידום מטרות בין-לאומיות כמאבק במדבור ובשינוי אקלים. את סיפור החיים המרתק שלו הוא שוטח במסגרת המדור 'הפנים של המדע'.

פורום הייעור העולמי של האו"ם מקדם מסגרת עולמית לניהול בר-קיימא של היערות. ייעור נתפס כמטרה חשובה במסגרת המאבק בשינוי האקלים, ואף נכלל באחד מיעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא. אף על פי כן, יש הטוענים כי יש לחדול מלייער בשטחים טבעיים בישראל.

בגיליון שלפניכם שני מאמרים העוסקים בהשפעות הסביבתיות של ייצור מוצרי צריכה – בגדים וחלב ומוצריו. שני מאמרים נוספים עוסקים בניסיון למצוא דרכים להביא לאימוץ אורח חיים מקיים במציאות הישראלית הייחודית – איתור כלֵי מדיניות שיעוררו את השוק הישראלי הרדום של מכוניות חשמליות ותרגום ערכי קיימות לשפת הציבור החרדי.

וזה לא הכול: איך חיידקים מאתרים מוקשים? מה המשמעויות של אישור הבנייה על רכס לבן? כיצד שוקם המזוהם בנחלי ישראל? האם בעתיד אנרגיה תיוצר בתוך העיר? 100 שנים אחרי מות אהרן אהרנסון – האם ניתן לקבוע שהוא היה חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל? ומדוע יש מחלוקת כה קשה ביחס לניהול משק המים בעמק החולה?

קריאה נעימה,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(2): 2.
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(2): 2.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הגן הבוטני 'נקודה ירוקה' בקיבוץ ניר עוז: 60 שנות אקולוגיה מעשית בנגב המערבי

      רן פאוקר, סיגל הדר, אורן זבדה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי כיצד ניתן לקיים בנגב גן מטופח כשבמחציתו כלל אין מערכות השקיה? בניר עוז נוצר מיקרו-אקלים משופר בזכות שתילת כ-30,000 עצים המספקים הצללה לרוב שטחי המחייה בקיבוץ

      כיצד ניתן לקיים בנגב גן מטופח כשבמחציתו כלל אין מערכות השקיה? בניר עוז נוצר מיקרו-אקלים משופר בזכות שתילת כ-30,000 עצים המספקים הצללה לרוב שטחי המחייה בקיבוץ

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      מחקר ופיתוח בתחום הסביבה בישראל ומסחורו – חסמים והסרתם

      עדי וולפסון, אופירה אילון, אורנה רביב, דניאל מדר

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?

      אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      אספת אזרחים בנגב המערבי – למה היא חיונית ולמה עכשיו?

      רונן גופר, דויד דוניץ, דניאלה זגמן, ענת קדם, דבי רוס

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי אספת אזרחים היא הליך של חדשנות דמוקרטית שנועד ליצור מדיניות ציבורית מיטיבה בסוגיות מורכבות. שיטה זו הוצעה למִנהלת תקומה כדי לסייע לבנות מחדש את האמון בין המדינה לתושבי המקום, וכדי לאפשר לתושבים להשפיע על עתידם כדרך להתאוששות ולבניית חוסן

      אספת אזרחים היא הליך של חדשנות דמוקרטית שנועד ליצור מדיניות ציבורית מיטיבה בסוגיות מורכבות. שיטה זו הוצעה למִנהלת תקומה כדי לסייע לבנות מחדש את האמון בין המדינה לתושבי המקום, וכדי לאפשר לתושבים להשפיע על עתידם כדרך להתאוששות ולבניית חוסן

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד