אקולוגיה וסביבה

15 בדצמבר, 2014

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שרון מרק
בית ספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל-אביב

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שרון מרק
בית ספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל-אביב
High Line Park , ניו–יורק | צילום: © Frank DiMarco

קוראות וקוראים יקרים שלום,

תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?

תמונת השער צולמה בפארק הָיי לָיין (High Line Park) בדרום-מערב מנהטן, ניו-יורק, המשתרע לאורך כ-2.3 ק"מ, על תשתית מסילת הרכבת העילית הנטושה. סיפור הקמתו של הפארק כתהליך של התחדשות עירונית של מערב מנהטן משלב שיתוף פעולה בין רשות עירונית ותושבים, עיצוב נוף מוקפד והעצמה קהילתית, שמביאים לידי ביטוי את השיח התכנוני-חברתי המעצב את פני העיר בעשרות השנים האחרונות.

בעקבות ירידת כמות הנוסעים והסחורות שהועברו בקו הרכבת, הוא חדל לפעול במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20. ביוזמתם של קבוצה מתושבי האזור קודַם הרעיון של שימור פסי הרכבת והפיכתם למתחם ציבורי פתוח. בתמיכת העירייה, הממשל ואנשי ציבור ידועים, יצאה התכנית השאפתנית לדרך בתחילת שנות האלפיים, ולפני מספר חודשים נפתח המקטע השלישי של הפארק. הפארק עוצב בהשראת טבע פראי, כדוגמת זה ששלט במקום במשך 25 השנים שהמסילה הייתה עזובה בהן.

נראה כי תרומתם של מתכנני העיר ניו-יורק להקטנת המדרך האקולוגי של העיר התבטאה גם בשימורו של הקו הנטוש ובפיתוחו המאוזן והמתחשב בסביבה לטובת שטח ציבורי פתוח ופארק עירוני. הפארק הניו-יורקי מעניק השראה למיזמים אדריכליים-חברתיים המשמרים את הישן תוך התחשבות בצורכי ההווה והעתיד. השפעתו לא איחרה להגיע לישראל, עם הקמת פארק המסילה בירושלים שהחלה ב-2010.

בגיליון זה מתפרסם ריאיון שקיימנו עם האדריכלית רחל רמתי, תושבת ישראל לשעבר, שהייתה האדריכלית הראשית של העיר ניו-יורק. בזמן כהונתה הייתה רמתי כוח מניע בקידום התפיסה הסביבתית-חברתית בתכנון העירוני של מנהטן ובשיתוף הציבור בתהליכי תכנון. 

נקודות המפגש שבין חדש מול ישן, שימור מול פיתוח ומגדלי בטון מול טבע עירוני, יוצרות פריזמה רחבה של מכלול הערכים המשותפים לסביבה ולחברה, ובאמצעות שימוש בזכוכית מגדלת מתאפשרת לנו הפעם הצצה אל עולם התכנון העירוני והשפעתו על מכלול היבטי סביבה.

מאחלים לכם קריאה נעימה,

שחר בוקמן ושרון מרק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש ומרק ש. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(1): 2.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שרון מרק
      בית ספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל-אביב

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שרון מרק
      בית ספר פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל-אביב


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש ומרק ש. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(1): 2.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

      מיכל שגיב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה

      עדי וולפסון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

      המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      ולרי ברכיה, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

      המפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית
      לראש העמוד