אקולוגיה וסביבה

19 באוקטובר, 2015

ייצור חשמל ממקורות חלופיים הוא גורם מרכזי בצמצום שרפת פחם בתחנות כוח | צילום: Colin Anderson, מתוך GettyImages


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
ברכה חלף
מדענית ראשית, משרד האנרגיה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
ברכה חלף
מדענית ראשית, משרד האנרגיה

קוראות וקוראים יקרים,

בעוד העולם נושא עיניו לוועידת האקלים שתתקיים בסוף השנה בפריז (COP21), כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים (כגון שמש ורוח), הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח מואץ של תחליפי דלקים.

ישראל עברה מהפך של ממש בתחום האנרגיה בשנים האחרונות – ממדינה התלויה במדינות זרות לצורכי האנרגיה שלה, למדינה שביכולתה לתמוך בצורכי האנרגיה של מדינות אחרות. גילויי הגז הטבעי בישראל הפכו אותנו לאחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בגז טבעי לצורכי ייצור חשמל וליצואנית גז טבעי. זאת ועוד, היצירתיות והרמה הגבוהה של יכולות טכנולוגיות ומחקריות הקיימות בישראל, מאפשרות רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום האנרגיה. ניתן בהחלט לייחל שבתחום האנרגיה נהיה אור לגויים.

העיסוק באנרגיה הוא רב-תחומי, ונוגע למגוון תחומי ידע, החל במדעי הכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה, ומדעי האדמה והים, דרך הנדסת חשמל, תהליך, חומרים ומכונות, וכל אלה תוך התייחסות ישירה להשפעות סביבתיות, חברתיות, מדיניות וכלכליות. זו הסיבה לכך שכיום ניתן למצוא כמעט בכל גוף או מוסד אקדמי פעילות ישירה או עקיפה הנוגעת לתחום האנרגיה.

גיליון מיוחד זה של אקולוגיה וסביבה פותח צוהר לעולם המגוון והמאתגר של חדשנות באנרגיה. הגיליון מרחיב בנושא ייצור חשמל ממקורות חלופיים ומתן פתרונות למשק התחבורה ש"מונופול" הנפט שולט בו, וכן מתמקד באפשרויות לייצר אנרגיה ממקורות החי והצומח, ובהם סוגי הפסולת למינה.

לאור המקום הנרחב שתופס תחום האנרגיה בכותרות העיתונים ובתכניות הרדיו והטלוויזיה בתקופה האחרונה, אנו מוצאים חשיבות רבה בחשיפת ציבור הקוראים של אקולוגיה וסביבה לעולמות התוכן השונים הנוגעים לחדשנות באנרגיה ובתחליפי הדלקים, וכן להיכרות עם מומחים מובילים בתחומם. לצורך זה אף כינסנו שולחן דיונים בנושא תחבורה עירונית מקיימת, וכן ערכנו ריאיון מעורר השראה עם שרת הגנת הסביבה של גרמניה, הגב' ברברה הנדריקס. כל זאת במטרה לעורר את המחשבה, את הסקרנות ואת הרצון לפעול ולהיות חלק מהמהפכה.

מאחלים לכם קריאה מהנה ומרחיבת דעת,

ברכה חלף ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש וחלף ב. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(3): 156.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      ברכה חלף
      מדענית ראשית, משרד האנרגיה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      ברכה חלף
      מדענית ראשית, משרד האנרגיה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש וחלף ב. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(3): 156.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

      דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      דליפת צינור הנפט לנחל צין – השפעות אקולוגיות וסביבתיות

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

      הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן, שחר שלוח

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

      שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת
      לראש העמוד