אקולוגיה וסביבה

1 בדצמבר, 2013

צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה? | צילום: KH Tan, Pexels


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

לֹא יִגְרֹם אָדָם לַהֲמָתַת אֶפְרוֹחַ

אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מְכוֹנָה יִעוּדִית

(לְהַלָּן הַמְּכוֹנָה)

שֶׁאֻשְּׁרָה עַל יְדֵי הַמְּמֻנֶּה

וְשֶׁמִּתְקַיְּמִים בָּהּ הַתְּנָאִים הַבָּאִים:

הִיא בַּעֲלַת לְהָבִים, זִיזִים אוֹ בְּלִיטוֹת

מִסְתּוֹבְבוֹת בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה

הַגּוֹרְמוֹת לְמָוֶת מִיָּדִי שֶׁל הָאֶפְרוֹחַ.

מתוך אפרוח (אגי משעול, עֵרָה, 2011). מבוסס על תקנות צער בעלי חיים – המתת אפרוחים.

קוראות וקוראים יקרים,

שנת 2013 הוכתרה על-ידי רבים כשנת הצמחונות או שנת הטבעונות. האם זוהי אופנה חולפת המושפעת בין השאר מדמותו הכריזמטית והפרובוקטיבית של גארי יורופסקי? כפי שקיימוּת נתפסה לפני כשבע שנים כאופנה חולפת שנישאה על גבו של אל גור, כך נראה שהשינוי בהתייחסותנו למזון מן החי הוא שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה.

שיקולים סביבתיים ומוסריים הם מרכזיים בהשפעה על החלטות אישיות בדבר צריכת מזון מן החי. אך בעוד שמניעים סביבתיים עשויים להוביל למסקנה שיש לצמצם את הצריכה, בעיקר של בשר, הרי שטיעונים מוסריים מובילים להימנעות מוחלטת, כלומר לצמחונות או אף לטבעונות. לראיה, היוזמה 'יום שני ללא בשר' (meatless Monday), הקוראת להפחתת אכילת הבשר, משתמשת בעיקר בטיעונים סביבתיים.

ד"ר דניאל מישורי, חבר סגל באוניברסיטת תל-אביב, המתמחה בפילוסופיה ובאתיקה סביבתית, סבור שבמציאות הנוכחית של תעשיית המזון מן החי, שיקולים סביבתיים משתלבים היטב עם הטיעון המוסרי נגד ניצולם ואפלייתם של בעלי חיים, וזאת בשל העלות הסביבתית הגבוהה של מזון כזה – פליטות פחמן, זיהומי מים, קרקע ואוויר, הטיית חלק גדל והולך מגידולי הגרעינים להזנת בעלי החיים ועוד. מישורי מציע לדמיין עולם שנמצאו בו פתרונות להשלכות הסביבתיות של אכילת מזון מן החי, ושתזונה זו אינה סותרת בו את עקרונות הקיימות. גם במציאות כזו ראוי כי לא יכפה האדם על בעלי החיים תפקוד או התנהגות השונים מאלה המתאימים להם בהתאם לדפוסיהם הביולוגיים (כך לדוגמה, פרות צריכות ללחך עשב ולא להיות ניזונות מגרעינים, ותנאי מחייתן ותזונתן של תרנגולות לא אמורים לדחוק אותן לקניבליזם). כמובן שמציאות כזו מחייבת אתחול של תעשיית המזון, של שיטות הגידול ושל דפוסי צריכת המזון בחברה האנושית. מישורי סבור שבעוד שאקולוגים יכולים להסכים למציאות שכזאת, ארגוני זכויות בעלי חיים – המונָעים מגישה ביו-צנטרית, שלפיה לכל היצורים החיים יש ערך – יתנגדו לה. הדבר דומה למתח הקיים כיום בין שתי גישות אלה ביחס לציד מבוקר של חיות בהיעדר טורפים טבעיים. בתנאי הגידול הנוכחיים, שתי הגישות קרובות בהתנגדותן לאכילת מזון מן החי, ועשויות לתרום שיקולים מוסריים משלימים כנגד מוסר אנתרופוצנטרי המייחס מעמד מוסרי לבני אדם בלבד, והמתייחס לטבע ולבעלי החיים כאל "חֲפָצִים" בלבד לשימושם של בני אדם.

מה מקומה של סוגיה זו בשיח הסביבתי? מדוע כמעט שלא נשמע בישראל קול מקצועי ביחס לקשרים בין סביבה, תזונה ובריאות? ובאיזה אופן תשפיע העברת סמכויות אכיפת חוקי צער בעלי חיים לידי המשרד להגנת הסביבה על האפרוח משירה של אגי משעול?

קריאה נעימה,

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(4).
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה



      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(4).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מרקמים אקולוגיים: מערכות אקולוגיות בצפון הנגב כמודל

      משה שחק

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) מטרת המאמר היא להציע גישה לתיאור מערכות אקולוגיות: גישת המרקמים האקולוגיים. גישה זו מתארת מערכת אקולוגית כרשת רבת תהליכים, פשוטה יחסית, המקשרת בין המרכיבים הביוטיים וההיבטים הביופיזיקליים של מבנה המערכת ותפקודה. המאמר מבסס את הגישה המרקמית על מודל אקולוגי של צפון הנגב, הנשען על מחקרי שדה ארוכי טווח

      מטרת המאמר היא להציע גישה לתיאור מערכות אקולוגיות: גישת המרקמים האקולוגיים. גישה זו מתארת מערכת אקולוגית כרשת רבת תהליכים, פשוטה יחסית, המקשרת בין המרכיבים הביוטיים וההיבטים הביופיזיקליים של מבנה המערכת ותפקודה. המאמר מבסס את הגישה המרקמית על מודל אקולוגי של צפון הנגב, הנשען על מחקרי שדה ארוכי טווח

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

      האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

      - מודעה -

      לראש העמוד