אקולוגיה וסביבה

5 בינואר, 2020

The Blue Marble . תמונה זו, שצולמה ב-7.12.1972, ממרחק 29,000 ק"מ, היוותה עבור התנועה הסביבתית שצמחה באותן שנים, סמל להיותו של הכוכב שלנו מערכת אחת ללא גבולות, אך גם סמל לכך שביחס לחלל העצום, הכדור שלנו זעיר, שברירי ופגיע. מאז לא צולם כדור הארץ במלואו על-ידי בן אנוש. ראוי שתמונה זו תלווה אותנו גם כיום, כשאנו בוחנים את השפעת הפעילות האנושית על המעטפת האטמוספרית של כדור הארץ | צילום: צוות החללית אפולו


מאת

יואב יאיר
בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

יואב יאיר
בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

האנושות מתקרבת בצעדי ענק לצומת קריטי שלא היה כמותו בתולדותיה. תוצאות המגמות הנוכחיות של שינוי האקלים הן רק חלק קטן ממה שיתרחש בפועל בעוד עשורים בודדים. ההבנה שלנו את השפעות שינוי האקלים מוגבלת. אף על פי שהמודלים המתמטיים משתפרים והולכים וכך יכולת החיזוי שלהם גדלה, הם אינם מסוגלים להביא בחשבון את תגובות השרשרת של המערכות האקולוגיות והביוספריות שמתרחשות בעת שהאקלים משתנה בקצב ובעוצמה חסרי תקדים. האם תהליך שינוי האקלים אינו ניתן לעצירה, מאחר שכבר עברנו נקודות אל-חזור ברבות מהמערכות הטבעיות? מה תגרום עליית הטמפרטורה ב-2 מעלות צלזיוס, ואיך ניתן להתכונן לקראתה? מה יקרה למיליארדי בני האדם המתגוררים בערי החוף, בעקבות עליית מפלס האוקיינוסים במטר אחד עד אמצע המאה הנוכחית?

בהרצאה בכנס האגודה האמריקנית לגאופיזיקה, בדצמבר 2019, קרא פרופ' אלכס הול (מ-UCLA) לשינוי דחוף באופן שמדענים חוקרים את האקלים. הוא קרא לאיחוד הכוחות המדעיים העולמיים במרכז בין-לאומי גדול לחקר האקלים, כדוגמת מאיץ החלקיקים LHC בסֶרְן שבשווייץ, שיאפשר לחוקרים מכל הדיסציפלינות – ממדעי הטבע והחברה גם יחד – להבין ולצפות את העתיד להתרחש, ולתכנן דרכים להתמודדות אמיתית עם התוצאות הצפויות.

הספר Field Notes from a Catastrophe (מאת אליזבת קולברט) שיצא לאור ב-2006, תיאר בצורה עזה וחזקה את הסימנים הראשונים לתוצאות ההרסניות של שינוי האקלים. כעת, יותר מעשור אחרי שהספר התפרסם, טביעות האצבע של שינוי האקלים ברחבי העולם מוחשיות עוד יותר. כבר לא ניתן להתעלם מההשפעות של שינוי האקלים על החברה האנושית ועל המערכות הטבעיות, מקרחוני סיביר ואנטארקטיקה ועד מדבריות סהרה והג'ונגלים באמזונס.

המזרח התיכון, מוקֵדה (hotspot) של שינוי אקלים, שהשינוי מועצם בו עקב נסיבות גאוגרפיות ייחודיות, ושהקצב והעוצמה של שינוי האקלים בו גבוהים מבמרבית אזורי כדור הארץ, כבר חוֹוֵה התחממות והתייבשות. מכאן עולה הצורך המיידי שלנו בישראל בהיערכות לקראת השינוי המתדפק על שערינו, שתאפשר לנו כחברה וכמדינה להתמודד עם ההשפעות החזויות, שעתידות להיות קשות וחריפות.

הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים (המערכות האקולוגיות, מזון וחקלאות, כלכלה ועסקים, משק האנרגיה, בריאות הציבור והתכנון הלאומי והעירוני) אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

הדאגה להפחתה דרמטית של פליטות גזי חממה כבר מזמן אינה נחלתם של מדעני אקלים בלבד, ואט אט מתייצבת דאגה זו בראש סדר היום העולמי (אך לא מספיק מהר, ולא מספיק בישראל). אף על פי שכולנו מייחלים שהפחתת פליטות תצמצם את נזקי שינוי האקלים, היא בוודאי לא תמנע מאיתנו, ובעיקר מילדינו ומנכדינו, את התוצאות ההרסניות של שינוי האקלים.

כשהזמן הולך ואוזל, יש לעיתים צורך בפעולות דרסטיות.

יואב יאיר, עורך אורח לגיליון המיוחד, ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

יאיר י ובוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(4): 5.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יואב יאיר
      בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      יואב יאיר
      בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      יאיר י ובוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(4): 5.
      העתק

      פורסם בתקשורת:

      מאקו


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח – חזון מול מציאות

      נעם גולדשטיין

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

      ערן דורון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      ענת מדמוני

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

      אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות

      גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)
      לראש העמוד