אקולוגיה וסביבה

5 בינואר, 2020

The Blue Marble . תמונה זו, שצולמה ב-7.12.1972, ממרחק 29,000 ק"מ, היוותה עבור התנועה הסביבתית שצמחה באותן שנים, סמל להיותו של הכוכב שלנו מערכת אחת ללא גבולות, אך גם סמל לכך שביחס לחלל העצום, הכדור שלנו זעיר, שברירי ופגיע. מאז לא צולם כדור הארץ במלואו על-ידי בן אנוש. ראוי שתמונה זו תלווה אותנו גם כיום, כשאנו בוחנים את השפעת הפעילות האנושית על המעטפת האטמוספרית של כדור הארץ | צילום: צוות החללית אפולו


מאת

יואב יאיר
בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

יואב יאיר
בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

האנושות מתקרבת בצעדי ענק לצומת קריטי שלא היה כמותו בתולדותיה. תוצאות המגמות הנוכחיות של שינוי האקלים הן רק חלק קטן ממה שיתרחש בפועל בעוד עשורים בודדים. ההבנה שלנו את השפעות שינוי האקלים מוגבלת. אף על פי שהמודלים המתמטיים משתפרים והולכים וכך יכולת החיזוי שלהם גדלה, הם אינם מסוגלים להביא בחשבון את תגובות השרשרת של המערכות האקולוגיות והביוספריות שמתרחשות בעת שהאקלים משתנה בקצב ובעוצמה חסרי תקדים. האם תהליך שינוי האקלים אינו ניתן לעצירה, מאחר שכבר עברנו נקודות אל-חזור ברבות מהמערכות הטבעיות? מה תגרום עליית הטמפרטורה ב-2 מעלות צלזיוס, ואיך ניתן להתכונן לקראתה? מה יקרה למיליארדי בני האדם המתגוררים בערי החוף, בעקבות עליית מפלס האוקיינוסים במטר אחד עד אמצע המאה הנוכחית?

בהרצאה בכנס האגודה האמריקנית לגאופיזיקה, בדצמבר 2019, קרא פרופ' אלכס הול (מ-UCLA) לשינוי דחוף באופן שמדענים חוקרים את האקלים. הוא קרא לאיחוד הכוחות המדעיים העולמיים במרכז בין-לאומי גדול לחקר האקלים, כדוגמת מאיץ החלקיקים LHC בסֶרְן שבשווייץ, שיאפשר לחוקרים מכל הדיסציפלינות – ממדעי הטבע והחברה גם יחד – להבין ולצפות את העתיד להתרחש, ולתכנן דרכים להתמודדות אמיתית עם התוצאות הצפויות.

הספר Field Notes from a Catastrophe (מאת אליזבת קולברט) שיצא לאור ב-2006, תיאר בצורה עזה וחזקה את הסימנים הראשונים לתוצאות ההרסניות של שינוי האקלים. כעת, יותר מעשור אחרי שהספר התפרסם, טביעות האצבע של שינוי האקלים ברחבי העולם מוחשיות עוד יותר. כבר לא ניתן להתעלם מההשפעות של שינוי האקלים על החברה האנושית ועל המערכות הטבעיות, מקרחוני סיביר ואנטארקטיקה ועד מדבריות סהרה והג'ונגלים באמזונס.

המזרח התיכון, מוקֵדה (hotspot) של שינוי אקלים, שהשינוי מועצם בו עקב נסיבות גאוגרפיות ייחודיות, ושהקצב והעוצמה של שינוי האקלים בו גבוהים מבמרבית אזורי כדור הארץ, כבר חוֹוֵה התחממות והתייבשות. מכאן עולה הצורך המיידי שלנו בישראל בהיערכות לקראת השינוי המתדפק על שערינו, שתאפשר לנו כחברה וכמדינה להתמודד עם ההשפעות החזויות, שעתידות להיות קשות וחריפות.

הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים (המערכות האקולוגיות, מזון וחקלאות, כלכלה ועסקים, משק האנרגיה, בריאות הציבור והתכנון הלאומי והעירוני) אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

הדאגה להפחתה דרמטית של פליטות גזי חממה כבר מזמן אינה נחלתם של מדעני אקלים בלבד, ואט אט מתייצבת דאגה זו בראש סדר היום העולמי (אך לא מספיק מהר, ולא מספיק בישראל). אף על פי שכולנו מייחלים שהפחתת פליטות תצמצם את נזקי שינוי האקלים, היא בוודאי לא תמנע מאיתנו, ובעיקר מילדינו ומנכדינו, את התוצאות ההרסניות של שינוי האקלים.

כשהזמן הולך ואוזל, יש לעיתים צורך בפעולות דרסטיות.

יואב יאיר, עורך אורח לגיליון המיוחד, ושחר בוקמן

ציטוט מומלץ

יאיר י ובוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(4): 5
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    יואב יאיר
    בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    יואב יאיר
    בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי הרצליה
    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    יאיר י ובוקמן ש. 2019. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 10(4): 5
    העתק

    פורסם בתקשורת:

    מאקו


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    המילה האחרונה
    על קיימות ביהדות
    הקיימות אינה מנוגדת לשאלות הדתיות, אלא להפך: דווקא האמונה כי ריבונו של עולם הוא בורא העולם, היא המעצימה את המחויבות לשמירת קיומו של עולם יקר ומיוחד זה
    בדואי הנגב ומדינת ישראל: על תרבות, סביבה ומדיניות
    מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי
    דבר העורך
    במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

    - מודעה -

    לראש העמוד