דבר העורך
מה בין כתב העת לוועידה השנתית למדע ולסביבה?
לקהילת הקוראות והקוראים שלום,
מגיעות לי ברכות. הגעתי למצוות!
לפני 13 שנים (וחודש) התקשר אלי פרופ' יוחאי כרמל, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באותן שנים, לבשר לי שהתקבלתי לעבודה באגודה. באותה נשימה הוא סיפר לי שבעוד ימים בודדים יתקיים הכנס השנתי ה-37 של האגודה, במכון דוידסון לחינוך מדעי, ושאני מתבקש, כמשימה ראשונה, להכין בדחיפות את חוברת תקצירי ההרצאות בכנס. מאז אותו יום עבודה ראשון באגודה ועד היום הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא עבורי גולת הכותרת של הפעילות באגודה, גם אם עיקר זמני ומרצי כבר אינם מופנים לארגון הוועידה כמו בשנותיי הראשונות, אלא לעריכתו של כתב העת.
ישנם ממשקים רבים בין שני המיזמים, וההפריה ההדדית ביניהם מרובה. שניהם מתקיימים מתוקף אותו חזון של יצירת פלטפורמות להנגשת הידע המדעי הסביבתי בישראל, תוך יצירת שיח רב-מגזרי, המבוסס על חיבור דו-כיווני בין מדע למדיניות.
לוועידה ולכתב העת ישנו אותו הדי-אן-איי, המכתיב הוראות פעולה דומות. לדוגמה, כתיבת מאמר לגיליון של כתב העת, כמו הצגת מחקר במושב בכנס, דורשת ממך יכולת וירטואוזית של הפשטת מושגים ותהליכים כך שיהיו נהירים גם לאלה שאינם חוקרים באותו תחום ספציפי או אף שאינם אנשי מדע כלל. שמירה על יושרה מדעית מחייבת אותך בפירוט מדוקדק של שיטות המחקר ובנקיטת זהירות, לעיתים מופלגת, בביסוס המסקנות, כך שהדברים יתקבלו בכבוד הראוי להם גם בקרב עמיתיך לתחום המחקר.
מדעניות ומדענים ישראליים נוהגים להציג את מחקריהם בכנסים בחו"ל, ומשקיעים מאמצים רבים לפרסם את מחקריהם בכתבי העת הבין-לאומיים הנחשבים ביותר. אז נכון שהמערכת האקדמית עודנה מודדת הישגים מדעיים בעיקר לפי פעילות בזירה הבין-לאומית, ונכון שיש מי שמתקשה יותר לדבר ולכתוב בעברית, שפת האם, מאשר באנגלית, שפת המדע. אך הנכחת הידע המדעי בקרב הציבור הישראלי, שאינו רק זה שמממן ממיסיו את יצירת הידע המדעי, אלא הוא זה שהידע יכול להשפיע על חייו בצורה הניכרת ביותר, היא חובה מוסרית. יתרה מכך, באקולוגיה וסביבה כמו גם בוועידות מושם דגש על הנגשת המדע למקבלי ההחלטות, שמתוקף תפקידם אחראים ליישם הלכה למעשה את התובנות המחקריות לטובת הגנה על הסביבה, על הטבע ועל האינטרס הציבורי.
בין ההרצאות הניתנות בוועידות ימצאו הקוראים הערניים מחקרים שכבר התפרסמו בכתב העת. ולהפך – הרצאות המקבלות הד חיובי משומעיהם בוועידות מוצאות את דרכן לפרסום בכתב העת. זוהי זרימה טבעית המתרחשת בין פלטפורמות שונות הפועלות לאותה מטרת-על.
פתחתי בנימה מחויכת בכך שמגיעות לי ברכות, אך סיבה אמיתית לברכות היא ציון דרך מיוחד: הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה, 6–7 ביולי, באקספו תל-אביב. לרגל האירוע תוכלו לקרוא בעמודים הבאים על אודות אותן 50 שנים של כנסים מדעיים. על ברכיהם צמחה קהילה מדעית-סביבתית לתפארת, וכתב העת אקולוגיה וסביבה הוא הבמה המרכזית בישראל להצגת תוצרי פעילותה. אני מקווה שאף תיהנו מפרויקט חגיגי המציג 50 חוקרות וחוקרים, היוצרים תמונת פסיפס של מחקר ישראלי אקולוגי וסביבתי.
קריאה נעימה וועידה שנתית מוצלחת למשתתפים בה,
שחר בוקמן
מהדורה מודפסת
