אקולוגיה וסביבה

לעשות מהלימון לימונדה

29 בנובמבר, 2022

ועדת ההיגוי של ועידת האקלים בשארם א-שייח' | באדיבות UNFCCC / פליקר, CC BY-NC-SA 2.0


מאת

אופירה אילון
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

אופירה אילון
החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

"אַת שארם א-שייח', חזרנו אלייך שנית…"

קוראות וקוראים יקרים,

לפני מספר שבועות השתתפנו בוועידת האקלים של האו"ם, בשארם א-שייח' (הלא היא אופירה). הַכּניסה למתחם הוועידה היא הדבר הקרוב ביותר שחווינו למושג "הכפר הגלובלי". אלפים רבים של נשים וגברים, ממגוון בלתי נתפס של מדינות, צבעים, תלבושות וסגנונות, כולם (כמעט) חדורי אמונה יוקדת ביכולתה של האנושות להתמודד עם אתגר שלא היה כדוגמתו בתולדותיה ­‒ משבר האקלים.

מצד אחד, זו חוויה מעצימה ובעלת עוצמה, ומצד שני היא עשויה להעלות את השאלה: למה על מדינת ישראל לעסוק בהפחתת פליטות גזי החממה אם היא מדינה כה קטנה, הפולטת רק 0.18% מהפליטות העולמיות? התשובה המוסרית פשוטה: ישראל היא חלק מהקהילה העולמית, ועליה להשתתף במחויבות העולמית. יתרה מכך, העלויות הכרוכות בהפחתת פליטות גזי החממה קטנות בסדר גודל מהתועלת החיצונית הנובעת ממנה. הפחתת פליטות, בעזרת שלל האמצעים המתוארים בגיליון זה, תביא להפחתת צריכת האנרגיה, ובעקבותיה להפחתת פליטות מזהמי האוויר, שפוגעים בבריאות ואף גורמים למוות ישירות, כאן ועכשיו. התייעלות בצריכת האנרגיה (ולא רק בחשמל, אלא גם בתחבורה ובייצור חום) והטלת מס פחמן יביאו לחיסכון כספי למשק הישראלי. ואלה רק דוגמאות בודדות.

הפחתת פליטות גזי החממה כוללת מגוון פתרונות מקיפים, המכסים גישות, טכנולוגיות ותחומים רבים. כמו ברוב הבעיות הסביבתיות, גם בצמצום פליטות המענה הטוב ביותר הוא הפחתה במקור. פתרון בעיה במעלה הזרם מונע בעיות במורד, ולכן צריך להתמקד בפתרונות ובמדיניות המביאים להפחתת הפליטות במקור. אך אין די בכך, ויש למצוא פתרונות טכנולוגיים ללכידה ולספיחה של פחמן לאחר פליטתו. לא קיים פתרון אחד שיישומו בהיקף נרחב יפתור את הבעיה. בגיליון זה בחרנו להתמקד בנושאים חשובים מסוימים, אך נאלצנו לוותר על העיסוק בתחומים חשובים אחרים, כגון תעשייה, תחבורה ומזון מן החי.

מיתון שינוי האקלים מחייב יצירת מארג שותפויות רב-מגזריות, של הממשלה, התעשייה, העסקים והמסחר, הארגונים הפיננסיים, הרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור הרחב. יש לנצל הזדמנויות גאופוליטיות וכן הזדמנויות עסקיות ‒ כמו פיתוח טכנולוגיות מתקדמות וקבלת אשראי מגופים פיננסיים. יחד, ורק יחד, אפשר לעשות מהלימון לימונדה.

ריבוי הטכנולוגיות, האמצעים וכלי המדיניות שיכולים לתרום למטרה המשותפת, מאפשר גיוס של חזית פעולה רחבה להגשמת היעד הלאומי. עם זאת, יש להשגיח פן מרוב אפשרויות, תחומים ובעלי אחריות, הפליטות עצמן ייפלו בין הכיסאות.

כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! ישראל נמצאת בפיגור, כי בעשור האחרון עשינו מעט. מעט מדי. אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון.

הצטרפו לקריאת הגיליון, ויחד נבין מה כל מגזר יכול וצריך לעשות.

קריאה נעימה,

אופירה אילון ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אילון א ובוקמן ש. 2022. לעשות מהלימון לימונדה. אקולוגיה וסביבה 13(3): 3.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אופירה אילון
      החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      אופירה אילון
      החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; מוסד שמואל נאמן, הטכניון
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה



      ציטוט מומלץ

      אילון א ובוקמן ש. 2022. לעשות מהלימון לימונדה. אקולוגיה וסביבה 13(3): 3.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מידע סביבתי ככלי מדיניות ברשויות מקומיות בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות המידע הסביבתי

      דורית קרת, שרון מלכי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות תיקון חקיקתי לחוק חופש המידע והתקנת התקנות לפיו, רשויות מקומיות נדרשות לפרסם באמצעות אתר האינטרנט שלהן מידע המצוי בידיהן ביחס להיבטים סביבתיים. מאמר זה יסקור בתמציתיות את המצב הקיים מבחינת הצגת מידע סביבתי ברשויות מקומיות, יעמוד על מספר סוגיות עקרוניות בהצגת המידע, ויציע מספר המלצות מדיניות המבוססות על הניסיון הבין-לאומי בנושא

      בעקבות תיקון חקיקתי לחוק חופש המידע והתקנת התקנות לפיו, רשויות מקומיות נדרשות לפרסם באמצעות אתר האינטרנט שלהן מידע המצוי בידיהן ביחס להיבטים סביבתיים. מאמר זה יסקור בתמציתיות את המצב הקיים מבחינת הצגת מידע סביבתי ברשויות מקומיות, יעמוד על מספר סוגיות עקרוניות בהצגת המידע, ויציע מספר המלצות מדיניות המבוססות על הניסיון הבין-לאומי בנושא

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

      במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

      גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
      לראש העמוד