אקולוגיה וסביבה

סוסון ים לכוד בכוס פלסטיק

19 במאי, 2021

סוסון ים לכוד בכוס פלסטיק. מפרץ אילת, אוקטובר 2018 | צילום: נועם קורטלר

הצילום זכה בפרס תמונת השנה של תערוכת הצילום תמונת טבע #5, המדמה מסעות צילום של 65 צלמי טבע ישראלים בנופי הארץ, ומוצגת במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב עד סוף יוני 2021. התערוכה, באצירת שי גינות, מבקשת להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה.

אף על פי שסוסון הים שבצילום שייך למין הנפוץ ביותר במפרץ אילת, השאלה באיזה מין מדובר, נתונה במחלוקת. לא ברור אם מין זה הוא סוסון ים קוצני (Hippocampus histrix), או שמא סוסון ים דורבני (Hippocampus jayakari), מאחר שבעבודות עדכניות של ד"ר דני גולני ואחרים נמצא כי סוסון ים קוצני כלל לא נמצא במפרץ אילת. המחלוקת הטקסונומית מדגישה את מגבלות הידע שלנו על אודות המערכת האקולוגית הייחודית במפרץ, ומחדדת את הצורך בשמירה עליה.

בעזרת צילומיו פועל קורטלר, שבבעלותו בית ספר לצלילה באילת, להעלות את המודעות לזיהום הים בפלסטיק ולהוביל שינוי. בסיום הצלילה הוא אסף פסולת פלסטיק באזור ובכללה את הכוס המצולמת, והעביר מחצית מסכום הפרס לטובת ארגון 'שומרי המפרץ' באילת.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מעמד המדע בדיון הסביבתי

      יעל גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

      הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      ונוס של הסמרטוטים

      מיכלאנג'לו פיסטולטו

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) ונוס, אלת היופי והפריון במיתולוגיה הרומאית, מוקפת בספק בגדים, ספק סמרטוטים, ביצירה המעבירה ביקורת חריפה על תרבות הצריכה

      ונוס, אלת היופי והפריון במיתולוגיה הרומאית, מוקפת בספק בגדים, ספק סמרטוטים, ביצירה המעבירה ביקורת חריפה על תרבות הצריכה

      גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
      לראש העמוד