אקולוגיה וסביבה

תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

1 במאי, 2011

ערוצים עמוקים בחלקה המזרחי של שמורת עין פשחה | צילום: דורון ניסים


מאת

יהושע שקדי
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים

מאת

יהושע שקדי
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים

ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ (העמקת הערוצים) בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום.

כדי לגבש דרך לפתרון הבעיות התקיימה במאי 2010 סדנה מקצועית שאִרגנו רשות המים, המכון הגיאולוגי ורשות הטבע והגנים. בסדנה העלו אנשי מקצוע מתחומי ההידרולוגיה, הגאומורפולוגיה והאקולוגיה את ניתוח המצב על פי מיטב הבנתם, ודנו בפתרונות אפשריים. הסדנה הסתיימה בדיון ארוך שעלו בו השאלות המפורטות למטה: 

מה יקרה אם לא נעשה דבר?

הנחת העבודה היא שמפלס ים המלח ימשיך לרדת לפחות בעשר השנים הבאות, ובמצב מיטבי יתייצב במפלס הנמוך ב-10 מטר מהמצב כיום. ללא התערבות, סביר להניח שכל נוף הברֵכות ייעלם, תהליכי העירוץ יתעצמו, המגוון הביולוגי באתר יידלדל והשמורה תמשיך לאבד מערכה.

האם יש ביכולתנו לעשות פעולה ממשית להצלת השמורות?

להבנתנו, כמות המים ואיכותם, שהם הבסיס לתפקוד אקולוגי איתן, עתידים להישאר גבוהים, ולכן השמורה אינה "אבודה". אזור החלוקים בחלק המרכזי של השמורה עוצר כיום את תהליכי העירוץ ושומר עדיין אזורים בעלי נוף ברֵכתי. קיים חשש שאזור החלוקים ייפרץ, ואז ירדו המים "הנערמים" כיום בחלק המערבי של השמורה אל החלק הבוצי שבמזרחה. לפיכך, ההמלצה הגורפת לפעולה של משתתפי הסדנה הייתה שיש צורך בפעולה הנדסית (בניית סכר) שמטרתה לחזק את אזור החלוקים ולעצור את ההתחתרות לאחור של הערוצים.איננו יודעים מספיק על המנגנון שגורם לעצירת ההתחתרות לאחור באזור החלוקים, וההשערות שעלו בהקשר זה לא נבחנו עדיין. אולם כיוון שתוצאות מחקר ייעודי ייקחו זמן רב שבמהלכו אזור החלוקים עלול להיפרץ, ומכיוון שתוצאות המחקר לא ישפיעו על ההחלטה לבצע פתרון הנדסי, הוחלט לצאת לפעולה. יש סיכוי שהפעולה ההנדסית לא תעזור, וייתכן שאף תגרום לנזק. לפיכך, בימים אלה מתבצע סקר היתכנות לבחינת הביצוע של הפעולה ההנדסית. סקר זה הוא פעולה מקדימה לפרויקט ניסיוני (pilot) שאמור להיות מבוצע על ערוץ אחד מתוך הערוצים בשמורה, ורק אם יצליח הפרויקט הנסיוני תתרחב הפעולה ההנדסית לכל הערוצים, או לפחות לחלקם הגדול.

תמה אני איך בגיליון הקודם של אקולוגיה וסביבה [1] כונה התהליך המתואר כאן "…וכפי שנעשה לא פעם בתכנון בישראל, השלטונות שוקלים קודם לעשות ורק אחר כך לחשוב". להבנתי, זו השמצה של "השלטונות" בכלל ושל רשות המים ורשות הטבע והגנים בפרט.

ד"ר יהושע שקדי,
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים


  1. לרון י. 2011. שמורת עין פשחה – האם תיעלם? אקולוגיה וסביבה 2(1): 75-74.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

שקדי י. 2011. תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם? אקולוגיה וסביבה 2(2): 82.
העתק

מילות מפתח

שמורת עין פשחה (2)




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יהושע שקדי
      מדען ראשי, רשות הטבע והגנים

      מאת

      יהושע שקדי
      מדען ראשי, רשות הטבע והגנים


      מילות מפתח

      שמורת עין פשחה (2)

      ציטוט מומלץ

      שקדי י. 2011. תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם? אקולוגיה וסביבה 2(2): 82.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

      ערן דורון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למאמר: ישראל עשירה במיוחד בעולם החי והצומח שלה – האומנם?

      יוסף הלר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה

      ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      - מודעה -

      לראש העמוד