אקולוגיה וסביבה

ים וחופים > דיג ודיג יתר

ים המלח (38) דיג ודיג יתר (28) שמירת טבע (26) זיהום ים (25) פיתוח ומבנים ימיים (14) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (13) אגם הכינרת (13) הרס בית הגידול החופי (8) שוניות אלמוגים (7) מפרץ אילת (6) הכחדת בעלי חיים ימיים (6) עליית מפלס הים (5) שינוי האקלים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) מינים פולשים (3) פריחת אצות (2) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (2) ניקוי חופים (2)

הים התיכון העמוק – רחוק, חשוך וזקוק להגנה

אלון רוטשילד, אדם וייסמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

לקראת הפסקת איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

עדי לוי

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

העשרת דגה ככלי לשיקום אוכלוסיות בים התיכון

עדי לוי, איתי ואן ריין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

הרפורמה בענף המִדגה – חלון הזדמנויות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות דגים

אורית סקוטלסקי, זאב לבינגר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

התכנית להרחבת ענף החקלאות הימית בישראל – היתרונות בהשתלבות במגמה העולמית והים תיכונית

נעם מוזס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון גידול דגים בלב הים הוא פתרון שאינו פוגע בסביבה, ואינו יוצר מפגע סביבתי, כגון זיהום קרקע, זיהום מקורות מים, מפגעי ריח ומפגעים חזותיים

גידול דגים בלב הים הוא פתרון שאינו פוגע בסביבה, ואינו יוצר מפגע סביבתי, כגון זיהום קרקע, זיהום מקורות מים, מפגעי ריח ומפגעים חזותיים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקחים מגידול דגים בלב הים ובתוך נמל מסחרי

ניר צהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

בדומה למהפכה הירוקה שעברה החקלאות היבשתית, כך גם החקלאות הימית צריכה להתקיים לצד שמירה על סביבתה בצורה האפשרית הטובה ביותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

גידול דגים בים העמוק – קשה אך אפשרי

דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון נדרשת פעילות להגברת המודעות והידע של מקבלי ההחלטות בנושאי דגה וחקלאות ימית, כשלב מקדים לקביעת מדיניות לאומית ביחס לגידול דגים בים

נדרשת פעילות להגברת המודעות והידע של מקבלי ההחלטות בנושאי דגה וחקלאות ימית, כשלב מקדים לקביעת מדיניות לאומית ביחס לגידול דגים בים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

האסדרה של המרחב הימי בישראל – הפער בין המצוי לרצוי

ציפי איסר איציק

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

שלל הדיג בספינת מכמורת בין השנים 1976‒2010 כפי שמשתקף ביומני הספינה

איתי ואן ריין, אור ג'יוואן, איתי גרנות, ענב וידן, רננאל פיקהולץ, אורי פריד, יונתן בלמקר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

הערכת יצרנות ויציבות של ממשק דיג מחייבת בחינת נתונים היסטוריים המתארים את השלל לאורך תקופת זמן. במחקר נבדקו מגמות בדיג מכמורת בשלושת העשורים האחרונים. הבנה מדוקדקת של מאפייני דיג המכמורת לחופי הים התיכון תתרום לגיבוש מדיניות דיג ראויה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מפסיקים לכרות את הענף שאנו יושבים עליו – הרפורמה הנחוצה בניהול הדיג בים התיכון

אלון רוטשילד, דורון שולץ, רועי זס, אמיתי הר לב, נועה יאיון, אביב אלחסיד, רונה זילברשטיין, גיא רוזנצוויג, עדי גפני, מנחם גורן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

הדיג בים התיכון מספק מזון עתיר בחלבון, מקור תעסוקה לדייגים ומקור הנאה לחובבים. לדיג תלות במערכת האקולוגית הימית אך גם השפעה עליה. לנוכח עדויות על דעיכת השלל ועל פגיעה נרחבת במערכת האקולוגית הימית עקב דיג, בחנו את התנהלות הענף כדי לזהות את הבעיות ואת הגורמים להן ולהציע פתרונות ניהול מתאימים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מגמות בדיג הישראלי בים התיכון

דור אדליסט, גיל רילוב

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

סקירה זו מציגה את עלייתו, ובעיקר את נפילתו, של הדיג בישראל, ואת המגמות העיקריות בשלל ובמאמץ

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים במקורות ישראל – "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם"

דוד אילוז, צבי דובינסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צורך השעה ‒ אסטרטגיה ימית אזורית לאגן המזרחי של הים התיכון ‒ ריאיון עם עמי אילון

חנוך אילסר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

כרישים בזרם

עדי ברש

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקראת הרחבת הגידול החקלאי של דגים בים התיכון

בעז מייזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הירידה בשלל הדיג בכינרת – תוצאה של אי-יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים

יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שיתוף פעולה בין חקלאות לשמירת טבע – ענף המִדגה כדוגמה

יורם יום-טוב, אבשלום (אבו) וילן, יוסי יעיש, יצחק סימון, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות – דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל

מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני, ירון טיקוצ'ינסקי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל

גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס, אריק דיאמנט

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תגובה לידיעה: משבר הדיג בכינרת

משה גופן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

משבר הדיג בכינרת

תמר זהרי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ניטור אקולוגי בים התיכון – מחזון למציאות?

גיל רילוב

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

האכלה יזומה כפתרון לקונפליקט בין שקנאים למגדלי דגים – היערכות לעונת סתיו 2010

אוהד הצופה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

דג ברשת

דני ברחנא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

דקר שהתפתה לאכול דג שנתפס ברשת דיג קרועה שהשאירו דייגים, ונתפס בעצמו

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

גידול מזון בים בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא

אמיר נאורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון