אקולוגיה וסביבה

ים וחופים > זיהום ים

ים המלח (38) דיג ודיג יתר (28) שמירת טבע (27) זיהום ים (26) פיתוח ומבנים ימיים (14) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (13) אגם הכינרת (13) הרס בית הגידול החופי (8) שוניות אלמוגים (7) מפרץ אילת (6) הכחדת בעלי חיים ימיים (6) עליית מפלס הים (5) שינוי האקלים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) מינים פולשים (3) פריחת אצות (2) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (2) ניקוי חופים (2)

רעילות אמוניה כהסבר אפשרי לתמותות דגים באסטוארים של נחלי החוף

יאיר סוארי, דנה מילשטיין, מרב גלבוע, טל שדה, הדר צדקה, תום טופז

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

לנוכח תופעה מטרידה, החוזרת על עצמה בשנים האחרונות, של תמותת דגים בשפכי הנחלים, מצביעים החוקרים על סיבות אפשרויות לתמותה: ריכוזים גבוהים של אמוניה, וכן גורמי עקה נוספים

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

מציפים את הבעיה

יוסף סגל, עמית ליבר

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) פסולת רבה מגיעה לקרקעית הים או אף מושלכת לשם. מי מעלה אותה ממצולות הים ואיך?

פסולת רבה מגיעה לקרקעית הים או אף מושלכת לשם. מי מעלה אותה ממצולות הים ואיך?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

פסולת ימית – בעיה עולמית: ממצאים מרכזיים ביחס להיקף הזיהום, השפעותיו והנתיב לפתרון

גליה פסטרנק

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט מאוניות בים התיכון

סמיון פולינוב, רויטל בוקמן, נעם לוין

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

גלים שחורים / אורי קיטה

ד"ר עדנה גורני

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה

רני עמיר

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

שינויים בהרכב פסולת הפלסטיק בחופי הים התיכון של ישראל בשנים 2012–2018

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, אסף אריאל, דב צביאלי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

המאמר מציג נתונים חדשים על מאפייני הפסולת הימית בחופי ישראל, ומנתח את השינויים שחלו בהרכבה בתקופת המחקר. תוצאות המחקר מראות כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי, כנראה הודות למאמץ המושקע בניקיונם.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הים התיכון העמוק – רחוק, חשוך וזקוק להגנה

אלון רוטשילד, אדם וייסמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

להציל את הים מטביעה בפלסטיק

שלומי ליברמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

לאן יגיע הנפט במקרה של דליפה בים?

רון גולדמן, ערן ברוקוביץ, אלי ביטון, סלעית קרק, נעם לוין

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

ציון 'מספיק בקושי' לים התיכון – התאמת מדד בריאות הים העולמי לישראל

ענת צמל, אביעד שיינין, יאיר סוארי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

צבי דובינסקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מה נשתנה? איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון, משנות ה-80 ועד היום

ברק חרות, עדנה שפר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

הפיתוח הנרחב לאורך רצועת החוף והקמת תשתיות בים גורמים לזיהום מי הים, בעיקר במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים. יש להכיר את מאפייני הזיהום כדי לקבל החלטות מושכלות ביחס לניהול הסביבה הימית: הסקירה מציגה את המגמות העיקריות שנצפות מאז שנות ה-80 ועד היום ברמות הזיהום במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ובנוטריינטים במימי החופין, בשפכי נחלים, בנמלים ובמעגנות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל – מאפיינים, מקורות ודרכי התמודדות

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

בידיעה מובא פיתוח בסיס מדעי תומך למערך ניטור וחיזוי של הסעת חומר מרחף במימי האגן המזרחי של הים התיכון בעזרת מדידות לוויין ומודל הידרודינמי אזורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רמות מזהמים ברקמות דולפינים בישראל – תמונת מצב של כמעט 20 שנה

אפרת שהם-פרידר, אולגה יופה, דן כרם, מיה רודיטי-אלסר, עוז גופמן, נורית קרס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

היטל הזרמה לים – האם מטרתו מושגת?

ספאא חלבי, אילן מלסטר, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צמצום נזקי ההובלה בים לסביבה הימית – מבט על הנעשה בישראל

ניר לוינסקי, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

האסדרה של המרחב הימי בישראל – הפער בין המצוי לרצוי

ציפי איסר איציק

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר עניין ציבורי לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. הסקירה מציגה רשויות אסדרה שונות שיש להן סמכויות ותחומי פעילות הקשורים למרחב הימי. תמונת המצב המצטיירת היא אסדרה מבוזרת הנעשית ללא תהליך מובנה של תיאום בין הרשויות השונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית

יורם אבנימלך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

דליפת דלק

אסף זבולוני

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)