אקולוגיה וסביבה

גידול מזון בים בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא

6 באפריל, 2022

הביקוש לדגי מאכל בישראל הולך וגדל, ויש חוסר-ודאות ביחס לאספקתם. מכיוון שאספקת דגי מאכל על-ידי דיג של דגי בר יוצרת השלכות אקולוגיות קשות למדי, יש לפתח את החקלאות הימית לחופי ישראל | צילום: טל פלנזמן, באדיבות סאבפלקס בע"מ


מאת

אמיר נאורי
המרכז הלאומי לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל

מאת

אמיר נאורי
המרכז הלאומי לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל

היקף חקלאות המים בעולם עולה בהתמדה, אך בישראל הענף מצטמצם. לשם פיתוח הענף בישראל, במיוחד במי ים, נדרשת בחינה מקיפה של המינים והטכנולוגיות המתאימים להרחבת הענף. לשם כך, יש צורך בהבנת המשתנים שמשפיעים על הצלחה של מין וטכנולוגיה. הבנות כאלה יסייעו לממשלה ולעוסקים בענף להשקיע את משאבי הפיתוח המוגבלים במינים שניתן להחדירם לשוק בכמויות גדולות ולאורך זמן. נוסף על כך, העיקרון המוביל להצלחה של גידול מסחרי לאורך זמן הוא שתזונת הדגים וטכנולוגיית גידולם יהיו בנות-קיימא, ושהזיהום שייווצר כתוצאה מהגידול יהיה קטן יחסית ולא יפגע במערכת האקולוגית. הסיבה לכך היא שמחיר המזון, שמירה על איכות המים וטיהור השפכים מהווים את רוב העלות של גידול דגים בכלובים או של גידול דגים או חסילונים (שרימפס) בברֵכות.

קיימוּת של כל פעילות אנושית מתבטאת ביכולתה להתקיים לאורך זמן, רצוי לתמיד. מחקרים על גידול המינים המובילים בעולם בחקלאות המים בכלל ובחקלאות הימית בפרט, הראו שככל שעולָה קיימות הגידול של מין (מבחינת תזונה, טכנולוגיית גידול, זיהום הסביבה), עלות הגידול ומחיר המין בשוק יורדים, ואילו היקף גידולו עולֵה. לכן, בבחירת מינים וגישות טכנולוגיות לגידול רצוי להתחשב בידע הקיים שנוגע לביולוגיה שלהם בהקשר של גידול מסחרי.

האצות מובילות בקיימות ובהיקף הגידול (כפי שצמחים הם הגידול המוביל בחקלאות יבשתית). מיקרו-אצות ב"מים ירוקים" אינן רק הבסיס לחיים בסביבה המימית, אלא גם גידול חקלאי רב-ממדים. אצות ים רב-תאיות הן כמחצית מהיבול הטרי המגודל בחקלאות הימית. הקבוצה הבאה אחריה בקיימות ובהיקף הגידול היא צדפות (הניזונות מ"מים ירוקים" טבעיים בחופי הים), ואילו כעשרה אחוזים בלבד הם דגי ים – רובם טורפים שמגודלים בכלובי דגים.

עיקר גידול האצות הרב-תאיות והצדפות הימיות נעשה בחוות ענק קרוב לחוף. עיקר גידול הדגים הימיים נעשה בחוות כלובים. בשנים האחרונות מתפתחת גישה בת-קיימא לגידול דגים בחוות רב-גידוליות. הגידול נעשה בצורה משולבת עם מינים נוספים, המשלימים זה את זה מבחינה סביבתית. גידול משולב משפר מאוד את נְצולת המזון המוגש לחיות, ומקטין בכך את בזבוז המשאבים היקרים (חלבון למשל) ואת הזיהום הסביבתי. הקטנת הבזבוז והזיהום משפרת את הקיימות של החוות ואת הכלכליות שלהן, שכאמור כרוכות זו בזו. העיקרון העומד בבסיסן של כל המערכות המשולבות הרב-גידוליות הוא גידול של מיני יצורים ימיים בעלי ערך כלכלי מרמות תזונה שונות – יחד, כדי ליצור מאזן סביבתי יצרני ורווחי. בצד אחד עומדים יצורים מוזנים – בעיקר דגים וחסילונים – המקבלים את מזונם מהמגדל, צורכים חמצן ומפרישים עודפים כזיהום חלקיקי ומומס. מנגד מאזנים אותם יצורים בעלי ערך כלכלי, שתוך מיצוי תזונתם מהמים גם מנקים אותם, ובעצם משמשים מסננים ביולוגיים. מכירת יצורים אלה הופכת את טיהור המים לפעולה רווחית.

התאמת הגישה הרב-גידולית לים מחייבת מחקר ופיתוח, שכן השטחים הזמינים ליד החוף מנוצלים. אחד מכיווני המחקר הוא פיתוח חוות רב-גידוליות ענקיות בעומק הים, למשל צמוד לחוות של טורבינות רוח ולפלטפורמות של נפט וגז. בעולם קיימות כבר חוות ימיות, חלק מהן ענקיות, שמגדלים בהן זה ליד זה דגים (המקבלים מזון בכופתיות), צדפות (המסננות הפרשות חלקיקיות של הדגים), אצות מיקרוסקופיות (שמתפתחות במים הודות להפרשות המומסות) ואצות רב-תאיות (הממצות מהמים את שאריות ההפרשות המומסות). לדעתי, כיוון זה הוא אחד המבטיחים ביותר והרווחיים ביותר של החקלאות הימית בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא לטובת התעשייה ולהגדלת כמות המזון בעולם.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



מילות מפתח

חקלאות ימית (11)




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אמיר נאורי
      המרכז הלאומי לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל

      מאת

      אמיר נאורי
      המרכז הלאומי לחקלאות ימית, חקר ימים ואגמים לישראל


      מילות מפתח

      חקלאות ימית (11)


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

      אלי כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

      ערן דורון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד