מוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור
כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהשינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלמיכאל וויין, אלון רימר, יונתן לרון
הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)רחף צילום ותיעוד פרויקטים מהאוויר
אי בכינרת מול קיבוץ מעגן, שנחשף בשל ירידת המפלס
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםדורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר
בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםמחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםלזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןמשה גפן, אורן סונין, דני גולני
האם השינויים במפלס האגם גורמים נזקים קשים לאגם ולדגה?
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה
הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהדורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית
אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)