אקולוגיה וסביבה

ים וחופים > אגם הכינרת

ים המלח (38) שמירת טבע (29) דיג ודיג יתר (28) זיהום ים (26) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (16) אגם הכינרת (14) פיתוח ומבנים ימיים (14) הרס בית הגידול החופי (10) שוניות אלמוגים (9) מפרץ אילת (8) הכחדת בעלי חיים ימיים (8) עליית מפלס הים (6) שינוי האקלים (4) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) מינים פולשים (3) ניקוי חופים (2) פריחת אצות (2)

הפחתת פליטות גזי חממה – יתרון המבט הכלל-אזורי על פני הסתכלות מקומית צרה

מוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

היערכות משק המים לשינויים בהפעלתה ובייעודה של הכינרת

גיורא שחם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

האם נכון לנתק את הכינרת מאגן ההיקוות שלה?

עידן ברנע

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

האם את המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בהובלת כמויות גדולות של מים מותפלים ישירות לאגם, לא עדיף להשקיע בהובלה אל מעלה האגן?

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

חקלאות והסטת זרימות הן שמורידות את מפלס הכינרת, ולא הבצורת

מיכאל וויין, אלון רימר, יונתן לרון

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

אי בכינרת מול קיבוץ מעגן, שנחשף בשל ירידת המפלס

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

פרופ' טומי ברמן ז"ל, 1934‒2013

תמר זהרי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

לזכרו של פרופ' טומי ברמן, אקולוג מיקרוביאלי שתרם תרומה משמעותית למחקרים בכנרת ובמזרח הים התיכון ולמדע בכלל, בתחומים שונים ומגוונים שבדרך כלל קשורים למיקרואורגניזמים בסביבה המימית

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה

אלעד שילה, מרק פרל, אלון רימר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הירידה בשלל הדיג בכינרת – תוצאה של אי-יציבות המערכת ולא של פעילות הקורמורנים

יהושע שקדי, יפעת ארצי, נעם לידר, אוהד הצופה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

הדגה, מפלס המים, הקורמורנים וגורמים אקולוגיים אחרים הם חלקים בפאזל היוצר את המשבר האקולוגי בכינרת. יש קשר בין ניהול האגם ומפלס המים לבין גודל אוכלוסיות הדגים והשלל, וסמנים ביולוגיים מדאיגים רבים אחרים. לטענת חוקרי המעבדה, אי-היציבות במפלס היא הסיבה לחוסר היציבות של המערכת כולה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכינרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות

דורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

תגובה לידיעה: משבר הדיג בכינרת

משה גופן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

משבר הדיג בכינרת

תמר זהרי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)