אקולוגיה וסביבה

למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול?

24 ביולי, 2017

שער המאמר: הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות


מאת

יובל ארבל
רכז ים וחופים, עמותת צלול

מאת

יובל ארבל
רכז ים וחופים, עמותת צלול

נהניתי לקרוא את המאמר המקצועי והחשוב "הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות" בגיליון בנושא ים המלח [1]. עם זאת, בסיום קריאת המאמר עלו בי שתי תהיות:

נפלא מבינתי איך ייתכן שבפני חוקרי ים המלח בפרט ובפני הציבור בכלל, לא נמצאים נתונים כמותיים עכשוויים ביחס למים הנגרעים מים המלח עקב פעילות מפעלי ים המלח. החוקרים נאלצו לציין שלושה ערכים אפשריים לכמות זו, שביניהם ישנה משרעת של 80 מלמ"ק בשנה (בין 250–330 מלמ"ק בשנה). לעניות דעתי, מפעלי תעשייה שלצורך פעילותם מנצלים משאבי טבע ציבוריים, אמורים להיות מפוקחים על-ידי רשויות המדינה ולדווח באופן שקוף על פעילותם בהקשר זה. אני קורא למפעלי ים המלח למלא את חובתם הציבורית, ותוהה – איפה המאסדר (רגולטור)?

בחינת השינויים באגן הניקוז של ים המלח התעלמה מהגירעון הגדל בכמות המים הזמינים הזורמים מהכינרת ומהאגנים המזרחיים של ישראל. סכירת הכינרת והקמת המוביל הארצי (בשנות ה-60) לא ניתקה לחלוטין את אספקת המים לים המלח מהצפון. מ-1977 עד /51994 גלשו לירדן הדרומי בממוצע 66 מלמ"ק בשנה [2], רובם בחורפים גשומים. אך מאז חורף 1994/5 עודפי מים אינם גולשים מעל סכר דגניה, ואינם זורמים בירדן הדרומי לים המלח. כמובן שלכך יש השפעה על הגירעון הגדל במאזן ים המלח. הפְּחיתה בכמות המים הזמינים בכינרת נובעת גם מהגברת ניצול המים במעלה האגן וגם משינויים בתפרוסת המרחבית ובמשטר העיתי של הגשם. כותבי המאמר הנדון פסלו את השפעת השינוי במשטר הגשם רק על סמך הכמות השנתית בירושלים.

כשנבחנו השינויים במילוי החוזר לכינרת ובכלל האגנים המתנקזים לירדן ולים המלח ממערב, נמצאה הפחתה של 137 מלמ"ק בשנה בין ממוצע השנים 1993–2009 (848 מלמ"ש) לבין אותם אגנים בשנים 1973–1992 (985 מלמ""ש) [3]. הפרש זה שלעצמו מסביר חלק ניכר מהגדלת הגירעון במאזן ים המלח.

יובל ארבל

רכז ים וחופים, עמותת צלול


תגובה לתגובה

הגורם העיקרי להאצה בירידת מפלס ים המלח הוא סכירת האגנים – תגובת נדב לנסקי ואלעד דנטה למכתבו של יובל ארבל


  1. לנסקי נ ודנטה א. 2017. הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות. אקולוגיה וסביבה 8(1): 328–336.
  2. קליין מ. 1999. מאזני מים ותוכניות פיתוח במשק המים באגן הירדן העילי ובכנרת. מים והשקיה 394: 22–27.
  3. Weinberger G, Livshitz Y, Givati A, et al. 2012. The natural water resources between the Mediterranean Sea and the Jordan River. Jerusalem: Israel Hydrological Service.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ארבל י. 2017. למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול? אקולוגיה וסביבה 8(3): 64–65.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יובל ארבל
      רכז ים וחופים, עמותת צלול

      מאת

      יובל ארבל
      רכז ים וחופים, עמותת צלול


      ציטוט מומלץ

      ארבל י. 2017. למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול? אקולוגיה וסביבה 8(3): 64–65.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מה נדרש מישראל לעשות כדי שעד שנת 2030 30% משטחי הים שבשליטתה יהיו מוגנים בהיקף ובפריסה הנאותים, בהתאם ליעדים העולמיים ולתגליות המדעיות האחרונות?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?

      אמציה גנין

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

      בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

      הלובסטר הים תיכוני, כפן גושמני – הידוע והנסתר באקולוגיה של מין מאוים

      אהוד שפניר

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

      הכפן הגושמני, ערך טבע מוגן ומין דגל בישראל, מאוים בגלל דיג יתר, הרס בית הגידול ושינוי האקלים. שמורות טבע ימיות מוגנות נמצאו כאמצעי הטוב ביותר לשימור אוכלוסייתו ולאישושה

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)
      לראש העמוד