אקולוגיה וסביבה

למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול?

24 ביולי, 2017

שער המאמר: הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות


מאת

יובל ארבל
רכז ים וחופים, עמותת צלול

מאת

יובל ארבל
רכז ים וחופים, עמותת צלול

נהניתי לקרוא את המאמר המקצועי והחשוב "הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות" בגיליון בנושא ים המלח [1]. עם זאת, בסיום קריאת המאמר עלו בי שתי תהיות:

נפלא מבינתי איך ייתכן שבפני חוקרי ים המלח בפרט ובפני הציבור בכלל, לא נמצאים נתונים כמותיים עכשוויים ביחס למים הנגרעים מים המלח עקב פעילות מפעלי ים המלח. החוקרים נאלצו לציין שלושה ערכים אפשריים לכמות זו, שביניהם ישנה משרעת של 80 מלמ"ק בשנה (בין 250–330 מלמ"ק בשנה). לעניות דעתי, מפעלי תעשייה שלצורך פעילותם מנצלים משאבי טבע ציבוריים, אמורים להיות מפוקחים על-ידי רשויות המדינה ולדווח באופן שקוף על פעילותם בהקשר זה. אני קורא למפעלי ים המלח למלא את חובתם הציבורית, ותוהה – איפה המאסדר (רגולטור)?

בחינת השינויים באגן הניקוז של ים המלח התעלמה מהגירעון הגדל בכמות המים הזמינים הזורמים מהכינרת ומהאגנים המזרחיים של ישראל. סכירת הכינרת והקמת המוביל הארצי (בשנות ה-60) לא ניתקה לחלוטין את אספקת המים לים המלח מהצפון. מ-1977 עד /51994 גלשו לירדן הדרומי בממוצע 66 מלמ"ק בשנה [2], רובם בחורפים גשומים. אך מאז חורף 1994/5 עודפי מים אינם גולשים מעל סכר דגניה, ואינם זורמים בירדן הדרומי לים המלח. כמובן שלכך יש השפעה על הגירעון הגדל במאזן ים המלח. הפְּחיתה בכמות המים הזמינים בכינרת נובעת גם מהגברת ניצול המים במעלה האגן וגם משינויים בתפרוסת המרחבית ובמשטר העיתי של הגשם. כותבי המאמר הנדון פסלו את השפעת השינוי במשטר הגשם רק על סמך הכמות השנתית בירושלים.

כשנבחנו השינויים במילוי החוזר לכינרת ובכלל האגנים המתנקזים לירדן ולים המלח ממערב, נמצאה הפחתה של 137 מלמ"ק בשנה בין ממוצע השנים 1993–2009 (848 מלמ"ש) לבין אותם אגנים בשנים 1973–1992 (985 מלמ""ש) [3]. הפרש זה שלעצמו מסביר חלק ניכר מהגדלת הגירעון במאזן ים המלח.

יובל ארבל

רכז ים וחופים, עמותת צלול


תגובה לתגובה

הגורם העיקרי להאצה בירידת מפלס ים המלח הוא סכירת האגנים – תגובת נדב לנסקי ואלעד דנטה למכתבו של יובל ארבל


  1. לנסקי נ ודנטה א. 2017. הגורמים לירידה המואצת של מפלס ים המלח בעשרות השנים האחרונות. אקולוגיה וסביבה 8(1): 328–336.
  2. קליין מ. 1999. מאזני מים ותוכניות פיתוח במשק המים באגן הירדן העילי ובכנרת. מים והשקיה 394: 22–27.
  3. Weinberger G, Livshitz Y, Givati A, et al. 2012. The natural water resources between the Mediterranean Sea and the Jordan River. Jerusalem: Israel Hydrological Service.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

ארבל י. 2017. למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול? אקולוגיה וסביבה 8(3): 64–65.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יובל ארבל
      רכז ים וחופים, עמותת צלול

      מאת

      יובל ארבל
      רכז ים וחופים, עמותת צלול


      ציטוט מומלץ

      ארבל י. 2017. למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול? אקולוגיה וסביבה 8(3): 64–65.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

      דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

      גדעון ברומברג

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

      במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

      גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)
      לראש העמוד