אקולוגיה וסביבה

ים וחופים > בנייה ופיתוח בקרבת החוף

ים המלח (38) דיג ודיג יתר (28) שמירת טבע (25) זיהום ים (24) פיתוח ומבנים ימיים (14) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (13) אגם הכינרת (12) הרס בית הגידול החופי (8) שוניות אלמוגים (7) מפרץ אילת (6) הכחדת בעלי חיים ימיים (6) עליית מפלס הים (5) שינוי האקלים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) מינים פולשים (3) פריחת אצות (2) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (2) ניקוי חופים (2)

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

אורלי רונן, עמיאל וסל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

במחקר זה מוצג אפיון של התופעה מבחינה תיאורטית, ומוצעות דרכים מעשיות שיאפשרו לגורמים השונים להבין אותה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

לארץ של יופי טבול בהרס נחוצים חזון ואסטרטגיה

יהושע שקדי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

האגן הדרומי של הים, דרומית לעין בוקק, נגזל לחלוטין מהציבור. הברכות של מפעלי ים המלח רצופות מפגעים נופיים, והרמת המפלס באגן זה גורמת נזקים כבדים לתשתיות. היופי טבול בהרס

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מים עכורים – מחלוקת סביב מיזם החקלאות הימית בערבה הדרומית

שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת "פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

"פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חושבים ירוק בונים כחול – השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף

עדו סלע, שמרית פרקול-פינקל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מקומו של התסקיר הסביבתי האסטרטגי בניהול המרחב הימי

חיה ארז, נועה יאיון

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

מגוון השימושים בסביבה הימית והיקפם גדלו בעשורים האחרונים בקצב מהיר, דבר המאיים לפגוע פגיעה אנושה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי. בעזרת ביצוע תסקירים אסטרטגיים בשלב מוקדם בהליך התכנון אפשר לפתור בקלות יחסית קונפליקטים בין המשתמשים והאינטרסים השונים, וכך למנוע מראש אימוץ מדיניות שתסב נזקים משמעותיים למערכות האקולוגיות ביבשה ובים

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מבט ישראלי על שינויי מפלס הים

מיכה קליין, מיכל לייכטר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון

דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגן הכחול – מודל טכנו-ביולוגי לשיקום ולפיתוח של קו החוף

יאשה גרובמן, רועי קוזלובסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

כרישים בזרם

עדי ברש

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

בשנים האחרונות נצפים יותר ויותר כרישים במרחק עשרות מטרים בלבד מקו החוף, סמוך למים חמים המוזרמים לים מיחידות הקירור של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לווייתנים בחוף אשקלון

ענת איכר-שהם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

חלקים מחוף הים בישראל, ובכללם מצוק הכורכר המשתרע לאורך כ-70 ק"מ, נמצאים בתהליך מתמיד של בליה. לבליה מספר גורמים, ובהם כריית חול מחופי הים, תחזוקה לקויה של החופים ובנייה של נמלים, מרינות ושוברי גלים. במטרה לצמצם את תהליך בליית מצוק הכורכר צפונית למרינת אשקלון, ולמנוע את התמוטטותו, ביצעה עיריית אשקלון מיזם ניסיוני: הצבת שרוולים גאו-טכניים […]

קרא עוד… from לווייתנים בחוף אשקלון

חלקים מחוף הים בישראל, ובכללם מצוק הכורכר המשתרע לאורך כ-70 ק"מ, נמצאים בתהליך מתמיד של בליה. לבליה מספר גורמים, ובהם כריית חול מחופי הים, תחזוקה לקויה של החופים ובנייה של נמלים, מרינות ושוברי גלים. במטרה לצמצם את תהליך בליית מצוק הכורכר צפונית למרינת אשקלון, ולמנוע את התמוטטותו, ביצעה עיריית אשקלון מיזם ניסיוני: הצבת שרוולים גאו-טכניים […]

קרא עוד… from לווייתנים בחוף אשקלון

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)