אקולוגיה וסביבה

ים וחופים > מפרץ אילת

ים המלח (39) שמירת טבע (32) דיג ודיג יתר (28) זיהום ים (26) בנייה ופיתוח בקרבת החוף (16) אגם הכינרת (14) פיתוח ומבנים ימיים (14) הרס בית הגידול החופי (10) שוניות אלמוגים (10) מפרץ אילת (10) הכחדת בעלי חיים ימיים (9) עליית מפלס הים (7) שינוי האקלים (6) שמורות ימיות ואזורים מוגנים (5) מינים פולשים (4) חִמצון אוקיינוסים (3) ניקוי חופים (2) פריחת אצות (2)

הלבנת אלמוגים במפרץ אילת – שוניות על סף נקודת מפנה?

אסף זבולוני, מעוז פיין, יונתן שקד

גיליון חורף 2024 / כרך 15(4) דיווחים חריגים על הלבנת אלמוגים בשוניות באילת, שנגרמת בגלל שינויים קיצוניים בתנאי הסביבה, מעוררים חשש כבד בקשר לעתידן

דיווחים חריגים על הלבנת אלמוגים בשוניות באילת, שנגרמת בגלל שינויים קיצוניים בתנאי הסביבה, מעוררים חשש כבד בקשר לעתידן

גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)

עשבי ים – חשיבותם למערכת האקולוגית ולקיבוע פחמן כחול

גיל רילוב

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד שימור ושיקום של עשבי ים יכולים להניב פתרון מבוסס-טבע לאִפחות שינוי האקלים ואף לתרום לשגשוגה של מערכת אקולוגית ימית?

כיצד שימור ושיקום של עשבי ים יכולים להניב פתרון מבוסס-טבע לאִפחות שינוי האקלים ואף לתרום לשגשוגה של מערכת אקולוגית ימית?

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?

אמציה גנין

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

התאוששות מפתיעה של דגי שוניות האלמוגים באילת לאחר סערה נדירה

טל גבריאל, לירז לוי, יונתן בלמקר, אסף זבולוני

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

סוסון ים לכוד בכוס פלסטיק

נועם קורטלר

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הצילום, זוכה פרס תמונת השנה של התערוכה תמונת טבע #5, מבקש להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה

הצילום, זוכה פרס תמונת השנה של התערוכה תמונת טבע #5, מבקש להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם, ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

המחקר מציע כלי אובייקטיבי ו"שקוף" לקביעת קווים אדומים לאיסוף ערכי טבע לצרכי מחקר ותצוגה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

יוני ויעלה שקד – שוקדים בזוגיות על מחקר וניטור במפרץ אילת

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

ראיון עם שני חוקרים העובדים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, שהם גם זוג בחייהם הפרטיים – פרופ' יעלה שקד וד"ר יוני שקד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

דליפת דלק

אסף זבולוני

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

עקב תקלה באנייה נשפכו כשמונה טונות דלק לים סוף

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

ים המלח ופרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח

דורון מרקל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

לפרויקט “מובל השלום” ממפרץ אילת לים המלח יתרונות רבים: ייצור מים מותפלים בכמות גדולה לטובת המזרח התיכון כולו, ייצוב ים המלח בעזרת תוצר הלוואי של ההתפלה, שימוש באנרגיה הידרואלקטרית להתפלה, מימון רוב התפעול השוטף על-ידי צרכני המים של הפרויקט, ומעל לכול – יצירת בסיס איתן לשיתוף פעולה בין-לאומי במזרח התיכון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)