בתקופת מלחמה מרובת אתגרים דחופים קשה להיערך לאיום מורכב שנדמה מרוחק – שינוי האקלים. אבל דווקא ממאמצי השיקום הנדרשים בעקבות הלחימה ניתן ללמוד שיעורים חשובים ביחס לחיזוק החוסן הלאומי
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויכדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהמדוע לוועידה ולכתב העת ישנו בעצם אותו הדי-אן-איי?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלהאשפה היא מראה של האדם ושל החברה. פח הזבל המשפחתי יכול להעיד רבות על בעליו – מעמד חברתי-כלכלי, תזונה, הרגלי הקניות, תחביבים, גיל הילדים במשפחה, אמונה דתית ועוד.
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתלנגד עינינו נכתב פרק חדש בהיסטוריה האנושית – מגפה עולמית הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הכלכלה הגלובלית, לסגירת גבולות לאומיים, לסגירת מקומות עבודה רבים ומוסדות חינוך ולהסתגרות כל אדם בביתו. החשש מתחלואה ומתמותה שיתפשטו בגידול מעריכי חסר שליטה הביא את הממשלות ברוב העולם לפגוע אנושות באורח החיים, להגביל את הניידות ולצמצם את מגוון הפעילויות היצרניות והחברתיות לכדי אלה הנחשבות חיונית בלבד.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבההגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים, אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםבמהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)לדורות הבאים אין נציב, אבל ייתכן שקמה לו מנהיגה. המראה הצעיר והתמים המלווה בתובנות בוגרות ובאמירות מהפכניות, גורם לגרטה ת'ונברג לחדור ללבבות צעירים בכל העולם
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםבעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)אנטארקטיקה רחוקה מהעין והלב, אך יש לה חשיבות עולמית בקביעת אקלים כדור הארץ ומערכת הזרמים האוקיאניים, והיא אף מדד רגיש לשינויים עולמיים. יש לתת לה את המקום המרכזי שהיא ראויה לו, כפי שמציגה המפה על שער הגיליון
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)גורלם של עולמות החי והצומח בעידן הנוכחי של ההכחדה ההמונית – 'האנתרופוקן' – צריך להדיר שינה מעיני כולנו. על עתידו של עולם החי של ישראל בעוד 20 שנה תוכלו לקרוא בגיליון הבא
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםמשוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)נדמה שחיים תחת ענן אי-ודאות הם בלתי נמנעים לנוכח תהליכים חברתיים שונים שהביאו לאבדן אמון כמעט מוחלט בסמכות ולהטלת ספק מתמדת – בין אם ביחס לפוליטיקאים, למאסדרים, לתאגידים ואף למדענים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)הגורם העיקרי לכל חולייו של ים המלח הוא ירידת מפלסו עקב השימוש הנרחב שעושה האדם (הישראלי, הירדני והסורי) במימיו. ייצוב המפלס הוא היעד שהמדינות השכנות צריכות לחתור אליו בנחישות
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחהמפתח לקיימות נמצא באורח החיים העירוני. יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בישראל, למשל, מעל ל-90% מהאוכלוסייה חיה בערים
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתשיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתבהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)בעוד העולם ממתין לוועידת האקלים שתתקיים השנה בפריז, כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח תחליפי דלקים
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהנדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)תכנון ערים פועל במארג הקשרים סביבה-חברה-פוליטיקה וכמובן תחת לחצים מצדם של יזמים. איפה בסדר העדיפות של מהנדס העיר ממוקמים נושאים כגון שמירה על שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית או טבע עירוני?
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)הסכם שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות הבנק העולמי, מוציא לדרך הקמת מתקן התפלה בשטח ירדן, צפונית לעקבה. המתקן יספק מי שתייה לירדנים באזור עקבה ולערבה הישראלית, ואילו התמלחות שהן תוצר תהליך ההתפלה, יוזרמו אל ים המלח
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)בשל תהליכי הפיתוח וגילוי מאגרי הדלק הוחלט להקדיש גיליון זה לים התיכון. יש סכנות רבות המאיימות של הים התיכון ועל המגוון הביולוגי בו, ואנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב ליבן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןצמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבההמדינה יודעת לשמור היטב על גבולותיה ולהגן על עצמה מפני פלישות אויבם, אך איך אנו מגִנים על ארצנו מפני פלישות ביולוגיות?
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבהאם תפיסה קפיטליסטית מתאימה לשמש מצפן המכוון את אלו המנהלים אתרי טבע שחשיבותם הציבורית יקרת ערך? קיים חשש מניגוד עניינים מובנה בין שיקולים כספיים צרים לבין שיקולים ציבוריים, ובכללם גם שיקולים אקולוגיים וסביבתיים
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)שטחים ציבוריים פתוחים הינם אזורים החשובים למען הסביבה, הטבע והתושבים
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)ישראל נסמכת לחלוטין על יבוא של חיטה, שעורה ותירס – מרכיבים עיקריים במוצרי מזון בסיסיים. בשל כך היא צפויה להיות מושפעת מתנודות בכלכלה העולמית ומעליית מחירי המזון. האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול, והשטח החקלאי מצטמצם. רווח מגידול עגבניות אינו אטרקטיבי כשמחירי הנדל"ן נוסקים. ישראל צריכה להיערך במהירות למצב החדש לפני שהעמקת הפערים תוביל לחוסר יציבות חברתית בדומה למקומות אחרים בעולם
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)לא תמיד ההשלכות של החלטות פוליטיות על איכות הסביבה ניכרות לעין. לא ייתכן שיתקבלו בישראל החלטות הרות גורל כרפורמה בחוק התכנון והבנייה, העוסקות בגורלם של השטחים הפתוחים ושיש להן השלכות חברתיות משמעותיות, וקולם של מומחים, אנשי אקדמיה, כמעט שאינו נשמע
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך הוא תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון בקרב מקבלי ההחלטות ובמסגרות אקדמיות ועסקיות
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)