אקולוגיה וסביבה

נלבישך שלמת בטון ומלט

7 באוגוסט, 2011

גן החשמל, תל-אביב. כיום אין בישראל תכנית מתאר ארצית הכוללת התייחסות כלשהי לצורך בהקצאה נאותה של שטח פתוח פנים-עירוני, שלא לדבר על מחויבות לאיכותו | צילום: יואב לרמן, פליקר, CC BY-NC-SA 2.0


נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים…

(נתן אלתרמן / שיר בוקר)

שלום רב,

ילדי שנות האלפיים מבלים יותר מקודמיהם בבית מול מסך הטלוויזיה או המחשב. מחקרים מראים כי בעשור האחרון חלה עלייה גדולה בזמן שילדים משקיעים בצורת בילוי זו, הגורמת לנזקים התנהגותיים ובריאותיים כאחד. האם רק טכנולוגיית המחשב המתפתחת והטלוויזיה הרב-ערוצית הן האחראיות לתופעה, או שמא קיימים גורמים נוספים התורמים לה?

שטחים ציבוריים פתוחים עירוניים, או במילה אחת שצ"פים, הם שטחים לא בנויים בתוך העיר, היכולים לשמש למטרות שונות. בעבר, למשל, שכנו בשולי הערים ובמרכזן שדות בר, שהיו מקום משחקים מועדף ומרתק. כעת, על כל פיסת קרקע יקרה נבנה רב-קומות, ובשולי העיר מוקמים אזורי תעשייה, מהשדות לא נותר הרבה, ותחליף הולם אין.

שצ"פים יכולים להיות גם פארקים וגינות, שטחי התכנסות ומעבר (כיכרות ושדרות) ועוד. מקומות מסוג זה הופכים את העיר ההומה והלוחצת למקום ידידותי יותר, שניתן למצוא בו הפוגה מלחץ החיים העירוני. שצ"פ הוא מקום המעודד קהילתיות – אפשר לפטפט שם עם השכנה, לעשות שכיבות שמיכה וגם לשחק עם הילדים. אם נוסיף לכך את התרומה המוכחת של השצ"פים לנוחות האקלימית ולשימור מגוון של צומח וחי, נבין הבנה מלאה יותר את חשיבותם במרקם העירוני.

למרות שיעור הגידול הגבוה של האוכלוסייה והאקלים החם, מצויה ישראל הרחק מאחורי העולם המערבי בהתייחסותה לשצ"פים. מספר המטרים המפותחים המוקצים לתושב – נמוך (בעיקר בשכונות ישנות ובשכונות שמתגוררים בהן ערבים וחרדים), ומספר דקות ההליכה הממוצע עד לגן הציבורי הקרוב – גבוה. אולם הנתון המשמעותי והחשוב הוא איכותן של הריאות הירוקות. לרוב הן אינן ממוקמות באזורים נגישים לציבור, אינן מתוחזקות כהלכה ורבות מהן חסרות "שאר רוח", כלומר חסרות ייחוד. הן עניות בעצים נותני צל, דבר שמקשה על השימוש בהן במהלך שעות רבות מן היממה.

כיום אין בישראל תכנית מתאר ארצית הכוללת התייחסות כלשהי לצורך בהקצאה נאותה של שטח פתוח פנים-עירוני, שלא לדבר על מחויבות לאיכותו. ההנחיות הקיימות, "תדריך תכנון להקצאת קרקע לצורכי ציבור", אומצו בהחלטת ממשלה מתאריך 28.01.01. התדריך קובע כי "יש להקצות מכסת מינימום של 10 מטר לנפש ברמת היישוב". כתוצאה בלתי נמנעת ממצב זה, כפופים הקצאתו, פיתוחו ושימורו של שטח ציבורי פתוח בעיר באופן כמעט מוחלט לרצונן הטוב של הרשויות המקומיות. בפועל, כמסתבר, זה לא מספיק.
לכל אדם זכות ליהנות מגישה למרחבים פתוחים, לכל אדם זכות לצאת מביתו ולהגיע לאחר דקות הליכה ספורות לגן ציבורי שיספק את צורכי הנופש היום-יומיים שלו. הנפגעים העיקריים מכך שלנושא אין "אבא" בדמותו של משרד ממשלתי, הן השכבות החלשות – תושבי העיר נטולי הבית הפרטי מוקף הגינה, ואלו שאין ברשותם מכונית המאפשרת נסיעה לחיק הטבע.

בשנים האחרונות עלתה בארץ המודעות לנושא. חקיקה מפורטת אולי תועיל לשיפור המצב, אולם ככל הנראה, לחץ ציבורי ומעורבות התושבים יכולים להועיל שבעתיים. למרבה הצער לא הפנימו עד כה הרשויות המקומיות את חשיבותם של השצ"פים, וכמו במאבק המוצלח להקמת הפארק בקרית ספר בתל-אביב, צריך כנראה להזכיר להם.

קריאה מהנה,

ענת מדמוני


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

מדמוני ע. 2011. נלבישך שלמת בטון ומלט. אקולוגיה וסביבה 2(3): 160.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      ציטוט מומלץ

      מדמוני ע. 2011. נלבישך שלמת בטון ומלט. אקולוגיה וסביבה 2(3): 160.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      בנייה מחדש ביישובי הנגב המערבי – שיפור החוסן באמצעות בנייה בת-קיימא

      איריס גבעולי, נעמה וינברג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      תכנון ובנייה מחדש של הבתים והיישובים שניזוקו קשות כהזדמנות לחשיבה חדשנית על בנייה בת-קיימא, המשלבת מרחב לחיים משגשגים ובטוחים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      רווחה או רווח, ולמי? אנרגיה ממקורות מתחדשים בדיור הציבורי בישראל

      דורית גרפונקל

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

      משכנתה ירוקה – מתן תמריצים לבנייה ירוקה על-ידי המערכת הפיננסית עשוי לשנות את פני הסביבה הבנויה בישראל

      יוסי בורוכוב, אופירה אילון

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כאשר משכנתה נלקחת לטובת מימון בנייה ירוקה, יורד הסיכון לכשלים בהחזרתה. מה צריך להשתנות כדי שהירידה בפרמיית הסיכון לבנק תביא להוזלה בעלות המשכנה הירוקה?

      כאשר משכנתה נלקחת לטובת מימון בנייה ירוקה, יורד הסיכון לכשלים בהחזרתה. מה צריך להשתנות כדי שהירידה בפרמיית הסיכון לבנק תביא להוזלה בעלות המשכנה הירוקה?

      גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)
      לראש העמוד