חזית המחקר
השפעת הפיתוח הכלכלי על ההתדרדרות הסביבתית בישראל – ניתוח אמפירי
ליה כהן המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
סלימאן אבו-בדר המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פיתוח תשתיות גורם לניצול מקורות מוגבלים וללחץ על הסביבה | צילום: Lio Voo / pexels
מאת
עאמר אבו-קרן
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבליה כהן
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבסלימאן אבו-בדר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבמאת
עאמר אבו-קרן
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבליה כהן
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבסלימאן אבו-בדר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבהבנת יחסי הגומלין בין פיתוח כלכלי וצמיחה כלכלית לבין התדרדרות סביבתית היא אלמנט חיוני לתכנון ולגיבוש של מדיניות כלכלית המבקשת לקדם רווחה כלכלית תוך מניעת פגיעה בסביבה. במאמר זה נבחן את הקשר ארוך-הטווח בין מדדים סביבתיים, כגון מִדרָך סביבתי בייצור ובצריכה ופליטות פחמן דו-חמצני לבין פיתוח וצמיחה כלכלית בישראל בששת העשורים האחרונים. בפרט, אנחנו בודקים אם הקשר של אינדיקטורים סביבתיים עם רמת הפיתוח הכלכלי מתאפיין בצורת U הפוכה (בהתאם להשערה של עקומת קוזנץ הסביבתית), כלומר, אם בשלבים מוקדמים של פיתוח גובר התיעוש ומוביל להתדרדרות סביבתית, בעוד שבשלבים מאוחרים יש היפוך מגמה ושיפור במדדים הסביבתיים בעקבות מעבר לשירותים והתגברות המודעות לפגיעה בסביבה. נוסף על כך, נבחנת השאלה אם תהליך של צמיחה כלכלית מוביל לפגיעה סביבתית.
אנחנו משתמשים בשיטות ARDL ו-FMOLS לבחינת קשרים ארוכי-טווח בין משתנים סביבתיים לפיתוח כלכלי, וכוללים מספר משתני בקרה, כגון מדד פתיחות לסחר, השקעות זרות ישירות, מדד מורכבות כלכלית, ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים והיצע הכסף.
התוצאות מצביעות על כך שמדד הפיתוח הכלכלי (תוצר לנפש) משפיע בצורה מובהקת על שלושת המדדים הסביבתיים, ושהקשר הוא בצורת U הפוכה, שמאששת את השערת עקומת קוזנץ הסביבתית. לעומת זאת, לא מצאנו השפעה מובהקת של צמיחה כלכלית (בהינתן רמת פיתוח נתונה) על המדדים הסביבתיים.
להבנת הקשר בין פיתוח כלכלי לפגיעה סביבתית חשיבות רבה עבור המשק הישראלי, שכן היא מאפשרת לעצב מדיניות המאזנת בין צמיחה ארוכת-טווח לבין צמצום פליטות מזהמים. נוסף על כך, הבנה אמפירית של הקשר מסייעת בהערכת עלויות הזיהום, בבחינת כלי מדיניות, כגון מיסוי פחמן ואסדרה סביבתית, ובהערכת התאמת מסלול הצמיחה של המשק ליעדי האקלים ולמעבר הגלובלי לכלכלות דלות פחמן.
על קצה המזלג
- ההשערה הגורסת כי בשלבים מוקדמים של פיתוח כלכלי הזיהום עולה עם הצמיחה, אך מרגע שמגיעים לרמת הכנסה מסוימת, המגמה מתהפכת והסביבה משתפרת, נבדקה במחקר על ישראל.
- ישראל כבר עברה את נקודת המפנה. כיום העלייה ברמת החיים בישראל, הנמדדת כתוצר לנפש, מלווה בשיפור במדדי הפגיעה הסביבתית, כגון פליטות פחמן דו-חמצני ומדרך סביבתי.
- נקודה בעייתית היא שישראל צורכת הרבה יותר משאבים ממה שהסביבה המקומית בה מסוגלת לחדש, דבר המעיד על הסתמכות גבוהה על יבוא עתיר משאבים וזיהום.
- התרחבות סחר החוץ נוטה להעלות את הפגיעה הסביבתית, בעוד שמעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים ושיפור במורכבות הכלכלית של המשק תורמים להפחתתה.
- הממצאים תומכים באימוץ כלי מדיניות, כמו מיסוי פחמן ועידוד טכנולוגיות ירוקות, כדי להבטיח שהמשך הצמיחה יתיישב עם עמידה ביעדי האקלים שישראל התחייבה אליהם.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה באגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה:
ממצאי המאמר, המראים כי עבור ישראל הקשר בין האינדיקטורים הסביבתיים לבין רמת הפיתוח הכלכלי, מתנהג בהתאם להשערת עקומת קוזנץ הסביבתית, כלומר בצורת U הפוכה, הם חדשניים ומעניינים עבור מקבלי ההחלטות. העובדה שעוצמת הקשר בין פיתוח כלכלי לפגיעה בסביבה גבוהה במיוחד כאשר מודדים מִדרָך סביבתי לפי צריכה מקומית (הכוללת יבוא), מלמדת שצמיחה כלכלית יכולה להשתלב עם צמצום נזק סביבתי. עם זאת, עיצוב המדיניות חייב להביא בחשבון את שרשראות האספקה הגלובליות ולא להתמקד רק בהשפעות הטריטוריאליות של הייצור המקומי.
בהקשר זה בולטת סכנת זליגת הזיהום כאבחנה משלימה. מדינות מפותחות עלולות להיתפס כ"סביבתיות" כלפי חוץ, אך בפועל לייצא את הייצור המזהם למדינות חלשות רגולטורית. ממצאי המחקר מראים שאם נגביל את עצמנו להסתכלות מקומית בלבד, נחמיץ את התמונה הכלכלית-סביבתית השלמה.
מכאן נגזרת החשיבות של פעולה בין-לאומית מתואמת, ובפרט המאמץ המשותף של אמנת האקלים והסכם פריז. שני המסמכים יוצרים מסגרת מחייבת להפחתת פליטות עם יעדי הפחתה משותפים ותוך שקיפות, ומקדמים מדיניות אקלים בין-לאומית המצמצמת את הסיכון לזליגת זיהום.
מבוא וסקירת ספרות
הצמיחה המואצת של המשק הישראלי בעשורים האחרונים הציבה אתגרים סביבתיים ייחודיים הנובעים מעומס גובר על משאבי הטבע המוגבלים. ישראל תורמת כ-0.5% מסך פליטות גזי החממה העולמיות, והמקור למרביתן הוא מגזרי האנרגיה והתעשייה שנשענים על שרפת פחם, נפט וגז טבעי [16].
ישראל הציבה לעצמה יעד להפחתה של 27% של פליטות גזי חממה עד שנת 2030, יחסית לשנת 2015, עם שאיפה להגיע לאפס פליטות עד 2050. עם זאת, על פי הערכות בין-לאומיות, ישראל אינה צפויה לעמוד ביעדים האלה ללא צעדים משמעותיים נוספים בכל המגזרים, ובכלל זה אימוץ חקיקת אקלים מחייבת, וזאת נוסף על מנגנוני תמחור פחמן [9], שהוגדרו לאחרונה בתקציב המדינה לשנת 2025.
דו"ח OECD לביצועים סביבתיים [13] מצביע על כך שמִדרַך הפחמן (Carbon Footprint) של ישראל עלה בהתמדה, אך החל לרדת בשנים האחרונות. עם זאת, פליטות מזהמים וגזי חממה ממגזרי התחבורה, התעשייה והפסולת המשיכו לעלות, למרות התייצבות יחסית בפליטות הכוללות בעקבות המעבר לשימוש בגז טבעי.
ישראל היא מהמדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות וביישומן בתחומים התפלת מים, השקיה בטפטוף, צמצום תהליכי מדבור ומחזור שפכים. לעומת זאת, ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות במעבר לאנרגיה נקייה. מקורות אנרגיה מתחדשים הגיעו בשנת 2023 לשיעור של כ-6% בלבד מתמהיל האנרגיה הראשונית בהשוואה לממוצע של 13% במדינות OECD [1].
מִדרָך סביבתי (טביעת רגל אקולוגית, Ecological Footprint) מודד את הביקוש של הפעילות האנושית לשטחי קרקע וים הזמינים לסיפוק משאבים ולספיגת פסולת, כולל למשל רכיבי פחמן, חקלאות, יערות ובנייה, והוא נמדד ביחידות של הקטר (10 דונם) גלובלי (gha) לנפש. נהוג להבחין בין מִדרָך סביבתי בייצור ומִדרָך סביבתי בצריכה. מדרך סביבתי בייצור משקף את ההשפעה הסביבתית הישירה של מערך הייצור המקומי, והוא מודד את היקף השטח הביולוגי היצרני הנדרש לתמיכה בפעילות הכלכלית המתרחשת בגבולות של מדינה ללא תלות ביעד הסופי של התוצרים (צריכה מקומית או יצוא). מנגד, מדרך סביבתי בצריכה משקף את ההשפעה הסביבתית הישירה של הצריכה המקומית, ומודד את היקף השטח הביולוגי היצרני הנדרש לסיפוק סל הצריכה של תושבי מדינה, ללא קשר למיקום הגאוגרפי שפעולת הייצור התרחשה בו. המדד הזה כולל את ההשפעות הסביבתיות של מוצרים ושירותים המיוצרים מקומית וכן של כאלה המיובאים מחו"ל בניכוי ההשפעות הסביבתיות של מוצרים המיועדים ליצוא. לפיכך, מדרך סביבתי בצריכה משקף את האחריות הסביבתית הגלובלית של דפוסי הצריכה המקומיים.
נוסף על שני המדדים של מדרך סביבתי, חוקרים מתייחסים בדרך כלל לפליטות של פחמן דו-חמצני (הנמדדות בטונות לנפש) בבואם לכמת או להעריך את ממדי הפגיעה הסביבתית.
נדבך מרכזי בדיון על הקשר בין פגיעה סביבתית לבין פיתוח כלכלי מבוסס על עבודתם של Grossman ו-Krueger [8] שהגו את ההשערה של עקומת קוזנץ הסביבתית (Environmental Kuznets Curve – EKC). עקומה זו, המוצגת באיור 1, מתארת כיצד הקשר בין פיתוח כלכלי לבין מצב הסביבה מתנהג בצורה של U הפוכה: בשלבים מוקדמים של פיתוח כלכלי חלה הרעה סביבתית בעקבות מעבר מייצור חקלאי לייצור תעשייתי מזהם. בשלבים מתקדמים של פיתוח יש מעבר מענפי התעשייה עתירי האנרגיה והמזהמים לענפי השירותים המזהמים פחות, שמביא לשיפור סביבתי. היפוך המגמה נובע, בין השאר, משיפורים טכנולוגיים המקטינים את הזיהום, ממודעות סביבתית מוגברת ומחקיקה ואסדרה (רגולציה) שנועדו להקטין את ממדי הפגיעה הסביבתית.
הספרות מתייחסת למספר סוגיות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת בבואנו לנתח את השפעת הפיתוח הכלכלי על הסביבה. תחילה, הצורך בראייה גלובלית שבה יש להתייחס לא רק למזהמים מקומיים, כגון גופרית דו-חמצנית (SO₂), אלא גם למזהמים גלובליים, כגון פחמן דו-חמצני, ולמדרך סביבתי. שנית, פיתוח כלכלי אינו תהליך אקסוגני, ויש להתייחס גם לכיוון ההשפעה הנגדי, כלומר להשפעה שיש להתדרדרות סביבתית על פיתוח כלכלי. שלישית, יש להתייחס להשפעת סחר החוץ, שבמסגרתו מדינות מפותחות מעבירות ייצור מזהם למדינות מתפתחות, ולכן לא נצפה לשיפור סביבתי גלובלי [5, 6, 21].
איור 1
השערת עקומת קוזנץ הסביבתית: הקשר בין התדרדרות סביבתית לפיתוח כלכלי
מאמרים רבים בודקים בצורה אמפירית את קיומה של עקומת קוזנץ הסביבתית תוך שימוש במגוון רב של אינדיקטורים סביבתיים, מדינות ואזורים, תקופות ושיטות אקונומטריות. העדויות המתקבלות אינן עקביות, ואין קונצנזוס רחב בקרב חוקרים. למשל, נמצא קשר חיובי ארוך-טווח בין פליטות גופרית דו-חמצנית לתוצר לנפש במדינות מתפתחות [5], ולעומתו מחקר אחר השתמש במדרך סביבתי למדידת הפגיעה הסביבתית, ונמצאו בו עדויות לקיום העקומה רק במדינות עם הכנסה גבוהה או בינונית-גבוהה [2]. מחקרים מאוחרים סיפקו ממצאים דומים עבור מדינות מפותחות [11, 19]. לעומתם, מחקר שהשתמש בשיטת ARDL (ראו פרק שיטות המחקר) לא מצא עדויות מספקות לקיום העקומה במדינות הארקטיות [4], בעוד מחקר אחר [15] שהשתמש בשיטת FMOLS (ראו פרק שיטות המחקר) לבדיקת קיום עקומת קוזנץ הסביבתית ב-12 מדינות במזרח התיכון מצא עדויות לקשר של U בחמש מדינות, קשר של U הפוכה בשלוש מדינות, ולא קיבל קשר מובהק כלשהו בין פליטות פחמן דו-חמצני לפיתוח כלכלי בשלוש מדינות אחרות, כולל ישראל. מחקר אחר שהשתמש בשיטות פאנל לא מצא עדות לקיום עקומת קוזנץ הסביבתית בעשר מדינות במזרח התיכון, כולל ישראל [23]. מחקרים נוספים שמתייחסים לישראל, מצאו עלייה בפגיעה הסביבתית עם עליית התוצר לנפש [3, 12].
בשנים האחרונות יש מחקרים [10, 25] התומכים בקשר של עקומה סביבתית בצורת N. במחקרים הללו נטען שיש שלב מאוחר יותר לקשר בין סביבה לפיתוח, שבו הפגיעה הסביבתית חוזרת ומתחזקת. התופעה הזו מוסברת, בין היתר, בגידול מואץ בצריכה הפרטית ובביקוש למוצרים ולשירותים עתירי משאבים, וכן בהתרחבות דפוסי חיים עתירי אנרגיה, כגון תחבורה פרטית, טיסות וצריכת דיור. נוסף על כך, ברמות פיתוח גבוהות מאוד יש הסטה מרחבית של הפגיעה הסביבתית למדינות מתפתחות, כך שנגרמת הרעה סביבתית גלובלית.
במחקר זה בחנו את הקשרים ארוכי-הטווח בין המדרך הסביבתי ופליטות הפחמן הדו-חמצני לבין הפיתוח הכלכלי בישראל, תוך התמקדות בשאלה אם ניתן לזהות דפוס של עקומת קוזנץ הסביבתית בהקשר הישראלי. לשם כך, השתמשנו בשתי שיטות אקונומטריות מקובלות לבחינת קשרים ארוכי-טווח בין מדדים של התדרדרות סביבתית לבין פיתוח כלכלי ובמגוון רחב של משתני בקרה המבוססים על הספרות העדכנית בתחום. לפי מיטב ידיעתנו, מאמרנו הוא הראשון שבוחן את הקשר בין מגוון של אינדיקטורים סביבתיים מקובלים ורמת הפיתוח עבור המשק הישראלי על פני תקופה ארוכה ותוך שימוש בשיטות אקונומטריות מתקדמות של סדרות עיתיות לבחינת הקשר, שנותנות מענה לביקורות שהועלו נגד השערת עקומת קוזנץ הסביבתית.
להבנת הקשר בין פיתוח כלכלי לפגיעה סביבתית יש חשיבות רבה, שכן הוא יאפשר לעצב מדיניות שתתאים למשק הישראלי הקטן, הפתוח והצומח, ותשלב בין המשך הצמיחה לבין צמצום פליטות מזהמים בטווח הארוך. כמו כן, הבנת הקשר תאפשר להעריך את עלות הזיהום למשק ולקבוע אם וכיצד להשתמש בכלים כמו שינויים מבניים, מיסוי פחמן, תקינה או קידום טכנולוגיות ירוקות. הבנה אמפירית של הקשר הזה תאפשר לבדוק אם מסלול הצמיחה של המשק תואם את יעדי האקלים שהמדינה התחייבה אליהם, למנוע מצב שבו זיהום פוגע קשות באוכלוסיות מוחלשות, ולהבטיח שהתחרותיות של המשק הישראלי לא תיפגע כאשר המשקים בחו"ל עוברים במהרה לכלכלות דלות פחמן.
שיטות המחקר
לבחינת הקשר ארוך-הטווח בין המשתנים הסביבתיים לבין רמת הפיתוח הכלכלי ושאר משתני הבקרה במשק הישראלי בין השנים 1960–2023, השתמשנו בשיטת ARDL (Autoregressive Distributed Lag). ראו תיאור קצר של השיטה בנספח 1.
מחקרנו בוחן את ההתדרדרות האקולוגית באמצעות שלושה אינדיקטורים מרכזיים: מדרך סביבתי בצריכה (Ecological Footprint in Consumption – EFC), מדרך סביבתי בייצור (Ecological Footprint in Production – EFP) ופליטות פחמן דו-חמצני (CO2). מדדי המדרך הסביבתי בייצור ובצריכה נלקחו מתוך Global Footprint Network [7], ואילו פליטות פחמן דו-חמצני נלקחו מתוך Our World in Data [14]. המשתנים המסבירים העיקריים הם התוצר המקומי הגולמי לנפש וריבועו, המאפשרים לבחון קשר לא-ליניארי ואת תקפותה של השערת עקומת קוזנץ הסביבתית. בהתאם לספרות האמפירית, המודל כולל משתנים כלכליים נוספים: קצב צמיחת התוצר הריאלי שנועד לבדיקת השפעת הצמיחה עבור רמה נתונה של תוצר לנפש, מדד פתיחות לסחר החוץ יחסית לתמ"ג, היצע הכסף הרחב ביותר (מזומן, עו"ש, פיקדונות לזמן קצר, חסכונות, פיקדונות לזמן ארוך ונכסים נזילים פחות) יחסית לתמ"ג (M3) וזרימת השקעות חוץ ישירות נטו יחסית לתמ"ג. המשתנים האלה נלקחו מתוך World Development Indicators (WDI) [24] של הבנק העולמי. נוסף על כך, אנחנו כוללים מדד מורכבות כלכלית של המשק שמתייחס לגיוון ולייחודיות של הייצור במשק ומשמש ניבוי טוב לפוטנציאל הצמיחה של המשק [20], ומדד של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לנפש שנלקח מ-U.S Energy Information Administration (EIA) [22].
שיטת ARDL מציעה יתרונות משמעותיים על פני שיטות קואינטגרציה (קשרים ארוכי-טווח) קלאסיות. שיטה זו מאפשרת לאמוד קשרים לטווח קצר וארוך בו-זמנית, תוך התמודדות עם בעיות אנדוגניות ומתאם סדרתי. יתרונה הבולט טמון ביכולתה לטפל במדגמים קטנים ולשלב משתנים בעלי סדרי אינטגרציה שונים (סטציונריים ובעלי שורש יחידה). לבחינת קיומו של קשר ארוך-טווח אנו משתמשים במבחני הגבולות (Bounds Tests) של Pesaran ואחרים [17].
לתיקוף הממצאים וכמבחן חוסן נעשה שימוש בשיטת FMOLS (Fully Modified OLS). השיטה הפרמטרית למחצה, מתמקדת בקשרים ארוכי-טווח, ומתקנת הטיות הנובעות מאנדוגניות וממתאם סדרתי בשאריות, ובכך מספקת אומדנים עקביים ומדויקים גם במגבלות סטטיסטיות מחמירות הדורשות סדר אינטגרציה אחיד. לבחינת ההשערה שהאמידה שלנו מייצגת קשר כלכלי אמיתי ויציב לאורך זמן בין המשתנים הסביבתיים ובין המשתנים המסבירים בכלל, ורמת הפיתוח הכלכלי בפרט, אנחנו משתמשים במבחן הקואינטגרציה של Phillips-Ouliaris [18].
תוצאות
איור 2 מתאר מגמות של המדדים הסביבתיים והתוצר לנפש במשק הישראלי בששת העשורים האחרונים. ניתן לראות שהתוצר לנפש צומח בעקביות, ולעומתו, החל מסביבות שנת 2000 מגמת העלייה בהתדרדרות סביבתית, שמתבטאת בפליטות פחתן דו-חמצני ובמדרך הסביבתי של ייצור וצריכה, נקטעת, ונצפה היפוך במגמה, כך שמבחינה חזותית יש אינדיקציה לקשר של U הפוכה בין המדדים הסביבתיים לרמת הפיתוח הכלכלי. עוד עולה מהאיור, שהמדרך הסביבתי בצריכה גבוה יותר מזה שבייצור. משמעות הדבר היא שרמת הצריכה המקומית גורמת להשפעה סביבתית גבוהה מזו הנוצרת בתהליכי הייצור המקומיים, כלומר ישנו יבוא נטו עתיר משאבים וזיהום. דבר נוסף שעולה מאיור 2 הוא שלישראל יש גירעון ביוספרי (הפער בין המדרך הסביבתי לבין כושר הנשיאה של המשק) שמצביע על צריכה של יותר משאבים ממה שהסביבה המקומית יכולה לחדש בשנה אחת, וזהו מצב שאופייני למדינות מפותחות.
איור 2
התפתחות משתנים סביבתיים ותוצר לנפש בישראל על פני זמן
לבחינת הקשרים ארוכי-הטווח בין המשתנים הסביבתיים לפיתוח כלכלי ומשתני בקרה נוספים בצורה מעמיקה השתמשנו בשיטות ARDL ו-FMOLS. הצעד הראשון בשתי השיטות האקונומטריות הוא בדיקת סדר האינטגרציה של המשתנים המוסברים והמסבירים. טבלה 1 מציגה תוצאות של מבחן שורש יחידה של Augmented Dickey-Fuller עם קבוע ומגמת זמן, ומהן עולה ששלושת המשתנים המוסברים שלנו אינם סטציונריים, I(0), אלא בעלי שורש יחידה, I(1). נוסף על כך, כל המשתנים המסבירים הם סטציונריים או בעלי שורש יחידה, ועל כן ניתן להשתמש בשיטת ARDL. רוב המשתנים המסבירים הם בעלי שורש יחידה, ולכן אפשר להשתמש גם בשיטת FMOLS לזיהוי קשרים ארוכי-טווח בין המשתנים הסביבתיים למשתנים המסבירים, ובפרט רמת הפיתוח הכלכלי.
בטבלה 2 מוצגות תוצאות האמידה בשיטת ARDL בשני מפרטים; בהנחה שכל המשתנים המסבירים אנדוגניים, ובהנחה שרק משתנה הפיתוח הכלכלי הוא אנדוגני והשאר אקסוגניים. האמידה נעשית גם כאשר המשתנה 'ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים' מושמט, שכן הוא זמין רק מ-1980, ועל כן הכללתו מורידה את מספר התצפיות הזמינות לאמידה.
נספח 2, המציג בהרחבה את תוצאות האמידה בשיטת ARDL, מראה שאין עדות לבעיות מִתאָם סדרתי או שונות לא קבועה (הטרוסקידסטיות). כמו כן, ברוב המקרים מבחני הגבולות המוצגים בתחתית הטבלה מראים שקיימים קשרים ארוכי-טווח (קואינטגרציה) בין המשתנים הסביבתיים למשתני הפיתוח הכלכלי ולמשתנים המסבירים האחרים. התוצאות חזקות במיוחד כאשר מניחים שהמשתנים המסבירים, למעט פיתוח כלכלי, הם אקסוגניים, וכאשר המשתנה 'ייצור אנרגיה מקורות מתחדשים' נכלל כמשתנה מסביר.
הממצא הבולט ביותר בטבלה 2 הוא שמקדמי התוצר לנפש (חיובי) וריבועו (שלילי) מובהקים מאוד סטטיסטית, עדות לכך שהקשר בין המשתנים הסביבתיים לרמת הפיתוח הכלכלי של המשק הישראלי אינו לינארי אלא מבטא קשר של U הפוכה. בקשר כזה יש עלייה בפגיעה הסביבתית עם העלייה בתוצר לנפש ברמות נמוכות של תוצר לנפש, והמגמה מתהפכת ברמות גבוהות יותר של התוצר לנפש. הממצא הזה מתיישב עם קיום של עקומת קוזנץ הסביבתית עבור המשק הישראלי. אנחנו מסיקים שהמשק הישראלי עבר את נקודת המפנה שבה חל שיפור סביבתי עם העלייה ברמת החיים, ולכן יש קשר הפוך בין הפגיעה הסביבתית לפיתוח כלכלי. מסקנתנו תקפה לשלושת משתני הפגיעה הסביבתית, אך ניתן לראות שהתוצאות חזקות יותר כאשר מתייחסים למדרך הסביבתי בצריכה. הרצנו את המודל גם עם סטים מגוונים של משתנים מסבירים (שאינם מובאים במאמר אך זמינים אצל המחברים לפי דרישה), ומסקנותינו נשארות ללא שינוי. בהסתמך על הספרות הקיימת ניסינו לכלול גם את אחוז העיור, אך גילינו שהפיגורים שלו מתואמים מאוד, ולכן לא יכולנו להשאירו במודל.
מעיון בטבלה 2 ניתן לראות שעלייה בקצב צמיחת המשק עבור רמה נתונה של הכנסה גורמת בדרך כלל לירידה שאינה מובהקת סטטיסטית בפגיעה הסביבתית, למעט כאשר המדרך הסביבתי בייצור הוא המשתנה המוסבר. לגבי שאר המשתנים המסבירים אין אפשרות להצביע על ממצאים גורפים. למשל, יש עדויות לכך שהתרחבות סחר החוץ של המשק גורמת בדרך כלל לעלייה בפגיעה הסביבתית רק כאשר מתייחסים למדרך הסביבתי ולא לפליטות פחמן דו-חמצני. נוסף על כך, הרחבה מוניטרית ועלייה במדד המורכבות הכלכלית מביאות לירידה מובהקת במדרך הסביבתי בצריכה. כמו כן, אין אינדיקציה לכך שהגברת ייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים תביא לירידה בממדי הפגיעה האקולוגית.
לשם בחינת חוסן הממצאים נערכה אמידה נוספת בשיטת FMOLS, עם אותם מפרטים לעיל. תוצאות האמידה, המוצגות בטבלה 3 ובנספח 3, מתקפות את מסקנות המחקר: ראשית, מבחני הקואינטגרציה של Phillips-Ouliaris מצביעים על קשר ארוך-טווח מובהק בין המדדים הסביבתיים למשתנים המסבירים. שנית, נמצאה עדות לקשר לא-ליניארי בין רמת הפיתוח הכלכלי לפגיעה הסביבתית – קשר המקבל צורת U הפוכה, ובכך מאשש את השערת עקומת קוזנץ הסביבתית. לבסוף, לא זוהו מגמות מובהקות סטטיסטית עקביות בהשפעתם של יתר המשתנים המסבירים מעבר למה שהוצג קודם.
התוצאות שמצאנו בדבר קיום קשר בצורת U הפוכה בין אינדיקטורים לפגיעה סביבתית לבין פיתוח כלכלי, סותרות מחקרים קודמים – שבוצעו עבור תקופות שונות, על אינדיקטורים סביבתיים אחרים ותוך שימוש בשיטות אקונומטריות שונות. במחקרים ההם לא נמצא קשר בין פגיעה סביבתית לפיתוח כלכלי, או שנמצאה הרעה סביבתית עם עליית התוצר לנפש [3, 12, 23].
טבלה 1
מבחני שורש יחידה (ADF)
המבחן כולל קבוע ומגמת זמן. מספר הפיגורים המיטבי נקבע על-ידי AIC עם מקסימום של ארבעה פיגורים.
טבלה 2
קשרים ארוכי-טווח בין אינדיקטורים סביבתיים לפיתוח כלכלי ומשתני בקרה: שיטת ARDL
כיוון הקשר (+, -) ורמת המובהקות הגבולית (P-value) 0.1>*, 0.05>**, 0.01>***.
טבלה 3
קשרים ארוכי-טווח בין אינדיקטורים סביבתיים לפיתוח כלכלי ומשתני בקרה: שיטת FMOLS
כיוון הקשר (+, -) ורמת המובהקות הגבולית (P-value) 0.1>*, 0.05>**, 0.01>***.
דיון ומסקנות
הבנת הקשר בין פיתוח כלכלי לפגיעה סביבתית היא בעלת חשיבות רבה עבור המשק הישראלי, שכן היא מאפשרת לעצב מדיניות המאזנת בין צמיחה מתמשכת לבין צמצום פליטות מזהמים, בייחוד נוכח צפיפות האוכלוסין ומגבלות המשאבים של המשק. הבנה אמפירית של הקשר מסייעת בהערכת עלויות הזיהום הישירות והעקיפות. נוסף על כך, ניתוח כזה תומך בהערכת יעילותם של כלי מדיניות כמו מיסוי פחמן ואסדרה סביבתית, תוך בחינת השלכותיהם הפיסקליות והחלוקתיות. כמו כן, הוא מאפשר להעריך את התאמת מסלול הצמיחה של המשק ליעדי האקלים ולמעבר לכלכלה דלת-פחמן.
במחקרנו בחנו את טיב הקשר בין שלושה אינדיקטורים של פגיעה סביבתית (מדרך סביבתי בצריכה, מדרך סביבתי בייצור ופליטות פחמן דו-חמצני) לבין רמת הפיתוח הכלכלי, המיוצגת על-ידי רמת התוצר לנפש במשק הישראלי בששת העשורים האחרונים, תוך שימוש בשתי שיטות לבחינת קשרים ארוכי-טווח בסדרות עיתיות, ARDL ו-FMOLS.
הממצאים של האמידה בשיטת ARDL מצביעים על קשר לא-ליניארי מובהק בין רמת הפיתוח הכלכלי לפגיעה הסביבתית, המתבטא בצורת U הפוכה, שבו יש עלייה בפגיעה הסביבתית בשלבים מוקדמים של פיתוח והיפוך מגמה בשלבים מאוחרים של פיתוח. על כן, ממצאינו תומכים בקיומה של עקומת קוזנץ סביבתית במשק הישראלי. קשר זה נמצא עקבי עבור כלל מדדי הפגיעה הסביבתית, ובעוצמה גבוהה במיוחד כאשר נבחן המדרך הסביבתי בצריכה. הקשר נותר יציב גם בחלופות שונות של משתני בקרה מסבירים. השפעת צמיחת המשק על הפגיעה הסביבתית היא ברוב המקרים שלילית, אך אינה מובהקת סטטיסטית, למעט במקרה של המדרך הסביבתי בייצור. נוסף על כך, מחקרנו מספק עדות מסוימת לכך שהתרחבות סחר החוץ של המשק גורמת לעלייה במדרך הסביבתי אך אינה גורמת לעלייה בפליטות פחמן דו-חמצני. עוד מוצאים שהרחבה מוניטרית ועלייה במדד המורכבות הכלכלית מביאות לירידה מובהקת במדרך הסביבתי בצריכה. כמו כן, אין אינדיקציה לכך שהגברת ייצור של אנרגיה ממקורות מתחדשים הביאה לירידה בממדי הפגיעה הסביבתית. בדיקות חוסן נוספות שבוצעו באמצעות אמידת FMOLS מאששות את המסקנות המרכזיות בדבר קואינטגרציה וקשר ארוך טווח לא-ליניארי בין פגיעה סביבתית לפיתוח כלכלי שבמסגרתו יש עלייה בפגיעה הסביבתית בשלבים מוקדמים של פיתוח והיפוך מגמה בשלבי פיתוח מאוחרים. מנגד, ברוב המקרים השפעות שאר המשתנים המסבירים אינן מובהקות סטטיסטית.
כאמור, מאמרנו תומך בקיום עקומת קוזנץ סביבתית עבור ישראל, ואלה חדשות מעודדות, מכיוון שמשמעות הדבר היא שהמשק הישראלי נמצא כבר אחרי נקודת המפנה בעקומה, ועל כן ישנו שיפור במדדי הפגיעה הסביבתית עם עליית רמת הפיתוח. למרות האמור, ישראל מפגרת אחרי מדינות בדרגת פיתוח דומה בהקשר של מדיניות וביצועים סביבתיים, ויש להאיץ את קצב השינויים, החקיקה והאכיפה של צעדים שייטיבו עם הסביבה. דו"ח OECD שסוקר את הביצועים הסביבתיים של ישראל מציין עובדה זו, ומספק 24 המלצות שנועדו לסייע למשק הישראלי להתקדם לעבר היעדים הסביבתיים וההתחייבויות הבין-לאומיות שלו [13].
לסיכום, ממצאינו מחדדים את הצורך להביא בחשבון את ההשפעות הסביבתיות של הפעילות הכלכלית במסגרת עיצוב מדיניות כלכלית ארוכת-טווח, ומדגישים את חשיבות שילובם השיטתי של שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות.
- ההשערה הגורסת כי בשלבים מוקדמים של פיתוח כלכלי הזיהום עולה עם הצמיחה, אך מרגע שמגיעים לרמת הכנסה מסוימת, המגמה מתהפכת והסביבה משתפרת, נבדקה במחקר על ישראל.
- ישראל כבר עברה את נקודת המפנה. כיום העלייה ברמת החיים בישראל, הנמדדת כתוצר לנפש, מלווה בשיפור במדדי הפגיעה הסביבתית, כגון פליטות פחמן דו-חמצני ומדרך סביבתי.
- נקודה בעייתית היא שישראל צורכת הרבה יותר משאבים ממה שהסביבה המקומית בה מסוגלת לחדש, דבר המעיד על הסתמכות גבוהה על יבוא עתיר משאבים וזיהום.
- התרחבות סחר החוץ נוטה להעלות את הפגיעה הסביבתית, בעוד שמעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים ושיפור במורכבות הכלכלית של המשק תורמים להפחתתה.
- הממצאים תומכים באימוץ כלי מדיניות, כמו מיסוי פחמן ועידוד טכנולוגיות ירוקות, כדי להבטיח שהמשך הצמיחה יתיישב עם עמידה ביעדי האקלים שישראל התחייבה אליהם.
מערכת אקולוגיה וסביבה
אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה באגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה:
ממצאי המאמר, המראים כי עבור ישראל הקשר בין האינדיקטורים הסביבתיים לבין רמת הפיתוח הכלכלי, מתנהג בהתאם להשערת עקומת קוזנץ הסביבתית, כלומר בצורת U הפוכה, הם חדשניים ומעניינים עבור מקבלי ההחלטות. העובדה שעוצמת הקשר בין פיתוח כלכלי לפגיעה בסביבה גבוהה במיוחד כאשר מודדים מִדרָך סביבתי לפי צריכה מקומית (הכוללת יבוא), מלמדת שצמיחה כלכלית יכולה להשתלב עם צמצום נזק סביבתי. עם זאת, עיצוב המדיניות חייב להביא בחשבון את שרשראות האספקה הגלובליות ולא להתמקד רק בהשפעות הטריטוריאליות של הייצור המקומי.
בהקשר זה בולטת סכנת זליגת הזיהום כאבחנה משלימה. מדינות מפותחות עלולות להיתפס כ"סביבתיות" כלפי חוץ, אך בפועל לייצא את הייצור המזהם למדינות חלשות רגולטורית. ממצאי המחקר מראים שאם נגביל את עצמנו להסתכלות מקומית בלבד, נחמיץ את התמונה הכלכלית-סביבתית השלמה.
מכאן נגזרת החשיבות של פעולה בין-לאומית מתואמת, ובפרט המאמץ המשותף של אמנת האקלים והסכם פריז. שני המסמכים יוצרים מסגרת מחייבת להפחתת פליטות עם יעדי הפחתה משותפים ותוך שקיפות, ומקדמים מדיניות אקלים בין-לאומית המצמצמת את הסיכון לזליגת זיהום.
The Impact of Economic Development on Environmental Degradation in Israel: An Empirical Investigation
Aamer Abu-Qarn, Lia Cohen, and Suleiman Abu-Bader
Economics Department, Ben-Gurion University of the Negev (Israel)
Understanding the relationship between economic development, economic growth, and environmental degradation is essential for designing policies that promote economic welfare while limiting environmental harm. This study examines the long-run relationship between environmental indicators – ecological footprint of production, ecological footprint of consumption, and CO2 emissions – and economic development and growth in Israel over the past six decades. Using ARDL and FMOLS methodologies, we assess the long-run effects of economic development on environmental degradation while controlling for trade openness, foreign direct investment, economic complexity, renewable energy production, and money supply. The results indicate that economic development, measured by GDP per capita, has a statistically significant and inverted U-shaped relationship with all three environmental indicators, providing evidence in support of the Environmental Kuznets Curve hypothesis. In contrast, economic growth does not exhibit a statistically significant effect on environmental degradation.
Understanding the relationship between economic development and environmental degradation is essential for the Israeli economy, as it enables the design of policies that reconcile sustained economic growth with reduction of pollutant emissions. Moreover, empirical evidence of this relationship facilitates the assessment of pollution costs, the evaluation of policy instruments such as carbon taxation and environmental regulation, and the alignment of the economy’s growth trajectory with its climate targets and the global shift toward low-carbon economies.
נספחים
נספח 1. שיטת ARDL
להורדהנספח 2. קשרים ארוכי טווח בין אינדיקטורים סביבתיים לפיתוח כלכלי ומשתני בקרה: שיטת ARDL
להורדהנספח 3. קשרים ארוכי טווח בין אינדיקטורים סביבתיים לפיתוח כלכלי ומשתני בקרה: שיטת FMOLS
להורדהמקורות
- משרד האנרגיה והתשתיות. 2025. דשבורד תמונת מצב על משק האנרגיה בישראל.
- Al-mulali U, Weng-Wai C, Sheau-Ting L, and Mohammed AH. 2015. Investigating the Environmental Kuznets Curve (EKC) hypothesis by utilizing the ecological footprint as an indicator of environmental degradation. Ecological Indicators 48: 315–323.
- Al-Rawashdeh R, Jaradat AQ, and Al-Shboul M. 2014. Air pollution and economic growth in MENA countries: Testing EKC hypothesis. Environmental Research Engineering and Management 70: 54–65.
- Baek J. 2015. Environmental Kuznets curve for CO₂ emissions: The case of Arctic countries. Energy Economics 50: 13–17.
- Baek J, Cho Y, and Koo WW. 2009. The environmental consequences of globalization: A country-specific time-series analysis. Ecological Economics 68(8): 2255–2264.
- Dogan E, Taspinar N, and Gokmenoglu KK. 2019. Determinants of ecological footprint in MINT countries. Energy and Environment 30(6): 1065–1086.
- Global Footprint Network. 2023. National Footprint and Biocapacity Accounts (1961–2022), 2023 Edition.
- Grossman GM and Krueger AB. 1995. Economic growth and the environment. Quarterly Journal of Economics 110(2): 353–378.
- Israel Ministry of Environmental Protection. 2025. Israel’s First Biennial Transparency Report and Fourth National Communication Report.
- Jóźwik B, Gürsoy S, and Doğan M. 2023. Nuclear energy and financial development for a clean environment: Examining the N-shaped environmental Kuznets curve hypothesis in top nuclear energy-consuming countries. Energies 16(22): 7494.
- Kızılgöl Ö and Öndes H. 2022. Factors affecting the ecological footprint: A study on the OECD countries. Science of the Total Environment 849: 157757.
- Magazzino C. 2015. Economic growth, CO2 emissions and energy use in Israel. International Journal of Sustainable Development and World Ecology 22(1): 89–97.
- 2023. OECD Environmental Performance Reviews: Israel 2023.
- Our World in Data. 2025. CO2 and greenhouse gas emissions.
- Ozcan B. 2013. The nexus between carbon emissions, energy consumption and economic growth in Middle East countries: A panel data analysis. Energy Policy 62: 1138–1147.
- Palatnik R, Davidovitch A, Krey V, et al. 2023. Accelerating emission reduction in Israel: Carbon pricing vs. policy standards. Energy Strategy Reviews 45: 101032.
- Pesaran MH, Shin Y, and Smith RJ. 2001. Bounds testing approaches to the analysis of level relationships. Journal of Applied Econometrics 16(3): 289–326.
- Phillips PCB and Ouliaris S. 1990. Asymptotic properties of residual-based tests for cointegration. Econometrica 58(1): 165–193.
- Raza SA and Shah N. 2018. Testing environmental Kuznets curve hypothesis in G7 countries: The role of renewable energy consumption and trade. Environmental Science and Pollution Research 25: 26965–26977.
- Simoes A and Hidalgo C. 2011. The Economic Complexity Observatory: An analytical tool for understanding the dynamics of economic development. Workshops at the Twenty-Fifth AAAI Conference on Artificial Intelligence.
- Stern DI. 2004. The rise and fall of the environmental Kuznets curve. World Development 32(8): 1419–1439.
- U.S. Energy Information Administration. 2025. Renewable and alternative fuels.
- Voumik LC, Nafi SMd, Bekun FV, and Haseki MI. 2023. Modeling energy, education, trade, and tourism-induced environmental Kuznets curve (EKC) hypothesis: Evidence from the Middle East. Sustainability 15(6): 4919.
- World Bank. 2025. World Development Indicators.
- Zeraibi A, Radulescu M, Khan MK, et al. 2024. Analyzing the linkage between public debt, renewable electricity output, and CO2 emissions in emerging economies: Does the N-shaped environmental Kuznets curve exist? Energy and Environment 35(5): 2407–2430.
קריאה נוספת
דו"ח השקיפות הדו-שנתי הראשון שישראל הגישה לאמנת האקלים של האו"ם. הדו"ח משקף תמונת מצב של התמודדותה של ישראל עם משבר האקלים. מהדו"ח עולה כי אומנם לא די בהתקדמות המדינה לעמידה ביעדיה, אך באמצעות שורת פעולות מתקנות אפשר לסגור את הפערים ליעדים ולחזק בתוך כך את כלכלת ישראל. נוסף על כך, הדו"ח סוקר ומנתח מקורות לפליטות גזי חממה, את פעולות הממשלה להפחתת פליטות ונותן אומדן של תועלת סביבתית וכלכלית מהפעולות האלה.
Israel Ministry of Environmental Protection. 2025. Israel's first Biennial Transparency Report and fourth National Communication Report.
דו"ח המציג את הממצאים העיקריים של סקירת הביצועים הסביבתיים של ישראל. הדו"ח מציג 24 המלצות לישראל כדי שתוכל להתקדם לעבר השגת יעדיה הסביבתיים וההתחייבויות הבין-לאומיות שלה.
המשרד להגנת הסביבה. 2023. דו"ח ה-OECD: סקירת הביצועים הסביבתיים של ישראל – גרסה מקוצרת.
דו"ח המציג תמונת מצב של משק האנרגיה כולל השוואה בין-לאומית, התייחסות למשקי החשמל, הגז הטבעי והדלק ופירוט של פליטות במשק האנרגיה. כמו כן, הדו"ח מתייחס לצריכת אנרגיה בתחבורה ובתעשייה ולחדשנות במשק האנרגיה הישראלי.
משרד האנרגיה והתשתיות. 2024. דו"ח מצב משק האנרגיה 2025 – דו"ח סיכום שנת 2023.
מהדורה מודפסת 
