אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

שִׂמְחַת דְּרוֹרִים | צילום: Diana Parkhouse, Flickr, CC BY 2.0

25 ביוני, 2018

שירת הייקו / אלכס בן–ארי

1.

עוֹבְדִים יַחַד

גֶּזַע הָעֵץ

וְהַנַּקָּר

2.

בֵּית הַקָּפֶה הִתְרוֹקֵן

בֵּין צַלָּחוֹת

שִׂמְחַת דְּרוֹרִים

3.

פְּקָקֵי בֹּקֶר בְּבֵית-עוֹבֵד

עוֹמֵד לְצַד

מֶלוֹנֵי הַשָּׂדֶה


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

הייקו היא שירה מסורתית יפנית שהחלה להתפתח כסוגה עצמאית במאה ה-17, ונעשתה בין-לאומית בעשרות השנים האחרונות. שיר הייקו הוא שיר קצרצר שנכתב בדרך כלל בשלוש שורות של חמש-שבע-חמש הברות, ובסך הכול שבע-עשרה הברות בשיר. לא פחות מהמבנה חשובה "רוח ההייקו". המשורר עוצר ומתבונן, מזיז הצידה את עצמו ואת מחשבותיו ומתאר את מה שיש, ללא שימוש במילים "חזקות" או בשפה נמלצת. שירי הייקו רבים מתייחסים לטבע ולזמן.

כדי לראות דברים בטבע צריך לעצור ולשים לב. בשירי ההייקו אין היררכיה, ומופיעים בהם יצורים גדולים ומרשימים לצד יצורים קטנים ו"לא נחשבים", כמו חרקים וצמחים, וגם טבע דומם – קטן ועצום: אבן, טיפת מים, שלולית, אוקיינוס, ירח ושמש. אין ראויים יותר או פחות, וכולם חשובים. גם מבחינה אקולוגית כולם חשובים – ללא פעולתם של תולעים, חרקים, חיידקים ופטריות למשל, לא הייתה נוצרת קרקע, ובלי צמחים ירוקים ואצות לא היה חמצן.  

הרגישות האקולוגית בולטת גם בכך שאת המקום המרכזי בשיר לא תופס האדם הכותב, אלא ההתרחשות עצמה. הוויה כזאת נחוצה מאוד למען המשך קיומה של המערכת האקולוגית. חשוב שהמין האנושי יבין שהוא אינו מרכז המערכת, אלא חלק ממנה. המשך סיפוק צרכים עיוור ואנתרופוצנטרי מסכן את המערכת, על כל מרכיביה. חשוב שנלמד ענווה ונקבל את ה"אחרים" כשותפים.

האקולוגיה חותרת להבין את יחסי הגומלין בין אורגניזמים שונים. השותפות בין רכיבי המערכת עומדת במרכז שיר ההייקו הראשון. מהי עבודתם המשותפת של הגזע ושל הנקר? העץ מספק לנקר מקום קינון ומקור מזון, ואף מהדהד למרחקים את נקישתו בעונת הקינון. הנקר, כמו כותב השיר, הוא משורר או מוזיקאי. קולות התיפוף עצמם נעדרים מהשיר, אך נרמזים באותה עבודה משותפת של הנקר והעץ.

הדרורים ובני האדם אף הם עובדים יחד, בשיר ההייקו השני. בית הקפה מספק מזון ללהקה של דרורי בית. בני האדם נעדרים מהשיר, ודווקא היעדרם הוא זה שמאפשר לדרורים לקפץ בין הצלחות וללקט פירורים. המשורר מנסה לחדור אל מהות הדרוריות ולתאר מה הם מרגישים כאשר השולחן העמוס כל טוב נעזב, והם מקפצים בין הצלחות ומלקטים פירורים.

העצירה ושימת הלב שמאפיינת את שירת ההייקו בולטת בשיר השלישי באופן מילולי. משתתקות דהרת המכוניות ונהמת המנועים כי עכשיו יש פקק תנועה. התנועה נעצרת כמו בכל בוקר. נעצר גם המשורר, אולי בעל כורחו, אבל נעצר. עכשיו הוא שם לב כי לצד הכביש יש שדה, ובשדה צומחים מלונים שגם הם אינם נעים. עומדים יחד. אפילו פקק תנועה הוא הזדמנות לחשוב על השדה ועל המלונים, ועל כך שללא השדה הזה ושדות אחרים, לא יהיה לנו מזון. שללא חרקים מאביקים לא נוכל ליהנות ממגוון הפירות והירקות שאנחנו אוהבים לאכול. שמלונים אינם צומחים מעצמם – הם פרי עמלם של החקלאים ופועלי השדה, כפי שנרמז בשם המושב – בית-עובד. 

יש שמתארים את שירת ההייקו כהשלכת אבן למים. האבן פוגעת במים ושוקעת. היא נעלמת, ובשקט שנוצר לאחר שקיעתה נוצרות במים אדוות שמתפשטות לכל הכיוונים. השקט, הרווח, המרחב וההיעדר חשובים לא פחות מההתרחשות עצמה. ההתרחשות לוכדת רגע אחד, כמו תצלום, ורומזת על עולם שלם קיים ונעדר – קולות התיפוף של הנקר, אוושת הרוח בעלים, חרקים מכרסמים בקליפה, קולות שיחותיהם של היושבים בבית הקפה, צלצול הכפיות בכוסות, התנועה בכבישים, הפועלים החקלאיים (עובדי הקבלן) מוחים זיעה מפניהם בשמש הקיץ הקופחת. האדוות ממשיכות להתפשט.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    מכונת החֵרות / דן פגיס

    מכונת החֵרות / דן פגיס

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?

    גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)
    גלים שחורים / אורי קיטה

    גלים שחורים / אורי קיטה

    ד"ר עדנה גורני

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    אני רוצָה / יוליה וינר

    אני רוצָה / יוליה וינר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    השיר מקפל בתוכו את ההתמכרות לקניות, את המבוכה והבלבול מול שפע המוצרים והאפשרויות, ומצייר באירוניה את הצטמצמות החופש האישי. האירוניה מזכירה לנו עד כמה מזיק ופוגעני אורח חיים צרכני כזה

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    דיוק הכיוון / יהודית כפרי

    דיוק הכיוון / יהודית כפרי

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    השיר עוסק בהתבוננות ובהאזנה. הדוברת בשיר שומעת קולות ומתבוננת בקווים המותווים בשמיים, ציור באפור כהה על רקע השמיים המאפירים. הקוראים והקוראות בשיר מתבוננים ומאזינים יחד איתה.

    גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    כמה מלים על מה? כמה מילים על הנייר, כלומר מילים שכתובות על נייר אבל גם מילים שעוסקות בנייר, בעצים, בתהליך הפיכתם לנייר, בתהליך הכתיבה, בתהליכי ההזדקנות, ההתפוררות והמוות שהם בעצם חלק בלתי נפרד מהחיים.

    גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
    שירת סגרכתר

    שירת סגרכתר

    עדנה גורני

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

    גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    המהלך השירי מתחיל במה שרואה העין ומסתיים במה שחבוי בלב. ומה שגלוי לעין בשיר זה הוא צונמי של אסונות טבע ומחלות שחלק מהם הוא ללא ספק תוצאה של שינוי האקלים.

    גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
    תאר לך / ויינברג מאיה

    תאר לך / ויינברג מאיה

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    תאר לך מה משמעות היות שנוא ולא מובן בכל מקום. כך פותחת המשוררת וחוקרת העטלפים מאיה ויינברג את שירה. זוהי שורה שכמעט כל אדם יכול להזדהות איתה. אך האם יכול אדם להזדהות עם בעל חיים שנוא?

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן

    עדנה גורני

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    שלושה עורבים צופים בנוף העירוני של מפרץ חיפה, ומשורר אחד המקנא בעורבים

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    השועל / אמנון להב

    עורק תחבורה ראשי דורס את כל פני הנוף, ולא רק אותו

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    לראש העמוד