אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

גן מאיר, שנות ה-40 של המאה הקודמת | באדיבות הארכיון העירוני של עיריית תל-אביב–יפו

15 בנובמבר, 2022

גן מאיר / נתן אלתרמן

אִם נִזְכֶּה וְהַזְּמַן הַמָּהִיר

לֹא יֹאמַר לָנוּ פֶּתַע – הֶרֶף!

עוֹד נֵלֵךְ, יְדִידִי,

בִּשְׁבִילֵי גַן-מֵאִיר,

נִשְׁעָנִים עַל מַקְּלוֹת, עִם עֶרֶב. /                                 

נְהַלֵּךְ בֵּין עֵצִים יְרֻקִּים

שֶׁדְּרוֹרֵי תֵּל אָבִיב בָּם תִּסְעַרְנָה,

וּזְקָנֵינוּ יִהְיוּ אֲרֻכִּים,

הוֹי, וְכָל עַצְמוֹתֵינוּ תֹּאמַרְנָה,/

הוֹי וְכָל עַצְמוֹתֵינוּ, אָחִי,

תְּסַפֵּרְנָה זִקְנָה נֶאֱנַחַת,

אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ קְצָת עֶצֶב וּבְכִי,

אֲבָל יֵשׁ בָּהּ גַּם נַחַת, גַּם נַחַת./

כִּי אֲנַחְנוּ  נַבִּיט בָּעֵצִים

שֶׁיֵּאוֹרוּ בְּאוֹר בֵּין-עַרְבַּיִם,

הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם עֲצִיצִים

וְהִנֵּה… רָאשֵׁיהֶם בַּשָּׁמַיִם./

הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם הַצָּעָה

בַּתַּקְצִיב הַשָּׁנוּי בְּוִכּוּחַ.

הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם הַרְצָאָה,

הַרְצָאָה עַל תָּכְנִית הַפִּתּוּחַ…/

וְעַכְשָׁו בַּהֲדַר קוֹמָתָם

הֵם בְּרַעַשׁ וָרַעַד סְבָבוּנוּ.

הַשָּׁנִים שֶׁהִגְבִּיהוּ אוֹתָם

הֵן אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁכְּפָפוּנוּ./

אָז נֵשֵׁב, יְדִידִי הֶחָלוּד,

עַל סַפְסָל מִתְפּוֹרֵר, בֶּן-גִּילֵנוּ,

וְצִפּוֹר עִירוֹנִית מִמְּחוֹז לוּד

תְּקַפֵּץ וּתְצַפְצֵף לְרַגְלֵינוּ./

הִיא  הָיְתָה מִשְׁאָלָה עִיּוּנִית

וְעַכְשָׁו הִיא קוֹפֶצֶת בְּפֹעַל…

הִיא אֶחָד מִסְּעִיפֵי הַתָּכְנִית

שֶׁיָּצְאוּ, שֶׁיָּצְאוּ אֶל הַפֹּעַל./

וְהַשֶּׁלֶט מִמּוּל יַאֲדִים:

"לֹא לִקְטֹף", "לֹא לִדְרֹךְ"…וַאֲנַחְנוּ

אָז נִזְכֹּר אֵיךְ הָיִינוּ טְרוּדִים

וְלִקְטֹף לָנוּ פֶּרַח שָׁכַחְנוּ./

וּנְעָרוֹת שֶׁטִּיְּלוּ פֹּה אֵי-אָז

בְּשָׁנִים רְחוֹקוֹת, בֵּין-עַרְבַּיִם,

הֵן תֵּשֵׁבְנָה בָּאוֹר הַמּוּפָז

וְתִסְרֹגְנָה לַנֶּכֶד גַּרְבַּיִם./

וְסָבִיב נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת

זֵרְעוֹנִים תְּפַצַּחְנָה פַּצֵּחַ…

כִּי בַּגַּן מִתְחַלְּפִים הַדּוֹרוֹת

וְהַגַּן מַעֲמִיק וְצוֹמֵחַ./

וְהָעִיר הַגְּדוֹלָה, הַצְּעִירָה,

שֶׁבַּתָּוֶךְ נָהָר יַעַבְרֶנָּה,

תִּתְנַשֵּׂא, כְּמוֹ גַּן סוֹעֵרָה,

וְאֵין כּוֹחַ אַשֵּׁר יַעַקְרֶנָּה./

אָז נַבִּיטָה, רֵעִי וְאָחִי,

זֶה בַּזֶּה, בְּבַת-צְחוֹק מִשְׁתַּכַּחַת,

אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ קְצָת עֶצֶב וּבְכִי,

אֲבָל יֵשׁ בָּהּ גַּם נַחַת, גַּם נַחַת./

וְאַט אַט, מִזִּקְנָה וְחֻלְשָׁה,

אֶת רָאשֵׁינוּ נַצְנִיחַ עַל בֶּרֶךְ,

וִילָדִים יִקְרְבוּ בִּלְחִישָׁה

וְיֹאמְרוּ: הוּא נִרְדַּם, הַתֶּרַח…


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני
גן מאיר, 2020 | צילום: ברק ברינקר, באדיבות הארכיון העירוני של עיריית תל-אביב–יפו

שירו של נתן אלתרמן 'גן מאיר', שהתפרסם בטור השביעי, בעיתון 'דבר', בתאריך 17.3.1944, מתחיל בתקווה להלך בשבילי גן מאיר, שתוכנן להיות "גן עשיר בעצי אורן שיטהרו את האוויר ויבריאוהו, עצי תומר כזקיפים על המשמר, רחבה לפסלים, אגם מים, פינות מרגוע". כך ראה בעיני רוחו את הגן הצייר אהרון הלוי, שזכה במקום ראשון בתחרות לתכנון הגן, שעיריית תל-אביב רצתה להעניק לראש העיר האהוב מאיר דיזנגוף לרגל יום הולדתו ה-70.

לא בכדי מתאר אלתרמן בשיר הליכה בגן בֵּין עֵצִים יְרֻקִּים בעתיד רחוק. אִם נִזְכֶּה, נטייל בגן כשנהיה זקנים נִשְׁעָנִים עַל מַקְּלוֹת, רמז לסחבת הארוכה שהייתה קשורה להקמת הגן העירוני הראשון בתל-אביב. למעשה, השיר הוא יותר על בירוקרטיה מאשר על גן.

תוכניתו של הלוי לא מומשה, בין השאר בשל התנגדותו של דיזנגוף עצמו. בתוכנית חלו עיכובים רבים, והשטח המקורי של הגן צומצם. כאשר החלו להתלוצץ בעיתונות כי במקום "גן מאיר" קיבל דיזנגוף את "בִּיצת מאיר", כתב דיזנגוף מכתב נזעם להנהלת עיריית תל-אביב ולסגנו ישראל רוקח, לימים ראש העיר שיחנוך את פתיחת הגן. כך נפתח המכתב: "הגיעה השעה שהמשחק הזה ב'גן-מאיר' יחדל." בהמשך הוא מציין: "אם אין כאן רצון רע, הרי יש כאן הזנחה שאין לה כפרה." הוא ממשיך וכותב שאין הוא רוצה ששמו יהיה קשור לגן מאיר "אשר נעשה כבר לדבר המגוחך ביותר בתל-אביב", ומבקש לבטל את ההצעה להקמת הגן, לא לקשור את שמו למגרש ההוא, ולהודיע על כך בעיתונות.

כמה ימים לפני פרסום השיר פורסמה ב'דבר' כתבה על פתיחתו החגיגית של גן מאיר ביום הולדתו ה-83 של 'אבי-העיר' מאיר דיזנגוף, שכבר לא היה אז בין החיים, איחור של 13 שנים מהתאריך המתוכנן לפתיחת הגן: "על נטיעת הגן הוחלט ב-10 במארס 1931, במלאת למאיר דיזנגוף 70 שנה, אבל קניית האדמה התנהלה בעצלתיים, ורק כעבור 5 שנים הקציבה הממשלה (ממשלת המנדט) 5,000 לירות לרכישת הקרקע, ורק ב-6 באפריל 1941 התחילו הנטיעות". 

אלתרמן מתייחס במישרין ובהומור לתוכניות ולזמן הממושך שחלף עד מימושן:

 כִּי אֲנַחְנוּ נַבִּיט בָּעֵצִים / שֶׁיֵּאוֹרוּ בְּאוֹר בֵּין-עַרְבָּיִם, / הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם עֲצִיצִים / וְהִנֵּה… רָאשֵׁיהֶם בַּשָּׁמַיִם. / הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם הַצָּעָה / בַּתַּקְצִיב הַשָּׁנוּי בְּוִכּוּחַ. / הִכַּרְנוּם בְּעוֹדָם הַרְצָאָה, / הַרְצָאָה עַל תָּכְנִית הַפִּתּוּחַ…

ובסופו של דבר הסעיפים היבשים בתוכנית יהפכו ליצורים חיים: 

וְצִפּוֹר עִירוֹנִית … / … הִיא הָיְתָה מִשְׁאָלָה עִיּוּנִית / וְעַכְשָׁו הִיא קוֹפֶצֶת בְּפֹעַל… / הִיא אֶחָד מִסְּעִיפֵי הַתָּכְנִית / שֶׁיָּצְאוּ, שֶׁיָּצְאוּ אֶל הַפֹּעַל.

שירו של אלתרמן חוזה את השינויים שיחולו בגן. הגן, כלומר הטבע, רק יתפתח ויתעצם, בעוד הנוף האנושי ישתנה – הנשים והגברים יזדקנו, ודור חדש של ילדות וילדים יגיע לגן: 

כִּי בַּגַּן מִתְחַלְּפִים הַדּוֹרוֹת / וְהַגַּן מַעֲמִיק וְצוֹמֵחַ 

וכל זה סמל לעיר הצעירה,

שאֵין כּוֹחַ אַשֵּׁר יַעַקְרֶנָּה.

גן מאיר השתלב היטב בתוכניתו של פטריק גדס, מתכנן הערים הסקוטי, שתכנן ערים גם בקולוניות בריטיות אחרות. תוכנית המתאר הראשונה של תל-אביב, משנות ה-20 של המאה ה-20, הייתה מושתתת על העקרונות של עיר גנים אירופית, ועמדה בניגוד לאיכות החיים הירודה בעיר יפו. גן מאיר עבר מאז גלגולים ומתיחות פנים, וכיום יש בו גם בריכת מים שבמימיה טובלים נופרים ושושנות מים, ורוחצים עורבים ויונים; גינת כלבים, ספרייה שיתופית עירונית, מגרשי משחקים ומתקני כושר ואפילו מרכז קהילתי לפריטי יד שנייה בשם 'בית הנתינה'. הגן מהווה "ריאה ירוקה", מקום שבו מוצאים מפלט מן האספלט מגוון ציפורים, חרקים ושאר בעלי כנף ובעלי חיים אנושיים ולא אנושיים. עצים, צמחים ובעלי חיים הם השכנים שלנו, והם מזכירים לנו שאיננו לבד בעולם ואף איננו מרכז היקום – אנחנו חלק מרשת סבוכה שמקיימת בתוכה אין-ספור יחסי גומלין מורכבים. כך תיאר זאת אריאל הירשפלד (הארץ, תרבות וספרות, 'גן בתיה' 28.10.2022):

"הגן שייך לרוחות ולעננים, לזריחות ולחושך; אנחנו רק מציצים".


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גורני ע. 2022. גן מאיר / נתן אלתרמן. אקולוגיה וסביבה 13(3): 98–99.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      ציטוט מומלץ

      גורני ע. 2022. גן מאיר / נתן אלתרמן. אקולוגיה וסביבה 13(3): 98–99.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      משירת הנגב המערבי

      עדנה גורני

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי שירי משוררות ומשוררים הטווים חוטי קשרים, הֶקשרים והתייחסויות למקום המגורים, אהבה לנגב ולנופיו, חיבור להיסטוריה רחוקה וקרובה, לצד השכנות עם עזה וחיים בצל מטחי טילים

      שירי משוררות ומשוררים הטווים חוטי קשרים, הֶקשרים והתייחסויות למקום המגורים, אהבה לנגב ולנופיו, חיבור להיסטוריה רחוקה וקרובה, לצד השכנות עם עזה וחיים בצל מטחי טילים

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      מגזרות נייר / ליאור מעין

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

      - מודעה -

      לראש העמוד