אקולוגיה וסביבה

אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן

13 באוקטובר, 2016

מיזם BedZED, לונדון, השואף לצמצם את המִדְרָך האקולוגי ולאזן את פליטות הפחמן של הדיירים במקום. הארובות הצבעוניות הן חלק ממערכת אוורור המווסתת את זרימת האוויר בתוך הבתים | באדיבות BioRegional, פליקר CC BY-NC 2.0


מאת

מאירה הנסון
המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות
רן רביב
המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות

מאת

מאירה הנסון
המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות
רן רביב
המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות

היעדים השאפתניים של צמצום פליטות גזי חממה, שנקבעו בוועידת פריז, מעלים את הצורך בכלים מעשיים לעצור את מגמת ההתחממות של כדור הארץ על כל השלכותיה. ערים אחראיות ל-70% מפליטות הפחמן העולמיות [2]: הן גורם מרכזי לבעיה, אך גם המקום ליצירת פתרונות – במישור העירוני וגם השכונתי. אם נביא בחשבון את התרומה המרכזית של משקי בית לשיעור הפליטות (ראו סקרים של פורום ה-15 לגבי המצב בישראל  [1]), עולה הצורך המידי בשינוי במגזר זה.

לנוכח מידע זה, מעניין ללמוד מאחד הניסויים המעניינים המתנהלים בעולם בעשורים האחרונים ליצירת 'קהילות של עולם אחד' (One Planet Communities) בהובלת הארגון ביוריג'נל (Bioregional). המודל, שאת הטמעתו בישראל מוביל המרכז לקיימות מקומית במרכז השל, מבוסס על מיזם המגורים והמשרדים BedZED ברובע סאטון (Sutton) בדרום לונדון. הקמת המיזם, הכולל 100 יחידות דיור ו-2,500 מ"ר למשרדים, החלה ב-1997 תוך הצבת אתגר חלוצי בזמנו: לצמצם את המִדְרָך האקולוגי ולאזן את פליטות הפחמן של הדיירים במקום. מריאיון עם בן גיל (Ben H Gill) (נספח 1), המנהל הטכני של תכנית 'קהילות של עולם אחד', עולה כי היעד של אפס פליטות פחמן טרם הושג, אולם יש הרבה ללמוד ממה שנעשה עד כה.

בראש ובראשונה, הניסיון של  BedZED מדגים עד כמה חשוב להתמקד באורח החיים של התושבים, ולא רק בצד הטכני של הבנייה. ניתוח של מקורות החיסכון בפליטות פחמן ב-BedZED הראה שרק כמחצית מההפחתה בפליטות מקורה בחומרי הבניין ובאופן הבנייה, ואילו המחצית השנייה היא תוצאה של שינויים באורח החיים של דיירים: בהרגלי הנסיעה, הקניות, התזונה וכדומה. התובנה הזו הובילה את ארגון ביוריג'נל למודל של עשרת ערוצי הפעולה ל'חיים של עולם אחד' (One Planet Living), כלומר, לצורך לפעול במספר ערוצים מקבילים כדי לאפשר לאנשים לחיות חיים מקיימים בעיר. ערוצי הפעולה, כפי שעובדו להטמעה בישראל, הם: אנרגיה, פסולת, תחבורה מקיימת, חומרים ובנייה, חינוך לקיימות, שימור מים, טיפוח טבע, קהילה, מורשת ותרבות, כלכלה מקומית וצריכה, בריאות ואושר.

בביוריג'נל גם הבינו, שכדי להשפיע, עליהם לעבוד בקנה מידה רחב יותר. אדם יכול לחיות 'חיים של עולם אחד' ב-BedZED אם הוא לא עוזב את המתחם, אבל זו אינה המציאות של חיים בעיר. אמנם בניית מיזמים בסדר גודל של 2,000 יחידות דיור עם יותר שירותים אינה אפשרית במדינה כמו אנגליה, אך 'קהילה של עולם אחד', בלי קשר לגודלה, יכולה להיות חלק משדרוג של שכונה או אפילו של כל הרובע. היא מציעה שירותים לדיירים בסביבה: חנויות, גני משחקים, מרכז קהילתי, חלקות לגידול ירקות ופֵרות, חקלאות נתמכת קהילה, מועדוני שיתוף מכוניות ואפילו שטחי משרד משותפים, שיאפשרו עבודה מרחוק (telecommuting). החשיבה כיום בארגון היא ליצור במיזם שירותים המאפשרים לאנשים בקהילה, ובאזור הסובב אותה, לחיות באורח חיים מקיים יותר.

מההיבטים הטכנולוגיים של  BedZED הסתבר שעדיף לא להשתמש בטכנולוגיה ניסיונית במיזם מסוג זה. המתקן הניסיוני להפקת אנרגיה מביומסה לא עבד כמתוכנן, וזו אחת הסיבות ש-BedZED לא עמד ביעד של 'אפס פחמן' שהיזמים שאפו להגיע אליו. תובנה נוספת הייתה, שמתחם כמו BedZED קטן מכדי לייצר במקום 100% מהאנרגיה, וכי עדיף לייצר במתחם אנרגיה לחימום ואת היתרה להביא מבחוץ. תובנה זו כבר יושמה במיזם בעיר ברייטון באנגליה. הארגון הקים שם חברת אנרגיה לרכישה מרוכזת מיצרן אנרגיה מתחדשת, וכך הוא מספק לדיירים חשמל באפס פחמן, בצורה שעומדת במבחן עלות-תועלת. כפי שבן מדגיש בריאיון, "אתה לומד הרבה ממה שלא עבד, ולא רק ממה שהצליח" (נספח 1).

מיזם BedZED רשם הצלחה משמעותית בהשפעה שלו מחוץ לגבולות המתחם. בעקבות שיתוף הפעולה עם ביוריג'נל, הרשות של רובע סאטון שילבה את התפיסה של 'חיים של עולם אחד' באסטרטגיית הקיימות שלה. גם במקומות אחרים שהוקמו בהם 'קהילות של עולם אחד', אימצה הרשות המקומית לא פעם את הרעיון. כפי שבן מסביר, "באופן כללי מסתבר שהרשות המקומית נוטה לאמץ קיימות לאחר שמיזם מוצלח בה הראה שהדבר אפשרי".

לשאלתנו, אם הוא יכול להצביע על המפתח להצלחה שלהם, ענה בן במילה אחת: התמדה. יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'. כאשר מתמידים, אפשר להגיע להישגים משמעותיים.


נספח 1. תמלול מלא של ראיון עם בן גיל מארגון ביוריג'נל

להורדה

  1. פורום ה-15. סקרי מצאי הפליטות העירוניים 2012.
  2. UN-Habitat. 2011. Cities and climate change. Global report on Human settlements 2011. London, Washington (DC): Earthscan.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

הנסון מ ורביב ר. 2016. אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן. אקולוגיה וסביבה 7(3): 218–217.
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מאירה הנסון
      המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות
      רן רביב
      המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות

      מאת

      מאירה הנסון
      המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות
      רן רביב
      המרכז לקיימות מקומית, מרכז השל לקיימות


      ציטוט מומלץ

      הנסון מ ורביב ר. 2016. אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן. אקולוגיה וסביבה 7(3): 218–217.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

      דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

      חנוך אילסר, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      איפכא מסתברא – שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה: השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח, בייחוד באזורים שחונים

      יוסף גיל, ניר שביב

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מספר קטן של מדענים בעולם וגם בארץ חולק על הטענה כי שינויי האקלים ברורים ותמיד מזיקים, ושהם נגרמים בלעדית מפעילות האדם. הכותבים טוענים כי ערעורם על הקונצנזוס גורם לעתים לביקורת לא הוגנת כלפיהם

      מספר קטן של מדענים בעולם וגם בארץ חולק על הטענה כי שינויי האקלים ברורים ותמיד מזיקים, ושהם נגרמים בלעדית מפעילות האדם. הכותבים טוענים כי ערעורם על הקונצנזוס גורם לעתים לביקורת לא הוגנת כלפיהם

      גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

      - מודעה -

      לראש העמוד