אקולוגיה וסביבה

במה שונה ניטור ואכיפה של אסדת טיפול בגז טבעי מכל מפעל תעשייתי אחר? מה החשיבות של ניטור רציף וניטור ארובות ומה ההיתכנות של קיום ניטור שכזה?

3 בינואר, 2019

עבודות להנחת צינורות בקרקעית הים להובלת גז טבעי ותַעבית (קונדנסט) סמוך לחוף דור, יולי 2018 | באדיבות 'שומרי
בית'


מאת

דוד ברודאי
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
יוני ספיר
יו"ר עמותת 'שומרי הבית'

מאת

דוד ברודאי
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
יוני ספיר
יו"ר עמותת 'שומרי הבית'

פרופ' דוד ברודאי: הניטור של אסדת טיפול בגז טבעי ופעולות האכיפה בה אינם שונים מהותית מאלה המושתים על כל מפעל תעשייתי אחר, ובפרט מפעלים פטרוכימיים. אומנם הסביבה הימית יוצרת קושי תשתיתי, אבל היא מאפשרת הרחקה פיזית משמעותית של הפעילות התעשייתית ממרכזי אוכלוסייה – מה שקשה לעשות במפעלים יבשתיים. ייתכן שבשל כך אף ניתן יהיה להקל בדרישות לניטור ובדרישות לשימוש באמצעיים טכנולוגיים, וכך אף לחסוך עלויות ליזם. עם זאת, ברור שיש לוודא עמידה בכל צו והיתר. לכן נדרש ניטור סביבתי (באמצעות מצוף ימי, אסדה קטנה, ניטור אווירי, ניטור לווייני, ניטור בקו החוף או באמצעי אחר) וניטור בארובות (כדי להבטיח שהפליטות הן אכן לפי ההיתר ושהחומרים לא נמהלים באוויר בארובה).

איני רואה בעיה בקיום ניטור שכזה לאחר בחינה מעמיקה של החומרים שיש לנטר, התדירות, הפריסה המרחבית ועוד. ההיסטוריה מוכיחה שעלות הניטור שולית ביחס לרווח של היזם או בעל המפעל ובוודאי ביחס לעלות של נזקים בריאותיים וסביבתיים.

יוני ספיר: פליטות מזהמים אורגניים נדיפים ממתקני טיפול בגז, גם מהחדישים שבהם הדומים בהיקפם וברמת תפוקתם לאסדת לווייתן, גדולות בסדר גודל ויותר מכל מפעל תעשייתי בישראל. לדוגמה, אסדת תמר פלטה ב-2017 פי 17 בנזן (מסרטן ודאי) יותר מאשר בתי הזיקוק בחיפה, הנחשבים למזהם הגדול ביותר ביבשה. על פי נתוני סוכנות ניהול האנרגיה הימית בארה״ב (BOEM) קיימות תנודות משמעותיות בשיעור ובמשך הפליטות לאוויר מאסדות, ממגוון סיבות (כגון סוגי אירועי פליטה, שינויים בעוצמת זרם הגז, שינויים בהרכב הגז והתַעבית במאגר, הובלה בצנרת ארוכה בלחץ גבוה). בתנודות אלה לא ניתן להבחין כאשר מבצעים דגימה או ניטור חלקי, ולכן יש חשיבות לניטור רציף של כלל מקורות הפליטה על האסדה.

במפרץ מקסיקו נדרשים הזכיינים (בכללם נובל אנרג'י בעבר) על-ידי המאסדר לנטר 448 סוגי אירועי פליטה שונים ולדווח עליהם. דיווח מפורט כזה, שאינו מבוצע בישראל, מאפשר ניטור משופר של האסדות (גם במרחק מאות ק״מ מחוף), כמו גם אכיפה במקרה של הפרות.

למיטב ידיעתנו, הניטור הרציף המתוכנן לאסדת לווייתן יעסוק בפליטות מוקדיות בלבד, ולא יכסה פליטות לא-מוקדיות, שבעבורן נדרשים אמצעים מתקדמים כגון חישה מרחוק. שימוש באמצעים מסוג זה אִפשר לסוכנות הגנת הסביבה האמריקאית למצוא חריגות משמעותיות בפליטות ממכלי התַעבית של נובל אנרג'י בארה״ב, והיא השיתה עליה קנס כבד. לטעמנו, אין די בפעולות עיתיות של תחזוקה ידנית (LDAR) להפחתת דליפות לא-מוקדיות, ויש לעמוד בתוקף על ניטור ודיווח רציפים שלהן.

זאת ועוד, יש חשיבות רבה במעקב אחר יעילות השרפה בלפיד, שיכולה להשתנות משמעותית בהתאם לתנאי הרוח המורכבים בסביבה הימית.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

ברודאי ד וספיר י. 2018. במה שונה ניטור ואכיפה של אסדת טיפול בגז טבעי מכל מפעל תעשייתי אחר? מה החשיבות של ניטור רציף וניטור ארובות ומה ההיתכנות של קיום ניטור שכזה? אקולוגיה וסביבה 9(4).
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דוד ברודאי
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      יוני ספיר
      יו"ר עמותת 'שומרי הבית'

      מאת

      דוד ברודאי
      הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
      יוני ספיר
      יו"ר עמותת 'שומרי הבית'


      ציטוט מומלץ

      ברודאי ד וספיר י. 2018. במה שונה ניטור ואכיפה של אסדת טיפול בגז טבעי מכל מפעל תעשייתי אחר? מה החשיבות של ניטור רציף וניטור ארובות ומה ההיתכנות של קיום ניטור שכזה? אקולוגיה וסביבה 9(4).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הרפורמה במדיניות המקרקעין – השלכות סביבתיות

      ראסם ח‘מאיסי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

      סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

      אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      - מודעה -

      לראש העמוד