כיצד מדינה קטנה כישראל, ובפרט האקדמיה שלה, יכולות לתרום להתמודדות עם המשבר העולמי שהולך ומתפתח?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויהאם ניתן לסמוך על טכנולוגיות לסילוק פחמן אטמוספרי שימנעו אסון אקלימי?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימוטי קפלן, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויפליטת 17.2 ק"ג פחמן לכל משתתף בוועידה השנתית למדע ולסביבה – זה מעט או הרבה?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימהפכת המימן בפתח – האם ישראל ערוכה להפוך למעצמת אנרגיה ירוקה?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויכשהעובדות ברורות וההכחשה מסכנת: קריאה לפעולה בצל שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויהמונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוינגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינויכיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?
גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?
גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך הצבתן על כריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)מי שבנערותו 'גילה' את תחום הסביבה רק מאחר שהדיקטטורה הצבאית בארגנטינה אסרה על פעילות סטודנטיאלית, נעשה לאקולוג מוביל בעל אמביציה להשפיע על קבלת החלטות בממשלה בנושאי סביבה
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)לא תמיד בושה לבייש. מתי מדיניות של ביוש היא כלי ראוי במסגרת מאמצי הממשלה למתן את שינוי האקלים?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההמפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהאיך קובעים יעדי הפחתה לאומיים, ומה השפעתם על המשק כולו ועל כל מגזר בו לחוד?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהיעדי הפליטות לשנת 2050 חשובים הרבה פחות מיעדי 2030. הרצון לדחות צעדים לא נוחים לעוד כעשרים שנה ולהשאיר את העבודה הקשה לילדינו הוא טבעי וכנראה אוניברסלי. דא עקא, הוא לא מוסרי
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהלמשק הישראלי אתגרים חברתיים וכלכלים רבים, ועל כן כל תוכנית פעולה בתחום הפחתת פליטות והתאמת המשק לתנאי האקלים החדשים חייבת להיות בהלימה להשגת יעדים של צמיחה מכלילה, וחייבת להיות צודקת והוגנת מבחינה חברתית וכלכלית
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהגיל פרואקטור, אלון טל, נתן זוסמן, ניר קנטור, אריה ונגר, תמי גנות-רוזנשטריך
במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההתאחדות התעשיינים רואה עצמה שותפה לחזון ולתהליכים למעבר מהיר של המשק לצריכת אנרגיה דלת-פחמן. איך היא פועלת לקידום פתרונות שיסייעו בידי המדינה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהד"ר אריה ונגר, עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך
דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים לא מותירים ספק – בחלון ההזדמנויות המצטמצם להקטנת נזקי משבר האקלים יש צורך להרחיב את מאמצי ההפחתה גם לגזי חממה נוספים, ובראשם מתאן, שהוא גז החממה השני בחשיבותו
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהמיצג הממחיש השפעה נסתרת מן העין של פעולה יום-יומית – פליטת פחמן דו-חמצני בעקבות השימוש באינטרנט. רוצים לדעת כמה פחמן דו-חמצני ייפלט אם תקראו את הכתבה הזו?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההאם שוחרי איכות הסביבה עלולים למצוא את עצמם מקדמים מדיניות שמסכנת את האקולוגיה, הדמוקרטיה וזכויות האדם?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהמוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור
כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהעתידות: עד 2030 כמחצית מהאנרגיה שלנו תגיע מאנרגיית השמש. האם זו תחזית דמיונית או מעשית?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדניאל שטאובר, אורי שרון, נעמה שפירא, אופירה אילון, אורן פרז, מיכל נחמני, אורי האובנשטוק
עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהרוסלנה-רחל פלטניק, אילת דוידוביץ', Volker Krey, נתן זוסמן, Keywan Riahi, Matthew Gidden
מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדיאנה בוגין, מידד קיסינגר, אביתר אראל
בבנייה ירוקה טמון פוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה במבנים, אבל מה שקובע את הצריכה בפועל הוא האצבע הלוחצת על המתג. להדליק או לא להדליק? זאת השאלה
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהרועי בן ניסן, אליה מילשטיין, ליאור גרינשפון, אלעד נור, רון מילוא
האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהפליטה של חמישה טונות של פחמן דו-חמצני זה הרבה או מעט? מה עושה פליטה כזו לסביבה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהחינוך בתחום האקלים לכל ילד – כיצד המשרד להגנת הסביבה מקדם בחינה ביקורתית של התפיסות התרבותיות והכלכליות שעומדות בבסיס ההתנהלות הלאומית והאישית?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)ד"ר נירית לביא אלון, פרופ' טלי טל
הפדגוגיה של הוראת שינוי האקלים – כיצד לגרום לאנשי החינוך ולבתי הספר להוות מודל והשראה לתלמידים ולקהילה?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)גילמור קשת, אפרת עילם, זיוית לינדר, נירית לביא אלון, טלי טל, אסף שוורץ, ניצן שמיר, אורי רמון, יוני קוזלובסקי, אורית משעל, חגית גפן, אורן פזמוני-לוי
מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)משה בן-ששון, אבי רווה, אולגה זלטקין, אבי דומב
האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבהבמסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםבין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםאברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר
במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםיצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתלקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני
מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון)
הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)אלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי צמח שמיר, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי, יואב פלד
מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהאלון גרינברג דנה, אורן אלישב, גנדי שטר, גדעון גרדר
מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקי מחצבים חייבת להיתמך בטכנולוגיות מתאימות לאחסון ולשינוע של האנרגיה לזמנים ולמקומות שהיא אינה זמינה בהם. אחת הדרכים המבטיחות לאחסון אנרגיה היא ייצור דלק חלופי
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהחשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)דוד ברודאי, יוחאי כרמל, דן יקיר
ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)