אקולוגיה וסביבה

שינוי האקלים > הפחתת פליטות (אִפחוּת, מיטיגציה)

השפעות שינוי האקלים (74) היערכות / הסתגלות (אדפטציה) (69) הפחתת פליטות (אִפחוּת, מיטיגציה) (52) פליטת גזי חממה (25) אסונות טבע (5)

כיצד מדינה קטנה כישראל, ובפרט האקדמיה שלה, יכולות לתרום להתמודדות עם המשבר העולמי שהולך ומתפתח?

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

האם ניתן לסמוך על טכנולוגיות לסילוק פחמן אטמוספרי שימנעו אסון אקלימי?

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

פליטת 17.2 ק"ג פחמן לכל משתתף בוועידה השנתית למדע ולסביבה – זה מעט או הרבה?

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

שפה ואקלים – כיצד שימוש במילים מסוימות עלול לתרום לספקנות ולהכחשה? 

ענבר קמחי-אנגרט

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

רווחה או רווח, ולמי? אנרגיה ממקורות מתחדשים בדיור הציבורי בישראל

דורית גרפונקל

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2) כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

כיצד התקנת מערכות סולאריות בדיור הציבורי יכולה לחבר בין המטרה הסביבתית של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים למטרה החברתית של סיוע לאוכלוסיות המוחלשות ביותר להתמודד עם עוני בכלל ועם עוני אנרגטי בפרט?

גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)

סוגיות מדיניות מפציעות בתחום השפעות משבר האקלים על יחסים בין-לאומיים

גדעון בכר

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

טורבינת רוח לא צריכה להיות "ילד הפוסטר" של משבר האקלים

אלית חביב גלעד, נועה שטיינר

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך הצבתן על כריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל

אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך הצבתן על כריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

על אקולוגיה של צומח ושינוי אקלים – ריאיון עם פרופ' מרסלו שטרנברג

שחר בוקמן

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) מי שבנערותו 'גילה' את תחום הסביבה רק מאחר שהדיקטטורה הצבאית בארגנטינה אסרה על פעילות סטודנטיאלית, נעשה לאקולוג מוביל בעל אמביציה להשפיע על קבלת החלטות בממשלה בנושאי סביבה

מי שבנערותו 'גילה' את תחום הסביבה רק מאחר שהדיקטטורה הצבאית בארגנטינה אסרה על פעילות סטודנטיאלית, נעשה לאקולוג מוביל בעל אמביציה להשפיע על קבלת החלטות בממשלה בנושאי סביבה

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

ביוש רגולטורי אקלימי ­– כלי חדשני להתמודדות ממשלתית עם חברות התורמות למשבר האקלים

שרון ידין

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) לא תמיד בושה לבייש. מתי מדיניות של ביוש היא כלי ראוי במסגרת מאמצי הממשלה למתן את שינוי האקלים?

לא תמיד בושה לבייש. מתי מדיניות של ביוש היא כלי ראוי במסגרת מאמצי הממשלה למתן את שינוי האקלים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

לעשות מהלימון לימונדה

אופירה אילון, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

הסתכלות פיננסית על סיכוני האקלים – ריאיון עם מר יאיר אבידן, המפקח על הבנקים

פרופ' אופירה אילון, שחר בוקמן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

איך קובעים יעדי הפחתה לאומיים, ומה השפעתם על המשק כולו ועל כל מגזר בו לחוד?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

הגדרת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות במסגרת חוק האקלים – פתולוגיה של עמימות ואנמיות

פרופ' אלון טל

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה יעדי הפליטות לשנת 2050 חשובים הרבה פחות מיעדי 2030. הרצון לדחות צעדים לא נוחים לעוד כעשרים שנה ולהשאיר את העבודה הקשה לילדינו הוא טבעי וכנראה אוניברסלי. דא עקא, הוא לא מוסרי

יעדי הפליטות לשנת 2050 חשובים הרבה פחות מיעדי 2030. הרצון לדחות צעדים לא נוחים לעוד כעשרים שנה ולהשאיר את העבודה הקשה לילדינו הוא טבעי וכנראה אוניברסלי. דא עקא, הוא לא מוסרי

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

מעבר צודק לכלכלה מקיימת בישראל – עקרונות וקווים מנחים

פרופ' נתן זוסמן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה למשק הישראלי אתגרים חברתיים וכלכלים רבים, ועל כן כל תוכנית פעולה בתחום הפחתת פליטות והתאמת המשק לתנאי האקלים החדשים חייבת להיות בהלימה להשגת יעדים של צמיחה מכלילה, וחייבת להיות צודקת והוגנת מבחינה חברתית וכלכלית

למשק הישראלי אתגרים חברתיים וכלכלים רבים, ועל כן כל תוכנית פעולה בתחום הפחתת פליטות והתאמת המשק לתנאי האקלים החדשים חייבת להיות בהלימה להשגת יעדים של צמיחה מכלילה, וחייבת להיות צודקת והוגנת מבחינה חברתית וכלכלית

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

רב-שיח בנושא הגדרת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה

גיל פרואקטור, אלון טל, נתן זוסמן, ניר קנטור, אריה ונגר, תמי גנות-רוזנשטריך

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות

במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אתגרי הפחתת פליטות גזי חממה במגזר התעשייתי והמענה הממשלתי הנדרש להם

ניר קנטור

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה התאחדות התעשיינים רואה עצמה שותפה לחזון ולתהליכים למעבר מהיר של המשק לצריכת אנרגיה דלת-פחמן. איך היא פועלת לקידום פתרונות שיסייעו בידי המדינה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה?

התאחדות התעשיינים רואה עצמה שותפה לחזון ולתהליכים למעבר מהיר של המשק לצריכת אנרגיה דלת-פחמן. איך היא פועלת לקידום פתרונות שיסייעו בידי המדינה לעמוד ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אסטרטגיית מתאן – המפתח לאיפוס פליטות גזי החממה

ד"ר אריה ונגר, עו"ד תמי גנות-רוזנשטריך

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים לא מותירים ספק – בחלון ההזדמנויות המצטמצם להקטנת נזקי משבר האקלים יש צורך להרחיב את מאמצי ההפחתה גם לגזי חממה נוספים, ובראשם מתאן, שהוא גז החממה השני בחשיבותו

דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים לא מותירים ספק – בחלון ההזדמנויות המצטמצם להקטנת נזקי משבר האקלים יש צורך להרחיב את מאמצי ההפחתה גם לגזי חממה נוספים, ובראשם מתאן, שהוא גז החממה השני בחשיבותו

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

מגה-בייט – מגה פליטות

Thijs Biersteker

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה מיצג הממחיש השפעה נסתרת מן העין של פעולה יום-יומית – פליטת פחמן דו-חמצני בעקבות השימוש באינטרנט. רוצים לדעת כמה פחמן דו-חמצני ייפלט אם תקראו את הכתבה הזו?

מיצג הממחיש השפעה נסתרת מן העין של פעולה יום-יומית – פליטת פחמן דו-חמצני בעקבות השימוש באינטרנט. רוצים לדעת כמה פחמן דו-חמצני ייפלט אם תקראו את הכתבה הזו?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

הפחתת פליטות גזי חממה – יתרון המבט הכלל-אזורי על פני הסתכלות מקומית צרה

מוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עתידות: עד 2030 כמחצית מהאנרגיה שלנו תגיע מאנרגיית השמש. האם זו תחזית דמיונית או מעשית?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

בבנייה ירוקה טמון פוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה במבנים, אבל מה שקובע את הצריכה בפועל הוא האצבע הלוחצת על המתג. להדליק או לא להדליק? זאת השאלה

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

איך נראות פליטות גזי החממה שלי?

Adam Sébire

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה פליטה של חמישה טונות של פחמן דו-חמצני זה הרבה או מעט? מה עושה פליטה כזו לסביבה?

פליטה של חמישה טונות של פחמן דו-חמצני זה הרבה או מעט? מה עושה פליטה כזו לסביבה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

עיצוב תמונת העתיד הרצוי מבחינה ערכית המתבססת על ראיית מקומו של האדם כחלק ממערכת אקולוגית מאוזנת

זיוית לינדר

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) חינוך בתחום האקלים לכל ילד – כיצד המשרד להגנת הסביבה מקדם בחינה ביקורתית של התפיסות התרבותיות והכלכליות שעומדות בבסיס ההתנהלות הלאומית והאישית?

חינוך בתחום האקלים לכל ילד – כיצד המשרד להגנת הסביבה מקדם בחינה ביקורתית של התפיסות התרבותיות והכלכליות שעומדות בבסיס ההתנהלות הלאומית והאישית?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

עקרונות לחינוך בתחום שינוי האקלים

ד"ר נירית לביא אלון, פרופ' טלי טל

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) הפדגוגיה של הוראת שינוי האקלים – כיצד לגרום לאנשי החינוך ולבתי הספר להוות מודל והשראה לתלמידים ולקהילה?

הפדגוגיה של הוראת שינוי האקלים – כיצד לגרום לאנשי החינוך ולבתי הספר להוות מודל והשראה לתלמידים ולקהילה?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

בני כהן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

ד"ר גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

גדעון בכר, טל רונן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

אלון רוטשילד, אלי חביב

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

אסף קרואני

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שותפויות בין קהילות מקומיות למגזר הפרטי כמנגנון לקידום מיזמים לייצור אנרגיה מתחדשת

אברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן

מאירה הנסון, רן רביב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

יצירה של קהילות מקיימות לא עולה יותר כסף. היא עולה בזמן ובאנרגיה שהיזמים נדרשים להשקיע, בשינוי אופן ההתנהלות של הדברים ובמניעת נסיגה ל'עסקים כרגיל'

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שחר בוקמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

לקראת סוף שנת 2015 נשאנו כולנו את עינינו לפריז. בירת ערכי החירות, השוויון והאחווה, שספגה מתקפת טרור נפשעת ברחובותיה, אירחה כשבועיים לאחר מכן את ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה – אתגרי ניהול משאב משותף השייך לכלל האנושות

דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

האטמוספרה כנחלת הכלל: לקראת ועידת פריז

דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון)

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

הרעיון של "תקציב פחמן" גלובלי מחייב, שייגזרו ממנו הקצאות פחמן למדינות השונות באופן הוגן, לא יתקבל בוועידת פריז. אי לכך, גם אין צפי לגבי השלכות של החלטות הוועידה על הצדק החלוקתי ועל זכויות הציבור בנחלת הכלל של האקלים

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

היבטים שונים בהפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות בישראל

אלוארו ישראל, אהרון גדנקן, מרדכי שכטר, אביגדור אבלסון, שירי צמח שמיר, ליאור קורזן, נמרוד קרופניק, אנדי קרי, יואב פלד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

מחקר בין-תחומי מקיף וייחודי המתבצע בישראל מצביע על היתכנות יישומית וכלכלית להפקת ביו-אתנול מאצות ימיות. מאמר זה סוקר היבטים שונים של הפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות, ומציג תוצאות ניתוח עלות-תועלת להפקתו, שבוצע עבור תרחיש שמשלב מערכות גידול דגים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

דלק חלופי מבוסס חנקן לאחסון כימי בר-קיימא של מימן

אלון גרינברג דנה, אורן אלישב, גנדי שטר, גדעון גרדר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקי מחצבים חייבת להיתמך בטכנולוגיות מתאימות לאחסון ולשינוע של האנרגיה לזמנים ולמקומות שהיא אינה זמינה בהם. אחת הדרכים המבטיחות לאחסון אנרגיה היא ייצור דלק חלופי

מגמת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקי מחצבים חייבת להיתמך בטכנולוגיות מתאימות לאחסון ולשינוע של האנרגיה לזמנים ולמקומות שהיא אינה זמינה בהם. אחת הדרכים המבטיחות לאחסון אנרגיה היא ייצור דלק חלופי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

אנרגיית רוח בישראל – חשיבותה, הפוטנציאל להפקתה והדילמה הסביבתית

יעל כהן-פארן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

חשיבה יצירתית על פתרונות תביא למציאת שביל הזהב בין ייצור אנרגיה ממקור מתחדש איכותי כמו הרוח, לבין שמירה על ערכי טבע. מציאת שביל הזהב אינה מובנת מאליה, וצריכים להירתם אליה המאסדר, גורמי שמירת הטבע והיזמים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

הגג של השכן ירוק יותר

שרון מרק, שי לוי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

אדרבא – תגובה למאמר הדעה 'איפכא מסתברא'

דוד ברודאי, יוחאי כרמל, דן יקיר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

ההכרה בתרומה אנושית לשינויי האקלים מעלה שאלה פילוסופית מהותית הקשורה למוסר. המין האנושי מחולל השפעות אקלימיות בקנה מידה עולמי, ולכן, יש תוקף לדרישה שהאדם יישא באחריות למעשיו וישאיר לדורות הבאים אחריו עולם ראוי

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)