אקולוגיה וסביבה

טורבינת רוח לא צריכה להיות "ילד הפוסטר" של משבר האקלים

28 בפברואר, 2023

להקה של עגורים אפורים ממריאה לאחר עצירה למנוחה בעמק יזרעאל במהלך הנדידה. על פי תוכניות המקודמות בימים אלה, במזרח עמק יזרעאל (עמק חרוד) יוקמו מעל ל-20 טורבינות רוח, שגובהן כ-200 מטרים, למרות העובדה שהעמק הוא חלק מנתיב נדידה ומוגדר כאזור בעל חשיבות בין-לאומית לציפורים (IBA – The Important Bird Areas) | צילום: שמוליק אנג'ל


מאת

אלית חביב גלעד
קהילת "שומרים על בעלי הכנף"
נועה שטיינר
Department of Agricultural Policy, University of Kiel (CAU), Germany

מאת

אלית חביב גלעד
קהילת "שומרים על בעלי הכנף"
נועה שטיינר
Department of Agricultural Policy, University of Kiel (CAU), Germany

למערכת אקולוגיה וסביבה שלום רב,

על שער הגיליון האחרון (סתיו 2022) התנוסס צילום של אדם המשתלשל מחלקו העליון של להב של טורבינת רוח. אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך בחירת צילום זה לכריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו טורבינות רוח הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל.

טורבינות רוח עלולות לפגוע בבריאות הציבור. מסיבה זו מחייבים מוסדות התכנון למקם חוות רוח במרחק של לפחות 500 מטר משטחי מגורים. מאז שנקבעו ההוראות לתכנון חוות רוח, הוכפל ואף שולש גודל הטורבינות, מבלי שנבדק השינוי שנגרם בטווח השפעתן על בריאות האדם בעקבות ההגדלה. מחשש לבריאות חיילים פונה בשנת 2022 מוצב צבאי בקרבה יחסית לאתר הטורבינות בעמק הבכא. ראוי לציין שיש גם חשש מהשלכות רעש וריצוד מהטורבינות על שלל מיני חיות בר, שנמצאות בסמיכות רבה יותר לטורבינות [3].

נתיבים עיקריים של נדידת ציפורים בין אירו-אסיה ואפריקה | באדיבות החברה להגנת הטבע

דרך ישראל עובר נתיב נדידת ציפורים חשוב ביותר בין אירופה-אסיה לאפריקה. היות שכך, אזורים רבים בה מוגדרים ברגישות גבוהה להתנגשות ציפורים בטורבינות רוח [4]. השטחים הפתוחים, ביתן של חיות הבר, ננגסים ונעלמים בישראל עקב תנופת בנייה ותשתיות, וקצב אובדן בתי הגידול עומד על 30 קמ"ר בשנה [1]. טורבינות רוח ותשתיות החשמל הנלוות להן מהוות גורם סיכון נוסף לצמצום בתי גידול אפקטיביים. להבי הטורבינות גורמים לפגיעות קטלניות בציפורים ובעטלפים באופן ישיר וכן באופן עקיף (למשל פגיעות הדף ורעש), והנתונים שהצטברו בישראל מעידים על פגיעה בציפורים ובעטלפים בשל פעילות הטורבינות בערכים שחורגים מערכי הסף שנקבעו בתוכנית המתאר הארצית לתשתיות אנרגיה (תמ"א 41) [2]. עדיין לא קיים פתרון מוכח מדעית למניעת התנגשויות של מגוון ציפורים עם טורבינות רוח, וגם מינים מוגנים נפגעים מהן. נוסף על כך, רב הנסתר על הגלוי בקשר להשפעתן המצטברת של הטורבינות במרחב על נתיב הנדידה. מסיבה זו התנגד המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה (לשעבר) תמר זנדברג לקידום תוכניות חדשות לטורבינות רוח, עד שיצטבר מספיק מידע על יעילות השימוש באמצעים טכנולוגיים, כגון מכ"מים לזיהוי ציפורים בקרבת הטורבינה והפסקת פעילותה כדי למנוע את התנגשותם בטורבינות [2]. מכיוון שחלק ממיני הציפורים  בישראל, כולל הנשר המקראי, נמצאים בסכנת הכחדה מקומית ועולמית חמורה, פגיעה בהם מעבר לתחזיות המדענים עלולה להוביל להפרת הסכמים אזוריים ובין-לאומיים שישראל חתומה עליהם.

בישראל שטופת השמש ישנן אפשרויות מבטיחות יותר לצמצום פליטות גזי חממה, שיש עליהן הסכמה רחבה, כגון הפקת אנרגיית שמש ואגירתה על גבי תשתיות קיימות, וכן פתרונות מבוססי טבע, למשל שיקום אקולוגי המסייע לספיחת פחמן. בהתחשב בסיכונים, בחוסר הוודאות ובחלופות, נשאלת השאלה מדוע נבחרה תמונת טורבינת רוח כ"ילד הפוסטר" של גיליון העוסק במשבר האקלים בישראל?


  1. בן-משה נ ורנן א (עורכים). 2022. דו"ח מצב הטבע 2022 – כרך מגמות ואיומים. המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
  2. זנדברג ת. 2022. עמדת המשרד להגנת הסביבה בעניין המשך קידום אנרגיית רוח בישראל. מכתב לקארין אלהרר, שרת האנרגיה ולאיילת שקד, שרת הפנים. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.
  3. טף-סקר י, ברגר-טל ע, לנרד י וטשנר נ. 2021. השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון. אקולוגיה וסביבה 12(2).
  4. Gauld JG, Silva JP, Atkinson PW, et al. 2022. Hotspots in the grid: Avian sensitivity and vulnerability to collision risk from energy infrastructure interactions in Europe and North Africa. Journal of Applied Ecology 59(6): 1496–1512.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

חביב גלעד א ושטיינר נ. 2022. טורבינת רוח לא צריכה להיות "ילד הפוסטר" של משבר האקלים. אקולוגיה וסביבה 13(4).

העתק

מילות מפתח

טורבינות רוח (4)




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אלית חביב גלעד
      קהילת "שומרים על בעלי הכנף"
      נועה שטיינר
      Department of Agricultural Policy, University of Kiel (CAU), Germany

      מאת

      אלית חביב גלעד
      קהילת "שומרים על בעלי הכנף"
      נועה שטיינר
      Department of Agricultural Policy, University of Kiel (CAU), Germany


      מילות מפתח

      טורבינות רוח (4)

      ציטוט מומלץ

      חביב גלעד א ושטיינר נ. 2022. טורבינת רוח לא צריכה להיות "ילד הפוסטר" של משבר האקלים. אקולוגיה וסביבה 13(4).

      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הרפורמה במדיניות המקרקעין – השלכות סביבתיות

      ראסם ח‘מאיסי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

      סוגיית הרפורמה במדיניות המקרקעין והשפעותיה הסביבתיות אינה יורדת מסדר היום הציבור, סביב הרפורמה מתגלעת מחלוקת בין בעלי אינטרסים שונים. המאמר יסקור בקצרה את הרקע לרפורמה, יתמודד עם השאלה אם היא חלק מרפורמה זוחלת, או שהיא אכן מהווה מפנה. במאמר מובא סיכום עמדותיהן של קבוצות שנות כלפי הרפורמה. הדגש במאמר הוא על השלכותיה הסביבתיות באזור המרכז והפריפריה

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      היבטים סביבתיים בתכניות הפיתוח לנגב

      נעמה טשנר, בני יעקבי, אלון טל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      צפון הנגב הוא אחד האזורים המאתגרים בישראל מבחינה כלכלית-חברתית, מבחינת הרב-תרבותיות של האוכלוסייה, מבחינת המגוון הגאוגרפי והאקולוגי, וכן מבחינת הבעיות הסביבתיות – חלקן הגדול ירושה של צירים קודמים של תכניות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מכתב למערכת

      גידי נאמן

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

      כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
      לראש העמוד