אקולוגיה וסביבה

ההשלכות הלאומיות של כריית פצלי השמן באתר הימצאם (in situ)

2 במאי, 2010

שדות בפריחה | צילום: רבקה פוקס


מאת

שחר דולב
מנהל מחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה

מאת

שחר דולב
מנהל מחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה

מעבר להשלכות המקומיות של כריית פצלי השמן, הסיכון הגדול ביותר לישראל טמון בהשלכות על התהליך הלאומי להפחתת פליטת גזי חממה. כריית פצלי שמן בקנה מידה רחב תגדיל בעשרות אחוזים את פליטת גזי החממה בישראל, וזאת בניגוד להתחייבות הממשלה לצמצם פליטות אלו.

בדצמבר 2009, במסגרת ועידת האו"ם על שינויי האקלים שנערכה בקופנהגן, הגיעו מדינות העולם להסכמה, כי תהליך שינוי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר העומד כיום בפני האנושות וכי יש לפעול בדחיפות לצמצום פליטות גזי החממה. נשיא המדינה נשא דברים בפני מליאת הכנס והציג התחייבות ישראלית לצמצום פליטת גזי החממה משטח מדינת ישראל ב-20% עד לשנת 2020. ישראל התחייבה לכך בשנית במסמך שנשלח לאו"ם בסוף ינואר 2010.

אמנם ישראל אחראית לחלק קטן מסך פליטות גזי החממה בעולם, אך יש חשיבות גדולה לכך שנצטרף לתהליך הגלובלי ונפחית את הפליטות מתחומנו. ישראל תושפע באופן משמעותי משינויי אקלים גלובליים, משום שהיא רגישה סביבתית ופוליטית לתוצאות התהליך, שעלולות להיות: שינויים בכמויות המשקעים ובמשטר הגשמים, עלייה במפלס מי הים, גלי הגירה של פליטים ממדינות אפריקה ומהמזרח התיכון שיסבלו מבצורת ומרעב כתוצאה משינויי האקלים, ועוד. עלינו להוביל את המגמה העולמית לצמצום פליטות גזי החממה ובמסגרת זו להוות דוגמה ומופת. סיכון נוסף הוא הסיכון הכלכלי. כבר כיום מדינות המערב, שייאלצו להשקיע מיליארדים רבים בצמצום פליטות גזי החממה, מכינות חסמים כלכליים בדמות מכסים, מסים ומגבלות סחר אחרות על מדינות שלא תצטרפנה לתהליך. אם ישראל לא תיקח חלק בהתמודדות העולמית, החברות הישראליות ייתקלו בחסמים שיקשו על היצוא ויפגעו בכלכלה הישראלית.

כיצד עומד תהליך הפקת פצלי השמן אל מול ההתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות? פצלי השמן, ככל שמן אדמה, יעברו תהליך של זיקוק, הכרוך בפליטות גזי חממה, ולאחר מכן יישרפו כדלק ויפלטו גזי חממה. אך בניגוד לנפט, בתהליך ההפקה עצמו כרוכה פליטה נוספת בעת חימום תת-הקרקע למיצוי הקרוגן. ישנם נעלמים רבים בנוגע לכמות האנרגיה שתידרש לחימום, הואיל והמבנה הגיאולוגי בישראל אינו דומה למבנה הגיאולוגי במדינות אחרות, ששיטת ההפקה החדשנית הזו נוסתה בהן. המסקנות שלהלן מתבססות על ממצאים מניסויים שנערכו בארה"ב.

אומדן ראשוני לכמות האנרגיה שתידרש לצורך הפקת פצלי השמן ניתן לקבל מההערכה שפרסם מכון ראנד בארה"ב [4], לפיה להפקת 100,000 חביות נפט ביום דרושה תחנת כוח בת 1,200 מגה-ואט. באופן אירוני, זהו בדיוק ההספק של תחנת הכוח הפחמית המיועדת לקום באשקלון, הגורמת לוויכוח ציבורי חריף כבר שמונה שנים.

אומדן נוסף ניתן לערוך על-פי מחקר שפורסם לפני כשנתיים [2], שבו הוערך כי הפקה של מגה-ג'אול של פצלי שמן גורמת לפליטה של 30–37 גרם של פחמן דו-חמצני. אם נתייחס ליעד של החברה המפיקה, העומד על 300,000 חביות נפט ביום, נמצא שייפלטו בתהליך 20–25 מיליון טונות פחמן דו-חמצני. לצורך השוואה, בשנת 2005 נפלטו במדינת ישראל כולה 71 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני.

הפקה בקנה מידה מלא של פצלי השמן, לפי תכניות החברה בעלת הרישיון, תגרור הקמה של שלוש תחנות כוח גדולות כדוגמת זו המיועדת לקום באשקלון, ותגדיל את פליטת גזי החממה מישראל בכשליש. אלה נתונים משמעותיים בעלי השפעה נרחבת על פליטות גזי החממה בישראל, שעומדים בניגוד מוחלט להתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות. על-פי הערכת יכולת הספיגה של הביוספרה [1] וניתוח של [3] Monbiot כדי לא לעבור את סף שתי מעלות צלזיוס של התחממות גלובלית, אל לאנושות לשרוף יותר מאשר 60% מהעתודות המוכחות של דלקים מחצביים. זאת, לפני שניגשים למצות דלקים לא קונבנציונליים כפצלי שמן. בהתחשב במגמה זו וברגישות הרבה של ישראל להשלכות ההתחממות הגלובלית ולמגבלות הסחר, ראוי שישראל תתמקד בהתייעלות במשק האנרגיה ובביסוס כלכלתה על אנרגיות מתחדשות ולא תפנה לנתיב הבעייתי של מיצוי פצלי השמן. שיקולים אלה גוברים אף על ההבטחה הגדולה הגלומה בהפקת נפט מפצלי השמן, לספק עצמאות לישראל בתחום האנרגיה. 


  1. Allen MR. 2009. Warming caused by cumulative carbon emissions towards the trillionth tone. Nature 458: 1163-1166
  2. Brant AR. 2008. Converting oil shale to liquid fuels: Energy inputs and greenhouse gas emissions of the Shell in situ conversion process, Environ Sci Technol 42(19): 7489-7495. doi: 10.1021/es800531f
  3. Monbiot G. 2009. We're pumping out CO2 to the point of no return. It's time to alter course. The Guardian. Sept 1.
  4. RAND Corp. 2005. Oil shale development in the United States, prospects and policy issues. Prepared for the National Energy Technology Laboratory of the U.S. Department of Energy.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *







כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר דולב
      מנהל מחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה

      מאת

      שחר דולב
      מנהל מחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה




      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מעמד המדע בדיון הסביבתי

      יעל גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

      הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד