אקולוגיה וסביבה

מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

רב-שיח בנושא מתקנים קטנים לייצור משולב של חשמל וחום

יוסי סוקולר, גיל פרואקטור, ליטל שלף דורי, גרשון גרוסמן, איתן פרנס

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

ייצור משולב של חשמל וחום בסמיכות לצרכנים מפחית את הפחת הכרוך בהובלה ובחלוקה. האם זהו פתרון מיטבי בשכונות מגורים?

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

רב-שיח בנושא ניהול המסדרונות האקולוגיים

תמר כפיר, מגי ברטן, רענן אמויאל, עמיר ריטוב, דותן רותם, יהושע שקדי, עפרי גבאי, אסף זנזורי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו?

צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

רב–שיח בנושא ייצור חשמל בכורים גרעיניים בישראל

נועם סגל, איתן קוכמן, ברכה חלף, שחר סולר, סטיליאן גלברג, יעל פרג כהן מינץ, עמית מור, שמעון סרוסי, יובל לסטר, יונתן אייקנבאום

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

הפקת אנרגיה חשמלית מביקוע גרעיני היא סוגיה מורכבת, שהדיון בה מתפרס על פני מישורים רבים, כגון: טכנולוגיה, בטיחות קרינה, טיפול בפסולת והטמנתה לטווח ארוך, תפיסות סיכון, הירושה לדורות הבאים, שקיפות, דמוקרטיה, ריכוז מתקני ייצור אנרגיה אל מול ביזור, יחסים בין-לאומיים והתגרענות אזורית

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

רב-שיח בנושא ניצול מי הנגר העירוני

נעמי כרמון, ירון זינגר, ינאי עמיעז, חיים מסינג, דליה טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

תהליך העיור גורם להגדלת נפחי מי הנגר ועוצמת ספיקות השיא, שגדלות עוד בשל שינוי האקלים והעלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעקבותיו. לפיכך, ברור שגם בחורף הקרוב נחווה הצפות ברחבי הארץ ונזקים קשים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

רב-שיח בנושא: יישום מסקנות הסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים

אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט, נדיה צימרמן, רונית מזר, אמיר פוסטר, יניב מריג, יניב מריג, אמיר פוסטר, דרור בוימל, אילן ניסים, נדיה צימרמן, דרור צוראל, נדיה צימרמן, אילן ניסים, דרור צוראל, ניר אנגרט

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

בדיון שלפניכם ניסינו להכיר את הכלי התכנוני סקר אסטרטגי סביבתי, להבין איזו תועלת מתקבלת מהשימוש בו, ואם הוא יכול להשתלב במערכת התכנון הלאומית, וזאת באמצעות ראיונות עם בעלי עניין בולטים מהממשלה, מהתעשייה, מארגוני סביבה ומהאקדמיה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

עקרון הזהירות או עקרון הזהירות המונעת מצוי בשני העשורים האחרונים בחזית העיסוק בניהול והערכת סיכונים בתחומי הגנת הסביבה ובריאות האדם

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

רב-שיח בנושא תיירות בת-קיימא במרחב ים המלח

שמעון דניאל, עזרי אלון, דלית גסול, דב ליטבינוף, אריה כהן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות כמות חדרים ובתי מלון שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום

ממשלת ישראל החליטה בשנת 2012 על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי של ים המלח, ברצועה באורך של כ-2 ק"מ, באזור שבין מתחמי המלונות הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר. במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות כמות חדרים ובתי מלון שתכפיל את מספר החדרים הקיימים באזור כיום

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

רב-שיח על חזון הקיימות העירונית של ערים ומטרופולינים בישראל ועל האתגרים למימושו

יונה יהב, טל אל על, אריה קינג, ניסן בן חמו, יצחק קשת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

המתח בין שמירת טבע לזכויות בעלי החיים

יעל כהן-פארן, יהושע שקדי, שמוליק יידוב, דן אלון, נועה יאיון, יונתן שפיגל, דרור בן-עמי

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה – אתגרי ניהול משאב משותף השייך לכלל האנושות

דב חנין, סיניה נתניהו, דניאל מישורי, סמדר נוי (קניון), מיכאל גרבר, אוהד קרני

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

מדור זה של שולחן הדיונים נכתב בשבועות ובימים שלפני ועידת האקלים בפריז - COP21. הציפייה, שהפעם יצליחו הצדדים הרבים לחתום על הסכם היסטורי לצמצום פליטות גזי חממה, קיבלה זריקת עידוד מההצלחה חסרת התקדים של תהליך ההכנה לוועידה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

יצירת תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן עד 2030

יורם שיפטן, עידו שמיר, מירב מורן, אמיר זלצברג, ירון עברון, יותם אביזוהר

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

רב-שיח בנושא הקונפליקט סביב אנרגיית הרוח בישראל

גדי הראלי, יעל כהן-פארן, אוהד הצופה, דרור בוימל, ניר פפאי, חצב יפה, אביב רוזן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

טורבינות רוח לייצור אנרגיה עומדות במרכז דיון ציבורי ער: התומכים בהקמתן טוענים כי הן יסייעו בצמצום תלותו של משק החשמל בדלקי מחצבים ויקטינו את זיהום האוויר הנוצר מהפקת אנרגיה. לעומתם, המתנגדים חוששים מהפגיעה בנוף, בבעלי חיים ואף בבריאות האדם

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

רב-שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

תמר ברמן, חיים רבינוביץ', גיא רילוב, דליק ווליניץ, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

רב-שיח בנושא ההשפעה הסביבתית של גידול דגים בים התיכון

נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הרפורמה במערכת התכנון בישראל – בין חברה לסביבה

איריס האן, עמיר ריטוב, יעל דורי, איתמר בן-דוד

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

מערכת התכנון היא כלי מנהלי המשמש להסדרת שימושי הקרקע בישראל – פעילות זו היא בעלת השפעות מרחיקות לכת על התוויית דמותה הפיזית ואף החברתית של הארץ

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

רב שיח בנושא בנייה ירוקה – טוב לסביבה וטוב לכיס

יהונתן אלעזר, גלית פלצור, יצחק מאיר, משה שוורץ, נתן חילו, מיכל ביטרמן, אבי מאור, עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

חשיבה מחודשת על מדיניות ההקצאה של משאבים לאומיים לחקלאות

יוסי ישי, גדליה גל, יונתן בשיא, הלל שובל, חגית הלמר, איתמר בן-דוד, עידו אביאני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

יועצים סביבתיים מחוללים שינוי?

שגית פורת, שחר בוקמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

דיון ייחודי על המגזר העסקי בישראל בהקשר הסביבתי, שלטובתו כניסנו מספר יועצים בכירים למגזר העסקי המתמחים בהיבטים שונים של התנהלות סביבתית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסייה בישראל

דוד אסף, אמיר זלצברג, מנחם לוריא, מוטי שכטר, יואב שגיא, אלון טל

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) למרות הקשר הבלתי-נמנע שבין גידול האוכלוסייה לאיכות הסביבה, בישראל עלה הנושא הדמוגרפי לדרגת טאבו ובשל כך כמעט שלא מתקיים דיון עקרוני ומדעי בהשלכות הגידול. הכרת הבעיה וחיפוש מושכל של פתרונות היום עשויים למנוע צורך בקבלת החלטות קשות בדורות הבאים

למרות הקשר הבלתי-נמנע שבין גידול האוכלוסייה לאיכות הסביבה, בישראל עלה הנושא הדמוגרפי לדרגת טאבו ובשל כך כמעט שלא מתקיים דיון עקרוני ומדעי בהשלכות הגידול. הכרת הבעיה וחיפוש מושכל של פתרונות היום עשויים למנוע צורך בקבלת החלטות קשות בדורות הבאים

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

חוק האריזות – קשיים ביישום מדיניות מהפכנית

טל שוחט, קובי דר, גיל ליבנה, מיכל איתן, גלעד אוסטרובסקי, מלה גירשטיין

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

המשמעויות הסביבתיות של התכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב

דותן רותם, עזרי אלון, איתמר בן-דוד, אורן יפתחאל, עאטף אבו עג'אג', אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

לדפוסי ההתיישבות הבדואית בנגב השפעה נרחבת על עתיד הנגב – על עתידם של האנשים הגרים בו, ובאופן בלתי נפרד גם על הסביבה הטבעית והמערכות האקולוגיות שבו. יש להכניס את הסוגיות הסביבתיות לדיון הציבורי על התכנית להסדרת ההתיישבות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון

אור קרסין, יעל מייסון, גלית פלצור, אייל אפשטיין, אריה נייגר, יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר, עמית ברכה, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

האם התחום של ׳אחריות תאגידית׳ מוסדר על-ידי רגולציה או נתון לרצונן החופשי של החברות בכפוף לאסטרטגיה שלהן?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

רב-שיח בנושא חזון לתחבורה מקיימת בישראל

עמית עסיס, יורם שיפטן, רוברט אסחאק, אלכס לנגר, יוסי סעידוב, דוד מהלאל, שוקי כהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

רב-שיח בנושא מדיניות שיקום ושימור נחלי ישראל

אביטל גזית, אביטל גזית, דוד ירוסלביץ, אלון זס"ק, אלון רוטשילד, זאב לנדאו, דוד פרגמנט, אבי אוזן-דולב, ראובן לסטר, אברי קדמון

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

רב-שיח בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם

משה שירב-שורץ, אורית סקוטלסקי, יובל ברטוב, יהושע שקדי, שחר דולב, יעקב מימרן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) הפקת אנרגיה מפצלי שמן הינו נושא בוער. בשולחן הדיונים הזה, משתתפי הדיון מעלים סוגיות רבות: מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור עצמאות בתחום האנרגיה? מהי המשמעות של הפרטת משק האנרגיה? איך לאזן בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין הצורך הציבורי בשמירת אופיים של השטחים הפתוחים המועטים שנותרו לנו? מהי מערכת הבלמים שמעמידה המדינה מול יזמים ותאגידים?

הפקת אנרגיה מפצלי שמן הינו נושא בוער. בשולחן הדיונים הזה, משתתפי הדיון מעלים סוגיות רבות: מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור עצמאות בתחום האנרגיה? מהי המשמעות של הפרטת משק האנרגיה? איך לאזן בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין הצורך הציבורי בשמירת אופיים של השטחים הפתוחים המועטים שנותרו לנו? מהי מערכת הבלמים שמעמידה המדינה מול יזמים ותאגידים?

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

רב שיח בנושא שטחים פתוחים ואנרגיות חלופיות

יעל כהן-פארן, ניר פפאי, הלל זוסמן, ניר אנגרט, איתן פרנס, נעם אילן, דן אלון, אפרים שלאין

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

בקרוב אמורה להתקבל החלטה שתכריע את עתידו של משק החשמל הישראלי לעשור הקרוב: אישור הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. אמנם דלקי מחצבים הם עדיין המקור החשוב ביותר לייצור חשמל, אך בעולם הולך ומתפתח שימוש בשיטות חלופיות לייצור חשמל. עם זאת, אף על פי ששימוש באנרגיה מתחדשת להפקת חשמל נחשבות ל"טכנולוגיה ירוקה", קיימים חילוקי דעות בקשר לשימוש שייעשה בה. בשולחן דיונים זה פנינו למספר בעלי עניין להביע דעה בנושא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת

רון פרומקין, דן גרונר, עזרא סדן, דוד רוזן, אסף צוער, גלעד גבאי, ניר פפאי, נועה יאיון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) מיזם התשתית הנרחב ביותר שנמצא כיום בשלבי תכנון בישראל, מקודָם בצל מחלוקת חריפה על הצורך בו. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?

מיזם התשתית הנרחב ביותר שנמצא כיום בשלבי תכנון בישראל, מקודָם בצל מחלוקת חריפה על הצורך בו. האם הוגי מיזם שאפתני זה הם מרחיקי ראות או סובלים מקוצר ראייה?

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)