אקולוגיה וסביבה

ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

22 במאי, 2024

הרס בקיבוץ בארי, פברואר 2024 | צילום: יוסי זמיר / שתיל סטוק


מאת

עדי וולפסון
המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
גליה לימור-שגיב
בית הספר לאדריכלות, SCE ‒ המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

מאת

עדי וולפסון
המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
גליה לימור-שגיב
בית הספר לאדריכלות, SCE ‒ המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
תקציר

בימים אלה מקדמת מדינת ישראל שיקום וצמיחה של היישובים הנמצאים בחבל תקומה (עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה) ושל הנגב המערבי בכלל, במטרה לחזק את החוסן הלאומי והביטחון של תושבי האזור ולהפוך את החבל לאזור משגשג ואטרקטיבי מבחינה כלכלית וחברתית. הגישה המובילה כיום בעולם להתאוששות לאחר אסון היא גישת "לבנות מחדש ובצורה טובה יותר" (BBB – Build Back Better). גישה זו, המבוססת על עקרונות של פיתוח בר-קיימא, מאפשרת לבנות חוסן קהילתי כדי להתמודד עם איומים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, ובמקביל מפחיתה את הסיכון מאסונות עתידיים. יישום גישה זו במהלך להתחדשות ולשגשוג של הנגב המערבי כולו, כפי שמוצג במאמר המדיניות להלן, חייב להיעשות בראייה מרחבית, תוך שיתוף תושבי האזור וההנהגה המקומית והיערכות לאיומים לטווח הקצר והארוך, מטיפול במזהמי מים, אוויר וקרקע ומניעת זיהומים עתידיים, ועד התייחסות למשבר האקלים, להתדלדלות המגוון הביולוגי ולשמירה על בריאות הציבור והסביבה.

רקע

מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 הובילה לפגיעה עצומה בגוף ובנפש ולהרס גדול של רכוש, מבנים ותשתיות. כעת, אף על פי שהלחימה והריפוי לא תמו, מתחילה היערכות ארצית ואזורית לשיקום, לפיתוח ולהתחדשות של אזור הנגב המערבי. על השולחן עולות תוכניות קיימות (שחלק מהן כבר אושרו ותוקצבו) וכן תוכניות לבינוי, להחזרת השירותים הציבוריים, לשיקום הכלכלה המקומית, להשבה ולחיזוק של הקהילות הקיימות ולמשיכת אוכלוסיות חדשות. אך כדי לבנות חוסן ארוך-טווח יש להביא בחשבון, לצד האיומים הביטחוניים, גם אתגרים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, ובהם צמצום פערים חברתיים וכלכליים והיערכות להתמודדות עם שינוי האקלים.

אסון שנגרם בשל אירועים גאולוגיים ומטאורולוגיים גדולים או מפעילות אנושית, כמו מלחמה או טרור, מוגדר כאירוע פתאומי שגורם נזק רב, אובדן, הרס של רכוש, סבל אנושי ופגיעה בחיי אדם. התאוששות באזורים מוכי אסון מתמקדת בשיקום, בפיתוח ובהבראה של הקהילות שנפגעו (בתחומי התכנון הקהילתי, הדיור, הכלכלה, התשתיות והשירותים, הבריאות, ובפרט בריאות הנפש, משאבי הטבע והתרבות), אך האפקטיביות של ההתאוששות לטווח הבינוני והשיקום לטווח הארוך מחייבים תכנון, ניהול ותפעול בראייה רחבה וצופה פני עתיד [1]. כדי לעשות כן חשוב להתבסס על מודל הקיימות, המוגדרת כיכולת של הטבע לשאת תהליכים שיכולים להתקיים ביציבות לאורך זמן תוך שקלול היבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים [11].

שמורת טבע חולות זיקים, לאחר שרפה בעקבות פעילות מלחמתית. פברואר 2024 | צילום: שחר בוקמן

רבים המחקרים וניירות העמדה החשובים שנכתבים לאחרונה ועוסקים בשיקום הנגב המערבי דרך דיסציפלינות שונות. עם זאת, מעטים מבקשים לדון בשיקום האזור בגישה כוללנית, המשלבת היבטים של חברה וכלכלה עם סוגיות המתמקדות ביצירת חוסן חברתי-כלכלי-סביבתי, כלומר חוסן בר-קיימא. מאמר זה מתמקד בארבעה עקרונות מרכזיים לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי במטרה לבנות אותו מחדש בצורה טובה יותר ולחזק אותו לקראת התמודדות עם איומים עתידיים, ובמרכזם גם איומים סביבתיים ואקלימיים. אנו מציעים שהעקרונות האלה, על האתגרים וההזדמנויות שהם מעלים, יוטמעו במדיניות הלאומית לשם פיתוח ושגשוג של האזור כולו.

אימוץ עקרון הראייה המרחבית הרחבה

הנגב המערבי הוא חבל ארץ חקלאי ותיירותי באופיו, המשתרע על שטח של כ-2,500 קמ"ר. בחבל ארץ זה מתגוררים כ-650 אלף תושבים, כ-85% מהם בערים. הערים אשקלון ובאר שבע אומנם לא נכללות מוניציפלית באשכול הנגב המערבי, אך בשל היותן חלק מרכזי מהאזור הנדון (55% מתושבי האזור גרים בהן) ובשל הצורך לכלול אותן בתוכנית השיקום והצמיחה, במאמר זה התייחסנו אליהן כאל חלק מהנגב המערבי (איור 1). הוא כולל יישובים שונים וקבוצות חברתיות-כלכליות מגוונות: ערים יהודיות ובדואיות לצד מועצות אזוריות ובהן יישובים כפריים, וכן קהילות בדואיות ויהודיות, דתיות וחילוניות, שיתופיות ועוד. בשנים האחרונות הכינו הממשלה ואשכול נגב מערבי מספר תוכניות אסטרטגיות, שהציעו לקדם נכסים הקיימים באזור, בעיקר בתחומי החקלאות והתיירות. כמו כן, מנהלת האשכול הכינה תוכנית מקיפה להיערכות למשבר האקלים [1, 3, 5].

איור 1

רשויות הנגב המערבי

מקור: אתר אשכול נגב מערבי

בימים אלה מקדמת מדינת ישראל את פיתוח חבל תקומה, המוגדר עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, במטרה לחזק את החוסן הלאומי והביטחון של תושבי האזור, ולהפוך אותו למשגשג ואטרקטיבי מבחינה כלכלית וחברתית. עם זאת, פיתוח והתחדשות נכונים של מבנים, תשתיות ושירותים ובניית חוסן וחיי קהילה משגשגים לא יכולים להיות מוגבלים גאוגרפית ותחומים לאזור של עד 7 ק"מ, אלא חייבים לכלול את כל אזור הנגב המערבי. זאת ועוד, אשכול הנגב המערבי, המונה את כל הרשויות באזור פרט לערים אשקלון ובאר שבע, פועל זה מכבר, על פי פרדיגמת "האזוריות החדשה" (New regionalism). פרדיגמה זו מבוססת על ראייה תכנונית אזורית כוללת, המקדמת שיתופי פעולה בין היישובים באזור סביב בנייה של הכלכלה האזורית וחיבורה לכלכלה הלאומית והעולמית, מתוך הבנה כי המהלך יוביל לצמיחה אזורית ולאומית. הפרדיגמה [2] הוטמעה בעשור האחרון במדיניות האזורית של האיחוד האירופי, והיא גורסת כי לכל אזור יש פוטנציאל לצמיחה כלכלית אם ישכיל למנף ענפי מפתח יצרניים הייחודיים לו. חלוקה של המרחב לשני אזורים (עד 7 ק"מ מהגבול ואחרי 7 ק"מ) והשקעה שונה בכל אחד מהם תיצור אי-שוויון, ותפגע מהותית ביכולת לקדם את יעדי מנהלת תקומה ולהפוך את האזור לאבן שואבת לאוכלוסייה איכותית ולעסקים מגוונים.

כוח דחפורי D9 נערך לפעילות. עוטף עזה, אוקטובר 2023 | צילום: אמנון זיו

חשיבות התכנון והפיתוח האזוריים המתכללים: נציג להלן דוגמאות, שאינן כוללות ניתוח טכנו-כלכלי או תכנון מפורט, אלא יש בהן התוויה כללית של הצורך בראייה מרחבית מתכללת: (1) תחבורה – פיתוח תחבורה ציבורית ותחבורה חשמלית מחייב פיתוח תשתית הכוללת רשת כבישים ומסילות לצד תשתית טעינה חשמלית רציפה בין היישובים בחבל תקומה, בינם לבין היישובים בנגב המערבי (ובפרט לתחנות הרכבת בשדרות, אופקים, אשקלון ובאר שבע), ובינם לבין יישובים ברחבי המדינה; (2) חשמל – פיתוח זה כולל הרחבת היקפי ייצור אנרגיה ממקור מתחדש (השמש) והקמת מיקרו-רשת [6] – מערכת אוטונומית שמייצרת את החשמל שהיא צורכת בשטח תחום וקטן יחסית, וכוללת מערכות אגירה וניהול עצמאיות המחוברת לרשת המרכזית רק לטובת גיבוי בשעת חירום, ורשת חשמל חכמה [15] – רשת המשלבת ניהול מושכל ומותאם של הייצור והביקושים באמצעות טכנולוגיות של מדידה, בקרה ותקשורת. בנגב המערבי המערכות האלה צריכות להתפרס ולהתבצע בהיקף מספיק (הן בהקמת מערכות סולאריות בדו-שימוש – על גגות או בשדות חקלאיים, הן במיקרו-רשתות), כדי לאפשר תפעול נכון ויעילות מְרבית. הרשת תחבר בין יצרנים וצרכנים לבין מתקנים שונים בצורה מהירה ודו-כיוונית ותאפשר התאמה יעילה בין צריכה לייצור, וכמובן גם הולכה של החשמל לצרכנים צפונה; (3) מים וביוב – פיתוח ותחזוקה של תשתית האספקה במים ובביוב והטיפול בהם מרחביים במהותם. ההשקעות, הניטור והאסדרה אינם יכולים להיות תחומים בטווח של 7 ק"מ, שכן היתרון לגודל מחייב מתקני טיפול גדולים ומרכזיים. נוסף על כך, הטיפול בנגר חייב לכלול ראייה אגנית משולבת ורחבה, שאין אפשרות לטפל בה נקודתית; (4) חקלאות מתקדמת – יש לשאוף להפיכת האזור למרכז ידע, הדגמה ויישום בתחום החקלאות המדייקת והאגרוטק, כך שיתאפשר לקדם את החקלאות המקומית ולהביא חדשנות ברמה העולמית. זאת ועוד, חקלאות מקיימת משתמשת באמצעים טכנולוגיים כדי שהשימוש במים, בחומרי הדברה ובדשן יהיה מדויק ויעיל, ומשלבת מיכון ואמצעים טכנולוגיים נוספים כדי להגביר את התנובה במינימום תשומות ופליטות לסביבה (לדוגמה, שילוב של טפטוף אוטומטי ורובוטים, שימוש באמצעי חישה שונים בקרקע ומעליה לייעול השימוש במשאבים). גם במקרה זה ברי, כי הגבלת האזור ל-7 ק"מ לא תקדם את מטרת-העל של ביצוע הדגמות ויישום פרקטיקות של חקלאות מקיימת ומדייקת באזור; (5) שטחים פתוחים – השמירה על השטחים הפתוחים ועל המגוון הביולוגי חיונית, כיוון שהם מספקים תועלת לטבע ולאדם בדמות שירותי המערכת האקולוגית. יש להם גם חשיבות מרכזית ביצירת חוסן כלכלי וחוסן חברתי, ובפרט בהיבטים של בריאות הגוף והנפש. השטחים הטבעיים חיוניים גם לקידום תפיסה מתקדמת של "בריאות אחת" (One Health), שרואה את הבריאות בצורה רחבה יותר ומבוססת על שילוב בין בריאות האדם, בריאות בעלי החיים ובריאות הסביבה [4]. לכן, לצד בניית בתים ותשתיות והחזרת השירותים השונים, חייבת ההתאוששות וההתחדשות של הנגב המערבי לקדם שיקום של שטחים פתוחים מנזקי העבר, לצד נזקים כבדים שנוספו מאז השבעה באוקטובר בשל פעולות הטרור והלחימה. נוסף על כך, יש חשיבות לקדם פתרונות מבוססי טבע או משולבי טבע, למשל בתחום הפחתת פליטות גזי חממה וההיערכות לשינוי האקלים, כפי שיורחב בהמשך; (6) תיירות – אזור הנגב המערבי יכול להפוך למרחב תיירותי ייחודי, שיהיה מנוף כלכלי אזורי, ויבוסס רובו ככולו על שטחים פתוחים, לרבות יערות, נחלים ואזורים לחים, על קידום שבילי הליכה ואופניים ועל לינה כפרית שמשולבת בטבע ושומרת עליו. בד בבד, חשוב לקדם מהלכים שיבטיחו שהתיירות, שידועה כתחום בזבזני ובעל מדרָך אקולוגי גבוה, תהיה בת-קיימא, מותאמת לאזור ומתחשבת בערכי הטבע ובצורכי הקהילות המארחות [16].

חשוב לציין כי היבטים סביבתיים נוספים, כמו הטיפול בפסולת עירונית ובפסולת חקלאית, שיקום קרקעות מזוהמות (בדלקים ובחומרי נפץ) בעקבות הקרבות ועוד, לא נדונו בהרחבה במאמר זה, אך מטבע הדברים, גם הנושאים האלה חייבים להיות מטופלים בראייה אזורית כוללנית. כמו כן, יש להביא בחשבון שלפעילות האזרחית בעזה יש ויכולה להיות בעתיד השפעה סביבתית שלילית על חבל תקומה ועל הנגב המערבי בכללו, למשל זיהום ים וחופים בשפכים, זיהום אוויר משרפת פסולת ועוד.

כלניות על רקע בתי כפר עזה, ינואר 2024 | צילום: יעקב בן בונן, החברה להגנת הטבע

אתגר השותפות עם התושבים

שיתוף הציבור הוא תהליך שמערב בעלי עניין שונים מהציבור הרחב בעיצוב מדיניות, בתהליכי קבלת החלטות וביישום של תהליכים. שיתוף הציבור באופן פעיל ומלא בהחלטות ובמהלכים שישפיעו על חייו ועל עתידו ידוע כבר כתהליך הכרחי בהתאוששות ובבנייה של קהילות. לצד זה, שיתוף הציבור מאפשר גם להביא ידע נוסף ומגוון של דעות ורעיונות, לזהות מראש חסמים וקשיים ולקדם החלטות מושכלות וישימות יותר. נוסף על כך, שיתוף הציבור גם מחזק את אמון הציבור והקהילה בנבחריהם ומגביר את המחויבות והאחריות שלהם לתהליך. במקרה זה, הצורך בשותפות פעילה ובהידברות עם הציבור חיוני לשיקום ולשגשוג, לצד התייחסות להיבטים של בריאות הנפש. לדוגמה, בתהליכי השיקום לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 2016 בקאיקורה שבניו-זילנד, נמצא כי לרווחה פסיכולוגית וחברתית ולשיתוף הציבור יש חשיבות מרכזית להצלחת התהליך [14]. עם זאת, שיתוף הציבור הוא מהלך שיכול להוביל לעיכוב של תהליכים, ולא פעם יש קושי לבחור מי ישתתף בתהליך. נוסף על כך, חשוב לזכור שהקהילות השונות חוו טראומה קשה, ולכן אינן פנויות בהכרח להשתתף בתהליך השיקום.  לכן, חשוב ליצור מסלול יעיל לשיתוף הציבור ולקדם אותו דרך נבחרי הציבור וראשי הקהילות המקומיים.

ההזדמנות לבנות מחדש ובצורה טובה יותר

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי אזורים שהושפעו מאסונות או שמועדים לאסונות עתידיים מהווים איום משמעותי גם לפיתוח בר-קיימא. לכן, לאורך השנים פותחו אסטרטגיות ומודלים שונים לניהול אסונות, הכוללים פעולות שמטרתן לא רק למנוע או לצמצם את ההשפעות השליליות של האסונות שהתרחשו, אלא גם להתכונן לאסונות עתידיים [8, 12, 13]. אחת הגישות המקובלות כיום בעולם היא גישת "לבנות מחדש ובצורה טובה יותר" (BBB – Build Back Better), גישה להתאוששות לאחר אסון שמפחיתה את החשיפה לפגיעה מאסונות עתידיים ובו-בזמן בונה חוסן קהילתי כדי להתמודד עם פגיעות וזעזועים פיזיים, חברתיים, סביבתיים וכלכליים. במקרה של הנגב המערבי, חוסן קהילתי חייב להתייחס באופן ספציפי גם להיבטים של חוסן נפשי וביטחון אישי. בתוך כך, הפחתת הסיכונים נעשית חלק מרכזי בפעילויות הפיתוח וההתחדשות. גישת BBB מציעה הזדמנות לבנות מחדש תשתיות ומערכות בטוחות ועמידות יותר בפני אסונות לצד בניית חוסן בתעסוקה, בכלכלה בקהילה ובסביבה [7, 17]. על כן, הצורך בביסוס ביטחון מזון, מים ואנרגיה בנגב המערבי, צריך להיעשות בקֶשֶׁר (nexus) שמשקלל משאבי קרקע, מים ואנרגיה בצורה יעילה וחכמה, למשל, על-ידי קידום הפקת אנרגיה סולארית בדו-שימוש בקרקע חקלאית או הפקת ביוגז מפסולת חקלאית ועירונית בעיכול אנארובי וכן שימוש בקולחים  בחקלאות. בשנים האחרונות יושמו מודלים שונים של שיקום המבוססים על פרדיגמת BBB, וכן פותחו מדדים חברתיים וכלכליים להתאוששות [8, 9, 10].

קנה מצוי, ברקע המרכז המסחרי ספיר | צילום: יעקב בן בונן, החברה להגנת הטבע

הצורך בהיערכות למשבר האקולוגי-אקלימי

מעל לכל הצרכים של הנגב המערבי בעקבות המלחמה, ונוסף על כל העקרונות שנמנו מעלה, עלינו לזכור כי האזור כולו, כמו מדינת ישראל כולה והעולם, נדרשים להיערך למשבר האקולוגי-אקלימי [8]. משבר זה, שעיקרו פגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות, נגרם בשל פעילות אנושית, ונחשב כיום לאיום הגדול ביותר לקיום חיים על פני כדור הארץ. למשבר האקולוגי יש השלכות כבדות משקל על יכולתו של הטבע לקיים תהליכים ולחדש משאבים, ועל כן גם על בריאות האדם, בשל המחסור המסתמן במים נקיים וזמינים, במזון ובאוויר נקי. למשבר יש גם השפעות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, לרבות פגיעה בחיי אדם, ברכוש ובסדרי החיים, עלייה באלימות ובפשיעה, פגיעה ביבולים חקלאיים, בביצועים הכלכליים ובתחרותיות של משקים, וכן בתפוצת מחלות ועוד. יתרה מכך, בשל מיקומה הגאוגרפי מדינת ישראל צפויה להיפגע ביתר שאת ממשבר האקלים, והנגב המערבי צפוי להפוך חם וצחיח יותר ולעבור תהליכי מדבור. על כן, התוכניות שהמדינה מקדמת באזור הנגב המערבי חייבות לקדם הפחתה של פליטות גזי חממה (אִפחוּת, mitigation), למשל על-ידי מעבר לאנרגיות ממקורות מתחדשים, תחבורה ציבורית וחשמלית וניהול נכון של פסולת, והיערכות לשינוי האקלים (הסתגלות, adaptation), למשל תוכניות לחלחול, לתיעול ולאיגום של מי נגר לניהול ולהתמודדות עם שיטפונות, תכנון עירוני ובנייה מותאמי אקלים ועוד.

איור 2 מציג את ההיבטים הסביבתיים המרכזיים של העקרונות שנמנו במסמך מדיניות זה, כחלק ממודל השְׁלוֹמוּת (wellbeing) וההכלה לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי שאנו מציעים. איור זה כולל איגום של מקורות מידע רבים, והוא הותאם לצורכי מאמר זה.

איור 2

מודל שְׁלוֹמוּת (wellbeing) והכלה בראי ההיבטים הסביבתיים

סיכום

מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי באמצעות תכנון אסטרטגי הנשען על עקרונות הקיימות, הכרחית לחיזוק הביטחון והחוסן באזור הפגוע, במרחב שהתחולל בו האסון ובמדינה כולה. התוכניות יוכלו לצאת אל הפועל ולהביא לשגשוג האזור, ובלבד שישלבו מהצעד הראשון את הקהילות המקומיות ואת ההנהגה המקומית שלהן, ויטמיעו את הידע הקיים בהן לצד הצרכים והשאיפות. התכנון צריך להיעשות תוך הישענות על תוכניות אסטרטגיות קיימות לאזור המדובר והמשך פיתוחן וביצוען, ותוך חיבור מפרה בין היישובים והקהילות השונים באזור ובינם לבין תשתיות ושירותים. ההחלטות שיתקבלו צריכות להישען על ידע מדעי מבוסס, אך להיות ישימות וריאליות. מעבר לצרכים העכשוויים חשוב גם לכלול את הצרכים והתשתיות להתמודדות עם משבר האקלים, לרבות שמירה ופיתוח מושכל של שטחים פתוחים, יצירת רשתות אנרגיה בת-קיימא, מערכות מים, מזון וחקלאות ועוד. רק מדיניות המבוססת על שילוב כוחות מדעיים, תכנוניים, ביצועיים ותקציבים תאפשר לאזור לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג.

  • הפגיעה הנרחבת שספג הנגב המערבי באוקטובר 2023, הובילה להחלטה על מהלך לאומי לשיקום ולפיתוח של האזור.
  • כדי שתהליכי ההתחדשות של האזור יקנו חוסן ארוך-טווח, לצד התייחסות לצרכים הביטחוניים, יש להביא בחשבון אתגרים רבים נוספים, כגון היבטי קיימות והיערכות לשינוי האקלים.
  • מאמר המדיניות, העוסק בעקרונות לשיקום ולפיתוח חבל תקומה, קורא לראייה מרחבית בתכנון תהליכי השיקום וביישומם.
  • המאמר קורא לאמץ את הגישה להתאוששות לאחר אסון המכונה "לבנות מחדש ובצורה טובה יותר" (Build Back Better), שמפחיתה את החשיפה לפגיעה מאסונות עתידיים ובו-בזמן בונה חוסן קהילתי.

מערכת אקולוגיה וסביבה

From crisis to resilience – principles for the sustainable development of the Western Negev

Adi Wolfson, Chemical Engineering Department, SCE ‒ Sami Shamoon College of Engineering (Israel)

Ofira Aylon, Samuel Neaman Institute, Technion, School of Environmental Sciences-

University of Haifa (Israel)

Galia Limor Sagiv, School of Architecture, SCE ‒ Sami Shamoon College of Engineering (Israel)

 

These days, the State of Israel is promoting the rebuilding of "Tkuma" (rebirth) region (around the Gaza strip, up to 7 km from the border) and the Western Negev, aiming to strengthen the region resilience and transform it into a thriving and attractive area. The common leading approach for post- disaster recovery is the "Build Back Better" (BBB) paradigm. This approach, based on the principles of sustainable development, enables the construction of community resilience to address social, environmental, and economic threats while simultaneously reducing the risk of future disasters. The implementation of this approach in the process of renewal and prosperity of the Western Negev, as presented in this policy article, must be done with a regional perspective, involving the residents and local leadership, and with preparedness for short and long-term threats, from treatment of water, air, and soil pollution to addressing climate crises, minimizing biodiversity loss, and safeguarding public and environmental health.


  1. אשכול רשויות נגב מערבי, מרכז קפיצת מדרגה וקרן נס. 2018. קפיצת מדרגה חברתית-כלכלית בנגב המערבי.
  2. טל ז. 2021. "אזוריות חדשה" באשכול רשויות הנגב המערבי? אורבנולוגיה.
  3. יחזקאל ע, פכט ג, גלבוע ע ויחזקאל א. 2018. תוכנית אסטרטגית ‒ המועצות האזוריות של "עוטף עזה". מוגש על-ידי TARA למשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, מועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית שדות נגב, מועצה אזורית שער הנגב ומועצה אזורית אשכול.
  4. לדרמן ז ורבינוביץ פ. 2014. 'בריאות אחת' – רפואה, בריאותם של בני אדם ושל בעלי חיים ושימור הסביבה. אקולוגיה וסביבה 5(4): 310‒318.
  5. משרד ראש הממשלה. 2023. תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2023–2024 ותיקון החלטות הממשלה. החלטה מספר 462.
  6. Abbasi M, Abbasi E, Li L, et al. 2023. Review on the microgrid concept, structures, components, communication systems, and control methods. Energies 16(1): 484.‏
  7. Alrehaili NR, Almutairi YN, Alghamdi HM, and Almuthaybiri MS. 2022. A structural review on disaster management models and their contributions. International Journal of Disaster Management 5(2): 93–108.
  8. Coles E and Buckle P. 2004. Developing community resilience as a foundation for effective disaster recovery. The Australian Journal of Emergency Management 19(4): 6–15.‏
  9. Fernandez G and Ahmed I. 2019. “Build back better” approach to disaster recovery: Research trends since 2006. Progress in Disaster Science 1: 100003.
  10. Kim K and Olshansky RB. 2014. The theory and practice of building back better. Journal of the American Planning Association 80(4): 289–292.
  11. Kuhlman T and Farrington J. 2010. What is sustainability? Sustainability 2(11): 3436–3448.‏
  12. Lloyd-Jones T. 2006. Mind the Gap! Post-disaster reconstruction and the transition from humanitarian relief. RICS.
  13. Mannakkara S, Wilkinson S, and Potangaroa R. 2018. Resilient post disaster recovery through building back better. Routledge.‏
  14. Neeraj S, Mannakkara S, and Wilkinson S. 2021. Evaluating socio-economic recovery as part of building back better in Kaikoura, New Zealand. International Journal of Disaster Risk Reduction 52: 101930.‏
  15. Orumwense EF and Abo-Al-Ez K. 2023. Internet of Things for smart energy systems: A review on its applications, challenges and future trends. AIMS Electronics & Electrical Engineering 7(1): 50–74.‏
  16. Streimikiene D, Svagzdiene B, Jasinskas E, and Simanavicius A. 2021. Sustainable tourism development and competitiveness: The systematic literature review. Sustainable Development 29(1): 259–271.‏
  17. United Nations General Assembly. 2016. Report of the Open-Ended Intergovernmental Expert 2 Working Group on Indicators and Terminology Relating to Disaster Risk Reduction. Seventy-First Session, Item 19(c). A/71/644.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


מאמר זה עבר שיפוט עמיתים


ציטוט מומלץ

וולפסון ע, אילון א ולימור-שגיב ג. 2024. ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי. אקולוגיה וסביבה 15(1).
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      עדי וולפסון
      המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
      אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
      גליה לימור-שגיב
      בית הספר לאדריכלות, SCE ‒ המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

      מאת

      עדי וולפסון
      המחלקה להנדסה כימית, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
      אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
      גליה לימור-שגיב
      בית הספר לאדריכלות, SCE ‒ המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

      מאמר זה עבר שיפוט עמיתים





      ציטוט מומלץ

      וולפסון ע, אילון א ולימור-שגיב ג. 2024. ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי. אקולוגיה וסביבה 15(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      אנרגיה לתקומה – הקמת מערכות אנרגיה סולרית בחבל תקומה לטובת עצמאות אנרגטית: ניתוח גאוגרפי-אנרגטי-כלכלי

      עופרי פרייבך, יערי גינות, גיל פרואקטור, רון קמרה, ג'ניה גוטמן

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי יישובי חבל תקומה עשויים להוות מודל לחיקוי ולהשראה גם בעתיד, בנושא טרנספורמציה עירונית-אנרגטית וביישום בפועל של מודל הרשויות המקומיות כיצרני אנרגיה שהם הצרכנים שלה

      יישובי חבל תקומה עשויים להוות מודל לחיקוי ולהשראה גם בעתיד, בנושא טרנספורמציה עירונית-אנרגטית וביישום בפועל של מודל הרשויות המקומיות כיצרני אנרגיה שהם הצרכנים שלה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      האסון שפקד את הנגב המערבי יכול לפתוח חלון הזדמנויות לשיקום חברתי-אקולוגי וליצירת שינוי מערכתי

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      האסון שפקד את הנגב המערבי יכול לפתוח חלון הזדמנויות לשיקום חברתי-אקולוגי וליצירת שינוי מערכתי

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד