חזית המחקר
כלניות, טיולים, וחיטה – אתגרים בממשק מטיילים ושטחים חקלאיים, ופתרונות אפשריים מנקודת מבטם של המבקרים בפסטיבל "דרום אדום"
הילה גיל מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
מוטי אלמליח מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
דנה גינוסר מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
אמיר פרלברג מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
אורי רמון מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ([email protected])
מבקרים בפסטיבל דרום אדום עורכים פיקניק בשטחים חקלאיים, סמוך לשלט. פברואר 2023 | צילום: מוטי אלמליח
לירון אמדור
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבהילה גיל
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבמוטי אלמליח
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבדנה גינוסר
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאמיר פרלברג
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאורי רמון
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבלירון אמדור
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבהילה גיל
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבמוטי אלמליח
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבדנה גינוסר
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאמיר פרלברג
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבאורי רמון
מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביבהחקלאות והתיירות הן מנועים כלכליים חשובים בנגב המערבי: אחד הפסטיבלים הגדולים במרחב הכפרי בישראל, "דרום אדום", נערך באזור חקלאי שמשובצים בו מרבדי פריחת כלניות. הפעילות בפסטיבל מתמקדת בטיולים ביערות, בשמורות טבע ובמרחבים חקלאיים. טיול בשטח חקלאי עלול ליצור קונפליקטים מול הפעילות החקלאית. בשל המצב הביטחוני כיום תנועת המבקרים באזור מעטה, אך צפוי שעם שינוי התנאים היא תשוב להיות גדולה. יש צורך בפיתוח כלים שיאפשרו לחקלאות ולתיירות לצמוח יחד.
כדי לפתח את האמצעים האלה נערך בפברואר 2023 סקר שבדק את עמדות מבקרי הפסטיבל לגבי טיול בשטחים חקלאיים. נמצאה אי-עקביות בעמדות ובהתנהגות של המטיילים: רובם אמרו כי חשוב שהחקלאים יתפרנסו בכבוד, אך כרבע הסכימו לאמירה: "כשמטיילים סמוך למטעים מותר לקטוף קצת פרי". מרביתם אמרו כי הם משתדלים שלא להיכנס לשטחים חקלאיים, אך בפועל כרבע מהמרואיינים ישבו בשדות זרועים. חלק מהמרואיינים התקשו לזהות שטחים חקלאיים מתמונות.
בתשובה לשאלה "מה צריך לעשות כדי למנוע כניסת מטיילים לשדות?" למעלה ממחצית המרואיינים המליצו על גידור. היתר המליצו על שילוט בלבד. קיים שילוט בצומתי דרכים מרכזיים, אך כשליש מהמרואיינים אמרו שלא הבחינו בו.
מוצע למתן את הקונפליקט באמצעות מיפוי המקומות שמטיילים נכנסים בהם לשדות, והפעלה ממוקדת של אכיפה בהם ואמצעים למניעת כניסה של כלי רכב; שימוש ברשתות חברתיות לעריכת קמפיין למניעת כניסה לשדות, תוך פרסום תמונות הממחישות איך נראים שדות בעונה בה נערך הפסטיבל, ועוד. כל אלה יאפשרו שיקום ופיתוח מתאימים של החקלאות והתיירות בנגב המערבי, לעתיד לבוא.
על קצה המזלג
- חלקים נרחבים מהשטחים הפתוחים בארצנו הם שטחים חקלאיים. לפיכך, לא מפתיע שרבים מהאתרים האטרקטיביים לטיולים נמצאים בלב שטחים חקלאיים.
- מעבר של מטיילים ליד שטחים חקלאיים ואף בתוכם יוצר קונפליקט בין האינטרסים של המטייל והחקלאי.
- מארגני פסטיבל "דרום אדום" נדרשים לצמצם את הקונפליקט כדי למנוע פגיעה בחקלאֵי הנגב המערבי מצד אחד, על אחת כמה וכמה כאשר הם סובלים מקשיים חסרי תקדים, ומצד שני לאפשר למטיילים ליהנות מיופיים של מרחבי הנגב המערבי ולהביע את תמיכתם בתושבי האזור על-ידי טיול בו.
- המחקר תורם לשיפור הבנת עמדות המטיילים והתנהגותם, ומציע כלי מדיניות לצמצום פגיעת המטיילים בשטחים החקלאיים. כך יכולות מסקנות המאמר לתרום לניהול עתידי יעיל יותר של הקונפליקט ולסייע במיתונו.
- המאמר מתמקד בקונפליקט בין חקלאים למטיילים במרחב נחל שקמה, אך מתח דומה מתקיים בשנים האחרונות באזורים רבים בארץ, למשל בפארק עמק המעיינות, ולכן כלי המדיניות המוצעים בו רלוונטיים גם לאזורים נוספים.
מערכת אקולוגיה וסביבה
הלכה למעשה
דורון נחמני אשטן, מנכ"לית עמותת התיירות שקמה–בשור ומנהלת פסטיבל "דרום אדום":
הבעיה המתוארת במאמר מוכרת לנו היטב. מדי שנה מפיקי הפסטיבל בוחנים דרכים נוספות לשיפור ממשק תיירות‒חקלאות, מתוך הבנה שפסטיבל מסוג זה משפיע על האזור ועל חיי התושבים במידה רבה, וחשוב לנו לדאוג שהמועצות האזוריות, התושבים והחקלאים ימשיכו לתמוך בו. התמיכה הזו קריטית להמשך קיומו ולהצלחתו של הפסטיבל.
בתקופת הפסטיבל ננקטת שורה של צעדים שמיועדים למנוע פגיעת מטיילים בשטחים חקלאיים: הפעלת סיורים בשטח בכל סוף שבוע של מאות מתנדבים, פרשים ופקחים, הצבת צוותי הסברה בעברית ובערבית, הצבת שילוט בעל נראות גבוהה בכל שטחי הפסטיבל, העברת מסרים לשמירה על הסביבה ועל השטחים החקלאיים באמצעות קמפיין מקוון נרחב ועוד.
מן המאמר עולה כי עלינו להמשיך ולעבות את המסרים של שמירה על הטבע והחקלאות ככל האפשר, לוודא שהמטיילים יודעים לזהות שטח חקלאי, ולמסגר את המסרים כפנייה אישית של החקלאים אל הרגש. עם זאת, מסתמן כי אין תחליף לגידור ולאכיפה, מכיוון שכאשר אין גבולות ברורים, תמיד יימצאו אנשים שלא מבחינים במסרים, לא מכבדים אותם או בוחרים במודע להתעלם מהם.
בעקבות השבעה באוקטובר השתנה אופי התיירות באזורנו. אנו נצטרך להיערך לתיירות שתתאפיין בכך שהסיבה להגעה (RTC – Reason To Come) תהיה אירועי השבת השחורה. אנחנו נתמקד בהשפעה על הסיבה להישאר (RTS – Reason To Stay). נבנה את חוויית הביקור והטיול באזור סביב הנרטיבים המעצבים של החיים במרחב – החוסן, החדשנות, החקלאות, הטבע וההתיישבות. המלחמה שמתקיימת חודשים ארוכים מאלצת אותנו לחשב מסלול מחדש. נפעל לפיתוח התיירות החקלאית, להשקעה מרובה בשטחים הפתוחים ובתשתיות הטיילות שלנו, כך שנוכל להעניק למבקרים חוויה משמעותית, ייחודית וערכית.
רקע
החקלאות והתיירות הן מנועי צמיחה חשובים בנגב המערבי: זהו אזור חקלאי מרכזי, המארח בסוף החורף, בעת פריחת הכלניות, פסטיבל משמעותי במרחב הכפרי: "דרום אדום". הפעילות העיקרית בפסטיבל היא טיולים ברגל וברכב, מצב שלעיתים עלול ליצור קונפליקט מול הפעילות החקלאית. המרחב החקלאי חושף את המטייל לסכנות – ריסוסים, תאונות עם כלים חקלאיים ועוד; המטייל עלול לפגוע בחקלאות – גנבה של תוצרת, רמיסת שדות ברכבי שטח ועוד. בשל המצב הביטחוני תנועת המבקרים באזור כיום אינה גדולה, אך עם שינוי התנאים היא צפויה להתחדש, ואף לגדול יותר מבעבר. יש צורך בכלים שיאפשרו לתיירות ולחקלאות לצמוח יחד.
למרות הביקוש הגובר לנופש במרחבים חקלאיים במדינות רבות בעולם [15] בספרות המחקר ישנה התייחסות מועטה לקונפליקט בין נופשים לבעלי עניין אחרים במרחב [11], ייתכן שהסיבה לכך היא שבעולם מרבית הקרקעות החקלאיות הן קרקעות פרטיות, הכניסה אליהן מוגבלת בחוקי קניין, ועיקר המאמץ של הרשויות הוא לשכנע בעלי קרקע לאפשר כניסה לציבור [12]. מחקרים מנקודת מבטם של נופשים בדקו, למשל, את המוטיבציות לביקור במרחבים חקלאיים [14] או את העדפותיהם למיקום שבילים במרחב חקלאי [9, 12].
במחקר על דפוסי ביקור בשטחים פתוחים בישראל נמצא כי לטיול יש תרומה לאיכות החיים של התושבים, אך התועלת לכלכלה המקומית אינה גבוהה: מבקרים בשטחים הפתוחים מוציאים 26.4 ₪ למשפחה ליום, והתועלת השנתית הכוללת מוערכת בכ-3% בלבד מהעלות של תחזוקת תשתיות קולטות קהל [1]. בסקר שערך אשכול רשויות נגב מערבי בחורף 2023 נמצא כי ההוצאה הממוצעת למשפחה המבקרת בפסטיבל "דרום אדום" עומדת על 169 ₪ ליום (יואש לימון, ידע אישי, 2023).
מנגד, במחקר אחר, נאמדו הנזקים הכלכליים של נהיגה ברכבי שטח לשדות בקרוב ל-7 ₪ לדונם [7, 10] (כ-3.5% מהרווח הממוצע בגידולי שדה). מתוך אירועי הנזק שדווחו במחקר, 31% התרחשו בשלב שלפני הנביטה, ו-44% בשלב הנביטה. החקלאים במחקר הקודם [7, 10], כמו גם חקלאים שראיינו במחקרנו, אמרו כי הנזק הכלכלי פוגע פחות, וכי עיקר הנזק הוא רגשי.
במדינות שונות בעולם (בריטניה, קנדה, ארה"ב) ישנם מנגנוני מדיניות המעגנים את הזכויות והחובות הכרוכות בטיול במרחב חקלאי, כולל מיפוי של השבילים שמותר לטייל בהם, אזורים סגורים לציבור, תמריצים כלכליים לבעלי הקרקע המאפשרים למטיילים לעבור בשטחם, ומנגנוני ביטוח למטיילים ולחקלאים [2, 8, 13, 16].
לעומת זאת, בישראל הממשק שבין המטיילים והחקלאות מוסדר פחות. אומנם כניסה בלתי מורשית לשטח חקלאי היא עבירה פלילית על פי סעיף 494 לחוק העונשין, אולם קשה, מעשית, לאכוף נגדה (וזאת בניגוד לשמורות טבע, גנים לאומיים וחופי הים, שבהם יש אמצעי אכיפה ישימים). בחלק מהמועצות האזוריות ישנם חוקי עזר האוסרים פגיעה בשטחים פתוחים [4, 5, 6], אך יכולת האכיפה מוגבלת ממגוון סיבות: החוקים אינם כוללים התייחסות ישירה לכניסה לשטחים חקלאיים; לא ניתן לבצע אכיפה אם המרחב אינו משולט באופן מלא בשלטים האוסרים על כניסה לשטח חקלאי; הם אינם מאפשרים ענישה מיידית (למשל מתן קנסות על-ידי פקח), אלא יש לפנות למערכת המשפטית, וזה תהליך מורכב שהרשויות מעדיפות להימנע ממנו.
המאמר מציג ממצאי סקר שנערך בקרב מבקרי פסטיבל "דרום אדום", במטרה לזהות אמצעים למיתון הקונפליקט. המאמר מתמקד בתפיסותיהם של המטיילים במרחבים החקלאיים ובנכונותם לשמור על השדות והמטעים, שכן לנוכח המצב המשפטי המורכב שמירת השטחים החקלאיים תלויה במידה רבה במודעות וברצון של המבקרים בהם. במחקר ערכנו גם סקר בקרב חקלאי האזור, וכן ראיונות ומפגשים עם נציגי הרשויות המקומיות, הוועדה החקלאית ועמותת התיירות. תקצר כאן היריעה לתאר את מכלול הדברים שעלו מהסקרים המשלימים, אך עיקרם – שאין כרגע פתרונות משביעי רצון לקונפליקט. המאמר מתמקד בשאלות: מה הן עמדות המטיילים כלפי חקלאות? האם המטיילים יודעים לזהות שטחים חקלאיים על-ידי הסתכלות בתמונות? ומהם, לדעת המטיילים, האמצעים המועדפים לצמצום הקונפליקט תיירות–חקלאות?
פסטיבל "דרום אדום" נערך מזה 18 שנים בפארק שקמה, אזור המשתרע בין קיבוץ ארז במערב, שדרות מדרום, השטחים החקלאיים של קיבוץ רוחמה במזרח, וברור חיל בצפון. המרחב כולל כ-290,000 דונם בעיבוד חקלאי. כ-85% מהשטח הם גידולי שדה וגידולי ירקות בשטח פתוח, וכ-12% מטעים ופרדסים (נתוני ממ"ג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר). הפעילויות העיקריות בפסטיבל הן טיולים וצעדות במרחב הכפרי.
שיטת המחקר
סקר המבקרים נערך בסופי השבוע בפברואר 2023 באתרים מרכזיים במרחב (איור 1), וכלל 152 ממבקרי הפסטיבל. הסקר נערך פנים אל פנים על בסיס שאלון מובנה (נספח 1). המרואיינים נדגמו באופן המייצג את נוכחותם בשטח, מבחינת גיל, מגדר והמיקום ששהו בו. השאלות נגעו לעמדות ולהתנהגויות במרחב החקלאי.
אחת מהשערות המחקר הייתה כי חלק מהאנשים נכנסים לשדות חקלאיים מפני שהם אינם מזהים שמדובר בשטח מעובד, אלא חושבים שמדובר בשטח פארק המיועד לנופש. כדי לבחון השערה זו הוצגו למרואיינים ארבע תמונות, המציגות שטחים חקלאיים בעונות גידול שונות ושטחים פתוחים שאינם חקלאיים (איור 2). עבור כל תמונה המרואיינים התבקשו לומר אם מדובר בשטח חקלאי או אחר.
במהלך הסקר הסתבר כי חלק מהמרואיינים נכנסים לשטחים החקלאיים ויושבים בתוכם. נערך ניתוח משווה בין המרואיינים שנכנסו לשטח החקלאי לאלה שלא נכנסו. נתונים מספריים נותחו בעזרת מבחן t דו-צדדי. נתונים איכותיים נותחו בעזרת מבחן χ2 (כִי בריבוע) דו-צדדי לניתוח התפלגויות. תוצאות מובהקות הוגדרו כאשר p<0.05.
איור 1
מרחב שקמה, מיקומי עריכת סקר מבקרים, ומספר השאלונים שמולאו בכל מקום
איור 2
זיהוי חזותי של שטחים חקלאיים: תמונות שהוצגו למרואיינים, ואחוז המרואיינים שזיהו את השטח כחקלאי
ניתן היה לבחור יותר מתמונה אחת. התמונה הימנית ביותר אינה של שטח חקלאי, וזיהויה ככזה – שגוי.
ממצאים נבחרים
ממצאים נבחרים מהסקר מוצגים בטבלה 1. המרואיינים הגיעו לפסטיבל "דרום אדום" ממקומות מרוחקים יחסית, והם בעלי השכלה והכנסה גבוהות יחסית. רבים מהם מתגוררים ביישובים כפריים (20% מהמרואיינים לעומת 10% באוכלוסייה הכללית [3]).
פסטיבל "דרום אדום" הוא הגורם שהביא יותר ממחצית מהם לבקר בנגב המערבי, והגורמים העיקריים למשיכה לפסטיבל הם פריחת הכלניות והנוף החקלאי. הפעילות העיקרית שתכננו המבקרים לבצע בפסטיבל היא טיול עצמאי במכונית משפחתית; מיעוטם תכננו להשתתף בפעילויות תיירותיות בתשלום (סדנאות, שווקים וירידים). עבור מרביתם הביקור חד-יומי והם אינם לנים באזור, או שהביקור ארוך יותר והם לנים ללא תשלום אצל קרובים או באוהל שהביאו איתם. בהתאם לכך, ההוצאה במהלך הביקור בפסטיבל אינה גבוהה: כ-126 ₪ בממוצע למשפחה ליום הביקור.
טבלה 1
ממצאים נבחרים מסקר מבקרים בפסטיבל "דרום אדום": מאפייני המרואיינים, מאפייני הביקור בפסטיבל, עמדות בנוגע לחקלאות כחלק ממרחב נופש כפרי, ועמדות לגבי האמצעים למניעת כניסת מטיילים לשטחים חקלאיים
המרואיינים תופסים את החקלאות כתורמת לטיול בפארק שקמה, ומוכנים לקבל על עצמם מגבלות כדי לשמור עליה. מרבית המרואיינים הסכימו מאוד עם ההיגדים: לשדות החקלאיים יש תרומה להנאה מהטיול, חשוב שהמרחב החקלאי בשקמה יישמר, וחשוב שהחקלאים יתפרנסו בכבוד. כמעט כל המרואיינים מאוד לא הסכימו עם ההיגד "אסור להגביל נסיעה בשטחים חקלאיים, המרחב שייך לכולנו" (כלומר, הם תומכים בהגבלת הנסיעה בשטח חקלאי). עם זאת, קרוב לרבע הסכימו עם ההיגד "כשמטיילים סמוך למטעים, מותר לקטוף קצת פרי בשביל המשפחה".
מרבית המרואיינים זיהו כשטח חקלאי את תמונת השטח בסוף עונת הגידול, כאשר החיטה כמעט בשלה. היכולת לזהות שטחים חקלאיים ירדה עם "ההליכה אחורה" לאמצע עונת הגידול (העונה שהפסטיבל "דרום אדום" מתקיים בה), וירדה עוד יותר כשבתמונות הופיעו שטחים חרושים לפני הנביטה. הממצא מתחזק בבדיקת עמדות, כאשר כמחצית מהמרואיינים הסכימו עם היגדים האומרים כי לא תמיד ברור אם השטח הוא שטח חקלאי, וכן שלא תמיד ברור איפה הדרך נגמרת ומתחיל השדה.
מרבית המרואיינים העידו על עצמם שהם משתדלים מאוד שלא להיכנס לשדות חקלאיים. עם זאת, בפועל, כרבע מהראיונות נערכו כאשר המרואיינים יושבים בתוך השדה ואף עורכים פיקניק בשטח המעובד. יש להדגיש כי לא נערך מאמץ לראיין דווקא אנשים שישבו בתוך השדות, וכן כי אין כוונה לטעון שממצא זה מייצג את כל המבקרים בפסטיבל.
בתשובה לשאלה בדבר האמצעים לצמצום כניסת מטיילים לשטחים חקלאיים הציגו המרואיינים עמדות מורכבות: מצד אחד, כמחציתם הסכימו להיגד שהדרך היחידה למנוע כניסה של אנשים לשטחים חקלאיים היא לגדר אותם בגדר או בסלעים סביב השדה. לעומת זאת, קרוב למחצית הסכימו להיגד ההפוך, כי מספיק להציב שלט "כאן שטח חקלאי", כדי למנוע כניסת מבקרים.
בצומתי דרכים מרכזיים בפארק שקמה מוצבים שלטים המיידעים כי מדובר בשטח חקלאי. המרואיינים נשאלו אם הבחינו בשלטים הללו. כשליש מהם אמרו כי לא הבחינו בשלטים. במקומות מסוימים מבקרים בפסטיבל (מרואיינים וכאלה שלא רואיינו) ישבו בשדה תחת השלט ממש.
נמצא כי כניסת מבקרים לשטחים חקלאיים מתרחשת בעיקר מקומות מסוימים במרחב: באתר "העץ הבודד" סמוך לקיבוץ רוחמה שהו למעלה ממחצית המרואיינים בתוך השדה, בעוד שבאתרים אחרים נכנסו מבקרים בודדים בלבד לשדות. אתר "העץ הבודד" מפורסם ברשתות החברתיות. העץ נמצא בתוך שדה, ומטיילים רבים חוצים את השטח החקלאי כדי להצטלם איתו.
בהשוואה בין אנשים שנכנסו לשדה החקלאי לאלה שלא נכנסו אליו (טבלה 2), נמצא שאלה שנכנסו לשדות הם צעירים יותר; שיעור גדול יותר מהם מתגוררים רחוק מפארק שקמה, ושיעור נמוך יותר מתגוררים ביישוב כפרי. הפעילות העיקרית שהם עורכים באזור היא טיול עצמאי במכונית משפחתית, ובהשוואה לאלה שלא נכנסים לשדות, הם עורכים פחות טיולים רגליים או רכיבה על אופניים. נוסף על כך, ההוצאות של אנשים שנכנסו לשדות במהלך הביקור נמוכות (92 ₪ למשפחה ליום) ביחס לאלה שלא נכנסו לשדות (139 ₪ למשפחה ליום), אך ההבדל אינו מובהק.
טבלה 2
השוואת מאפיינים ועמדות של מרואיינים שנכנסו לשטחים חקלאיים לעומת כאלה שלא נכנסו
מוצגים רק משתנים שנמצאו מובהקים סטטיסטית.
עמדות המרואיינים, שנכנסו לשדות ושלא נכנסו לשדות, בנוגע לחקלאות כחלק ממרחב נופש כפרי – דומות. מרבית המרואיינים שהיו בתוך השדות העידו על עצמם שהם משתדלים שלא להיכנס לשטחים חקלאיים, ואף אמרו כי הבחינו בשלטים האוסרים על כניסה לשטח חקלאי (בשיעור גבוה ביחס למרואיינים שלא נכנסו לשדות).
לא נמצא הבדל מובהק ביכולת זיהוי שטחים חקלאיים לפי תמונות בין מרואיינים שהיו בשטחים החקלאיים לאלה שלא היו בהם, אך רבים מהם (יותר מאלה שלא נכנסו לשדות) העידו על עצמם שהם מתקשים לזהות איפה מתחילים השדות החקלאיים. לא נמצא הבדל מובהק בין האוכלוסיות בשאלת האמצעים המומלצים למניעת כניסה לשדות (גידור או שילוט).
המרואיינים שישבו בתוך השדות נשאלו בשאלה פתוחה מדוע נכנסו לשטח חקלאי. התשובות התייחסו לחוסר הבנה של השטח (58% מהתשובות), למשל: "לא היה ברור לי שזה שדה חקלאי", "זה נראה כמו דשא. צריך יותר שילוט"; למשיכה למקום ברשתות חברתיות (21% מהתשובות), למשל: "יש המון פוסטים שקוראים לבוא לפה, אך לא מציינים שזה שטח חקלאי"; או ניסיון להקטנה של מידת ההשפעה (21% מהתשובות), למשל: "אנחנו לא ממש בתוך השדה" או "ישבנו בשולי השדה".
דיון וסיכום
ממצאי המחקר מצביעים על כך שפסטיבל "דרום אדום" הוא גורם המושך אנשים לאזור הנגב המערבי, וחלק מהם מגיעים ממקומות הרחוקים למעלה מ-40 ק"מ מהאזור. עם זאת, קיים קושי לתרגם זאת לתועלת כלכלית. בדומה לממצאי מחקרים קודמים, מחקרנו מצביע על הוצאה נמוכה של המבקרים בפסטיבל, וזאת אף על פי שהם מאופיינים כבעלי הכנסה גבוהה יחסית. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים שנכנסו לשטחים חקלאיים, שלפי ממצאי המחקר מוציאים משמעותית פחות כסף (אם כי ממצא זה לא מובהק). השאלה אם התועלת הכלכלית מהתיירות מתאזנת מול הפגיעה בחקלאות, תישאר למחקר המשך.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמטיילים מעריכים את החקלאות ושואפים להגן על השדות, אך יש חוסר עקביות בין העמדות להתנהגות: לדוגמה, רוב המטיילים אמרו כי חשוב להם שהחקלאים יתפרנסו בכבוד, ולמרות זאת חלק מהם הסכימו עם היגד המתיר לקיחת תוצרת חקלאית ללא תשלום, מנהג הפוגע בפרנסת החקלאי; מרביתם אמרו כי הם משתדלים שלא להיכנס לשטחים חקלאיים, בעוד שבפועל חלק מהם ישבו בתוך שדות. כלומר, האתגר אינו בשינוי עמדות כלפי החקלאות, אלא בצורך להתאים בין עמדות להתנהגות. העמדות של אלה שנכנסו לשדות ואלה שלא נכנסו אליהם דומות, ודווקא רבים יותר מאלה שנכנסו לשדות אמרו שהנוף החקלאי הוא גורם חשוב במשיכתם לאזור; ייתכן כי המשיכה לנוף החקלאי מביאה לכניסה לשדות, ללא הבנה כי בכך פוגעים בערך האהוד. ייתכן שניתן להשתמש באהדה לחקלאות כמנוף לצמצום הפגיעה, למשל להעביר מסרים בנוסח: "אתם אוהבים את החקלאות, אבל כשאתם עושים פיקניק בתוך שדה – אתם פוגעים בה. אנא הימנעו מכך".
חלק מהבעיה קשור לחוסר יכולת לזהות שטחים חקלאיים בהסתכלות, בעיקר בתחילת עונת הגידול ובאמצעה, ממצא העולה בקנה אחד עם ממצאי מחקר קודם שהצביע על כך שאלה העונות שמרבית אירועי הנזק לשטחים חקלאיים מצד רכבי שטח מתרחשים בהם. גם העובדה שמבין הנכנסים לשטחים החקלאיים שיעור המגיעים מיישובים כפריים נמוך משיעורם בכלל אוכלוסיית המטיילים בפסטיבל, יכול לתמוך בהשערה שהם אינם יודעים איך נראים שדות חקלאיים, בניגוד למדשאות, למשל. מוצע לערוך הסברה בנושא המופע של הגידולים החקלאיים האופייניים לזמן ולמקום שהפסטיבל נערך בו, למשל בפלטפורמות שמפרסמות את הפסטיבל, או ברשתות חברתיות שמפורסמים בהן אתרים במרחב, לפרסם תמונות של השדות החקלאיים במועד הפסטיבל, וטקסט המבהיר כי כך נראים השדות בעונה זו וכי יש להימנע מלהיכנס אליהם. פתרון נוסף הוא סימון שדות באפליקציות ניווט (בדומה לסימון שמורות טבע), ואזהרה מפני כניסה אליהם. מבקרים רבים, כולל נהגי רכבי שטח, משתמשים באפליקציות ניווט, והטמעת אזהרות כניסה לשטח חקלאי יכולה להתמודד בצורה טובה עם האתגר של יידוע הציבור על מיקום השטחים וגבולותיהם.
ממצאי הסקר לא מצביעים על פתרון שמועדף על המטיילים ושימנע כניסה לשטחים חקלאיים. הפתרון של שילוט, המיושם במרחב ובמקומות נוספים בארץ, נמצא בפועל כלא יעיל: כשליש מהמבקרים לא הבחינו בשלטים, ודווקא בין האנשים שנכנסו לשדות היה שיעור גבוה יותר של מטיילים שאמרו כי הבחינו בשלטים, דבר שכאמור, לא מנע מהם להיכנס לשדה.
כניסת מטיילים לשדות חקלאים ממוקדת במקומות מסוימים. מוצע לרכז מידע על המקומות האלה על בסיס דיווחים של חקלאים או מסקר שטח במהלך פסטיבלים, ולהפעיל בהם באופן ממוקד אכיפה או אמצעים למניעת כניסה, בעיקר של כלי רכב. אם מדובר במקומות המפורסמים ברשתות חברתיות, ניתן להשתמש בפלטפורמות הרלוונטיות כדי לערוך קמפיין הסברה למניעת כניסה לשדות. ניתן גם להתמקד בקהלי יעד מוגדרים: למשל בהינתן הממצא שאלה שנכנסים לשדות הם צעירים יותר – מוצע למקד את העברת המסרים ברשתות חברתיות המאופיינות בקהל צעיר יחסית. למיטב ידיעתנו, קמפיין כזה טרם נוסה בפסטיבל "דרום אדום" או במקומות אחרים בישראל, והאפקטיביות שלו יכולה להיבחן במחקר המשך.
לסיכום, מחקרנו זיהה כלים שנוסו ואינם יעילים, והעלה יותר שאלות מאשר המלצות לעתיד. יש להביא בחשבון את מגבלות המחקר, המתייחס לסוגיה מנקודת המבט של המטיילים בלבד, במקום ובזמן נתון. עם זאת, זוהו מספר כיווני פעולה שיש בהם פוטנציאל למיתון הקונפליקט מטיילים–חקלאות, וייתכן שיש לבחון אותם במחקר המשך כחלק משיקום האזור. אמצעים כאלה יוכלו לאפשר שיקום ופיתוח מתאימים של החקלאות והתיירות בנגב המערבי, לעתיד לבוא.
תודות
המחקר בוצע במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים (רשות מקרקעי ישראל), ובתמיכת המועצה האזורית שער הנגב, מנהלת פארק שקמה, יבולי גש"ר, מרכז השלטון האזורי ורשות הטבע והגנים. יישומי ממ"ג וייעוץ מחשוב לסקר בוצעו על-ידי ד"ר רונה וינטר-ליבנה ממכון דש"א. תודתנו לענת האס, מנהלת פארק שקמה; לנטע שחר ולדורון אשטן, עמותת תיירות שקמה–בשור; לשחף מרודי ולדור סמט, אשכול רשויות נגב מערבי; ליואש לימון, שביצע במקביל מחקר הערכת התרומה הכלכלית של פסטיבל "דרום אדום" עבור אשכול רשויות נגב מערבי וחממת התיירות, וסייע גם למחקרנו.
- חלקים נרחבים מהשטחים הפתוחים בארצנו הם שטחים חקלאיים. לפיכך, לא מפתיע שרבים מהאתרים האטרקטיביים לטיולים נמצאים בלב שטחים חקלאיים.
- מעבר של מטיילים ליד שטחים חקלאיים ואף בתוכם יוצר קונפליקט בין האינטרסים של המטייל והחקלאי.
- מארגני פסטיבל "דרום אדום" נדרשים לצמצם את הקונפליקט כדי למנוע פגיעה בחקלאֵי הנגב המערבי מצד אחד, על אחת כמה וכמה כאשר הם סובלים מקשיים חסרי תקדים, ומצד שני לאפשר למטיילים ליהנות מיופיים של מרחבי הנגב המערבי ולהביע את תמיכתם בתושבי האזור על-ידי טיול בו.
- המחקר תורם לשיפור הבנת עמדות המטיילים והתנהגותם, ומציע כלי מדיניות לצמצום פגיעת המטיילים בשטחים החקלאיים. כך יכולות מסקנות המאמר לתרום לניהול עתידי יעיל יותר של הקונפליקט ולסייע במיתונו.
- המאמר מתמקד בקונפליקט בין חקלאים למטיילים במרחב נחל שקמה, אך מתח דומה מתקיים בשנים האחרונות באזורים רבים בארץ, למשל בפארק עמק המעיינות, ולכן כלי המדיניות המוצעים בו רלוונטיים גם לאזורים נוספים.
מערכת אקולוגיה וסביבה
דורון נחמני אשטן, מנכ"לית עמותת התיירות שקמה–בשור ומנהלת פסטיבל "דרום אדום":
הבעיה המתוארת במאמר מוכרת לנו היטב. מדי שנה מפיקי הפסטיבל בוחנים דרכים נוספות לשיפור ממשק תיירות‒חקלאות, מתוך הבנה שפסטיבל מסוג זה משפיע על האזור ועל חיי התושבים במידה רבה, וחשוב לנו לדאוג שהמועצות האזוריות, התושבים והחקלאים ימשיכו לתמוך בו. התמיכה הזו קריטית להמשך קיומו ולהצלחתו של הפסטיבל.
בתקופת הפסטיבל ננקטת שורה של צעדים שמיועדים למנוע פגיעת מטיילים בשטחים חקלאיים: הפעלת סיורים בשטח בכל סוף שבוע של מאות מתנדבים, פרשים ופקחים, הצבת צוותי הסברה בעברית ובערבית, הצבת שילוט בעל נראות גבוהה בכל שטחי הפסטיבל, העברת מסרים לשמירה על הסביבה ועל השטחים החקלאיים באמצעות קמפיין מקוון נרחב ועוד.
מן המאמר עולה כי עלינו להמשיך ולעבות את המסרים של שמירה על הטבע והחקלאות ככל האפשר, לוודא שהמטיילים יודעים לזהות שטח חקלאי, ולמסגר את המסרים כפנייה אישית של החקלאים אל הרגש. עם זאת, מסתמן כי אין תחליף לגידור ולאכיפה, מכיוון שכאשר אין גבולות ברורים, תמיד יימצאו אנשים שלא מבחינים במסרים, לא מכבדים אותם או בוחרים במודע להתעלם מהם.
בעקבות השבעה באוקטובר השתנה אופי התיירות באזורנו. אנו נצטרך להיערך לתיירות שתתאפיין בכך שהסיבה להגעה (RTC – Reason To Come) תהיה אירועי השבת השחורה. אנחנו נתמקד בהשפעה על הסיבה להישאר (RTS – Reason To Stay). נבנה את חוויית הביקור והטיול באזור סביב הנרטיבים המעצבים של החיים במרחב – החוסן, החדשנות, החקלאות, הטבע וההתיישבות. המלחמה שמתקיימת חודשים ארוכים מאלצת אותנו לחשב מסלול מחדש. נפעל לפיתוח התיירות החקלאית, להשקעה מרובה בשטחים הפתוחים ובתשתיות הטיילות שלנו, כך שנוכל להעניק למבקרים חוויה משמעותית, ייחודית וערכית.
Red South Festival: Wildflowers, Hikers, and Wheat – How Will We Grow Together Again?
Liron Amdur, Hilla Gil, Moti Elmaliach, Uri Ramon, Amir Perelberg
Open Landscape Institute (DESHE), The Steinhardt Museum of Natural History, Tel Aviv University (Israel)
Agriculture and tourism are important economic engines in the Western Negev: one of the largest festivals in the rural area in Israel, "Red South", is held in the region, in a rural area with coronaria anemone blossom carpets. The festival's activities focus on hiking in forests, nature reserves and between fields. Visits of farmlands raises conflict with the agricultural activities. In light of the recent events, visitor traffic in the area is small, but expected to grow dramatically once the security situation changes. There is a need for tools that will enable the development of agriculture and tourism, side by side.
To develop these tools, a survey was conducted to examine the attitudes of festival visitors regarding hiking in agricultural areas. An inconsistency was found in the attitudes and behavior of interviewees: for example, most of them said that it was important for farmers to make a decent living, but about a quarter agreed with the statement: "When passing near orchards, it is permissible to pick some fruit". Some of the interviewees had difficulty identifying fields from photos. Most said they tried not to enter fields, but in practice more than a quarter of the interviewees sat inside fields.
In response to the question "what should be done to prevent visitors from entering fields," more than half of the interviewees recommended fencing. The rest recommended signage only. Fields in the area are signposted, but about a third of the interviewees said they did not notice the signs.
It is proposed to mitigate the conflict by explaining what fields and their boundaries look like, the effects of visitors on farmers' livelihoods, and using navigation apps and social media to convey messages. All these will ensure the future rehabilitation and development of agriculture and tourism in the Western Negev.
To mitigate the conflict, we propose to conduct a campaign to explain what fields look like, identifying problematic places in advance and targeting fencing and enforcement to them, and using social media to convey messages. All these will enable the future rehabilitation and development of agriculture and tourism in the Western Negev.
נספחים
נספח 1. נוסח מלא של הסקר למבקרים בפסטיבל דרום אדום
להורדהמקורות
- אמדור ל. 2018. כיצד ניתן לתכנן, לפתח ולנהל את השטחים הפתוחים כדי למקסם את התועלת לתושבי האזור ולכלל תושבי המדינה: טיפוח השטחים הפתוחים ותרומתם לכלכלה המקומית במועצות אזוריות. מכון דש"א.
- האן א, אמדור ל, געש ע, רמון א. 2014. ממשק דרכים ושבילי מטיילים בשטחים חקלאיים. מכון דש"א.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון 2022.
- מועצה אזורית הגליל העליון. 2019. ניהול מבקרים במרחב תעלת הירדן המזרחית – היבטים אקולוגיים, חקלאיים, ניקוזיים ותפעוליים. מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ומרכז המועצות האזוריות.
- מועצה אזורית עמק יזרעאל. 2021. תכנית אסטרטגית להתמודדות עם מטרדים בשטחים הפתוחים. רשות מקרקעי ישראל, הקרן לשמירה על שטחים פתוחים וחברת ליגם.
- מועצה אזורית מגידו. 2022. מיזמים אזוריים לחקלאות וסביבה, סביבה תומכת חקלאות במועצה אזורית מגידו. מרכז חקלאי העמק, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומכון דש"א.
- שלמון א. 2022. היבטים מרחביים וסביבתיים של נזקי רכבי-שטח בשדות חקלאיים (עבודה לקבלת תואר מוסמך). חיפה: אוניברסיטת חיפה.
- British Columbia. 2021. Trails in Farm and Ranch Areas. Retrieved 20 March 2024.
- Doherty E, Campbell D, and Hynes S. 2013. Models of site-choice for walks in rural Ireland: Exploring cost heterogeneity. Journal of Agricultural Economics 64(2): 446–466.
- Gish M, Shalmon A, and Ayalon O. 2023. The destructive effects of recreational off-highway vehicles on farmer well-being: Mental health consequences outweigh economic losses. International Journal of Environmental Research and Public Health 20: 4117.
- Godtman Kling K, Fredman P, Wall-Reinius S. 2017. Trails for tourism and outdoor recreation: A systematic literature review. Tourism 65(4): 488–508.
- Howley P, Doherty E, Buckley C, et al. 2012. Exploring preferences towards the provision of farmland walking trails: A supply and demand perspective. Land Use Policy 29: 111–118.
- Natural England. 2023. The Countryside Code: Advice for land managers. Retrieved 20 March 2024.
- Sotomayor S, Barbieri C, Wilhelm Stanis S, et al. 2014.Motivations for recreating on farmlands, private forests, and state or national parks. Environmental Management 54: 138–150.
- Streifeneder T, Hoffmann C, and Corradini P. 2023. The future of agritourism? A review of current trends of touristic commercialisation in rural areas. The Annals of Regional Science 71: 93–119.
- Texas Agricultural Extension Service. 2000. Developing trails and tourism on private lands in Texas. The Texas A&M University system.
קריאה נוספת
המחקר מציג תוצאות סקר מבקרים בשטחים הפתוחים במועצה אזורית במרכז הארץ, כולל אומדן העלות של הקמה ותחזוקה של תשתיות קולטות קהל לרשות המקומית ואומדן ההכנסות לכלכלה המקומית מהמבקרים בהן. נמצא כי התועלת הכלכלית מהמבקרים היא כ-3% בלבד מהעלות של תחזוקת תשתיות קולטות קהל.
אמדור ל. 2018. כיצד ניתן לתכנן, לפתח ולנהל את השטחים הפתוחים כדי למקסם את התועלת לתושבי האזור ולכלל תושבי המדינה: טיפוח השטחים הפתוחים ותרומתם לכלכלה המקומית במועצות אזוריות. מכון דש"א.
העבודה מציגה סקירה עולמית של כלים לפיתוח שבילי הליכה במרחבים חקלאיים, וכן המלצות לפיתוח בר-קיימא של שבילים במרחבים חקלאיים בישראל.
האן א, אמדור ל, געש ע, רמון א. 2014. ממשק דרכים ושבילי מטיילים בשטחים חקלאיים. מכון דש"א.
העבודה מציגה מודל לפיתוח נופש במרחב חקלאי ובעל ערכי טבע גבוהים, תוך שמירה על כושר הנשיאה התיירותי ואיכות חוויית המבקר, כולל בעיתות עומס.
מועצה אזורית הגליל העליון. 2019. ניהול מבקרים במרחב תעלת הירדן המזרחית – היבטים אקולוגיים, חקלאיים, ניקוזיים ותפעוליים. מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ומרכז המועצות האזוריות.