עדי וולפסון, אופירה אילון, אורנה רביב, דניאל מדר
אילו צעדים יש לנקוט בתחום המדיניות והמימון לצורך הסרת חסמים המעכבים כיום קידום של מו"פ סביבתי בישראל ושל ומסחורו?
גיליון קיץ 2024 / כרך 15(2)דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהשרון רהב, נטע אלול, יוחנן בורשטיין
מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהסוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהכשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהמוטי קפלן, ערן פייטלסון, יואב שגיא, יוסי לשם, יעל מאור
כשאנרגיה המופקת מהשמש בירדן תשמש להתפלת מי הים התיכון, יהיו מים לתושבי ממלכת ירדן, נהר הירדן ישוקם, וירידת מפלס ים המלח תתמתן. איך זה יעבוד?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהעדי וולפסון, אופירה אילון, יוני ספיר
ניתן להגיע לכלכלה דלת-פחמן. צריך רק ליישם את המלצות המומחים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהעל משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך לפעילות המתרחשת בתחום פצלי השמן. יש לערוך מחקר מעמיק של ההיבטים הסביבתיים באזור שההפקה מתוכננת בו, ובמקביל יש לדרוש מן היזמים להדגים בפועל ובאופן פרטני את יכולתם לניצול משאב טבע זה, בצורה שלא תסכן את הסביבה מעל לפני הקרקע ומתחתיה. רק בעוד מספר שנים של חקירה נוכל לדעת אם רזרבות הענק של פצלי השמן לאורך שפלת החוף אכן מהוות מאגר בר-ניצול של דלק סינתטי
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)פרויקט פצלי השמן הוא בעל משמעות אדירה לעתידה של מדינת ישראל, ואנו קוראים לכל הגורמים המעורבים – לתושבים, למשרדי הממשלה ולארגוני הסביבה – לפעול יחד כדי להביא להגשמת הפוטנציאל, תוך הידברות ושיתוף פעולה מלא בין כל הגופים
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)הפקה בקנה מידה מלא של פצלי השמן תגרור הקמה של שלוש תחנות כוח גדולות, ותגדיל את פליטת גזי החממה מישראל בכשליש. אלה נתונים משמעותיים בעלי השפעה נרחבת על פליטות גזי החממה בישראל, שעומדים בניגוד מוחלט להתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)השנה היא שנת המגוון הביולוגי בעולם, לכן, יש לדון במחיר הסביבתי של האנרגיות החלופיות. שימוש בשטחים פתוחים כדי להקים חוות של אנרגיה סולרית עתיד לגרום פגיעה אנושה לעולם החי והצומח מדינת ישראל צריכה לפעול ליישום פתרונות של אנרגיה חלופית, אך עלינו לעשות זאת בשום שכל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הארץ ותוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)ישראל אמנם ברוכה בשמש, אך אסור לנו לשכוח, כי ישראל היא גם אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם. בשל כך, יישום היעדים שהציבה הממשלה להפקת אנרגיה מתחדשת עלול לגבות מחיר כבד מערכים חשובים, כגון שמירה על רצפים אקולוגיים, על שטחים חקלאיים ועל ערכי נוף ומורשת. עם זאת, את הניסיון להציג את הגופים הירוקים כמעכבים את קידום השימוש באנרגיה סולרית בישראל מובילים גופים או יזמים בעלי אינטרסים, המתקיפים את הגופים הירוקים במקום לפעול בעצמם לקידום הניצול של אנרגיית השמש
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)נושא השטחים הדרושים לייצור אנרגיה סולרית מעלה, מעבר לסוגיות הנדל"ניות והיזמיות, סוגיות פילוסופיות וחברתיות כבדות משקל, משום שהוא מעמת בין אג'נדת האנרגיה המתחדשת החיובית לבין הנושא הקריטי של שמירה על שטחים פתוחים. תהליך הקצאת הקרקע לאנרגיה סולרית צריך להתנהל בצורה מסודרת, אולם גם ללא עיכובים ביורוקרטיים של שנים
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)בישראל הנחלים נהפכו ל"חצר אחורית", הזנחה והרס המערכות האקולוגיות הטבעיות הביאו, בין השאר, להכרה כי יש לשנות את הגישה לנושא הנחלים ולהתחיל בשיקומם. שיקום הנחלים הוא מהלך רחב, הנפרש לאורך תקופה של שנים רבות, והוא נוגע במגוון סוגיות סביבתיות וחברתיות שונות שעלינו לקדם ולהתייחס אליהן בבואנו לבחון כיצד אנו משקמים את נחלי ישראל כמו: מים, היבטים אקולוגיים, ניהול נגר והיבטים חברתיים. לנוכח המורכבות הגדולה של הנחלים ושל מערכותיהם חשוב לבצע את השיקום מתוך ראייה רחבה וכוללת של כל המרכיבים
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)באירופה נחקק חוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין כובלות את ידיהם של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)"עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)במשך שנים רבות היו הנחלים החצר האחורית של האזורים העירוניים לסוגיהם, ואף שימשו מובילי ביוב וניקוז בלתי מבוקרים. בתחילת המאה ה-21, בעידודו ובניהולו של המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ועם נציבות המים לרשויות הניקוז האגניות, החל המצב להשתנות. בכל תכנית של הסדרת נחל בהיבט של ניקוז החלו גורמי התכנון לתת את הדעת גם על שיקום הנחל בהיבטים אקולוגיים וסביבתיים. כמו כן, הוקמו מנהלות נחלים כמעט בכל נחלי ישראל, שגם הן ברובן באחריותן של רשויות הניקוז ובניהולן, תוך שיתוף גורמים נוספים, ממשלתיים ופרטיים
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים
גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)אפשר לדבר על תחבורה בת-קיימא באמצעות מספרים: כמויות של נוסעים, מרחקים, זמני הגעה והמתנה, עלויות, נתוני זיהום, תחנות מרכזיות ואזוריות, מרכזי פיזור ואיסוף. אך במאמר זה יש ניסיון להציע שפה אחרת, משום ששאלות של תחבורה אינן נוגעות רק למעבר ממקום למקום, הן נוגעות לבני אדם. בני אדם שנעים במרחב, והמרחב הוא המקום שלהם, המקום שבו הם פוגשים אנשים אחרים. תנועה היא מרכיב מרכזי של איכות חייהם וגם של מהות חייהם
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)כדי לטפל בזיהומי הקרקעות שנגרמו במשך עשרות שנים יש צורך בהתגייסות של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי בהקצאת מימון לטיפול בזיהומים שנגרמו על-ידם
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)עלות הטיפול בקרקעות המזוהמות שבאחריות משרד הביטחון גבוהות מאוד. על כן, משרד הביטחון מעוניין בביצוע תיקונים מהותיים בחוק, כמו העברה של הקרקעות לשימוש אזרחי ולבניית יחידות דיור, שיווק קרקעות אלו בעלות מופחתת משמעותית ובהליך מזורז ליזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים שירכשו את הקרקעות הממוקמות באזורי נדל"ן אטרקטיביים, יהיו אחראים לשיקומן
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)המדינה, שנשאה לאורך שנים במה שמכונה בפי הכלכלנים 'עלויות חיצוניות שליליות' רבות, החליטה שהגיע הזמן לטפל ברצינות במוקד הבעיה – קרקע מזוהמת פוגעת באיכות המגורים, באיכות החיים ולעתים אף בבריאותנו. לכן גיבשו משרדי הממשלה, בראשות המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק שמטרתה להביא לשיקום קרקעות, וחשוב מכך – למנוע זיהומים עתידיים
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)אנו צועדים בבטחה לקראת הרחבה גוברת והולכת של חובת הדיווח החלה על תאגידים על פי דין בנושאי איכות סביבה
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבההממשלה הקימה בשנת 2013 קבינט לנושא הדיור. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הקמת "צוות 90 ימים" לקידום דיור להשכרה בישראל. הצוות העביר לשר האוצר את המלצותיו, שחרגו מתחום הדיור להשכרה, ובהן צעדים מרחיקי לכת, שפוגעים ביכולת הציבור להשפיע על הליכי התכנון, וסל רחב של המלצות, המכוונות לקדם פתרונות דיור בשטחים הפתוחים בשולי הערים בישראל תוך פגיעה סביבתית קשה
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)ישראל עומדת להיות הצפופה במדינות המערב, ומאפייניה מציבים אתגר תכנוני גדול בפנינו. ריבוי היוזמות הסותרות לא רק שלא יפתור את מצוקת הדיור, אלא יביא לפיתוח בזבזני, לפגיעה בעתודות השטחים הפתוחים ולהנצחת מצבן העגום של מרכזי הערים בישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את היוזמה להקמת הותמ"ל, ולרכז מאמץ במימוש עתודות הקרקע העצומות למגורים בדרך של חידוש עירוני ובאמצעות הליכי תכנון מאוזנים, הוגנים ושקופים
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)סוף סוף מסתמן שינוי במפת הטיפול בפסולת במדינת ישראל. אך משום מה, נוצר הרושם שאם נפריד את הפסולת בבתים ובמכלי האיסוף – עמדנו במטרה. קל לשכוח שהפסולת שהפרדנו צריכה להגיע למתקני המיון והמִחזור שעדיין לא קיימים, ובלעדיהם אין משמעות להפרדת הפסולת הנעשית על-ידי התושבים.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)פיתוח של טורבינות רוח בישראל מסוגל לסייע ביצירת תמהיל נכון לאנרגיות מתחדשות, ביחד עם אנרגית השמש. כך נוכל להפחית ייצור חשמל מדלקי מחצבים ונצמצם את פליטת גזי החממה. ייצור חשמל מרוח קיים במדינות רבות בעולם וצובר תאוצה במאה ה-21. על אף יתרונותיה הרבים של אנרגיית הרוח, קיימים מספר חסמים לקידומה בארץ
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)זאב שטסל, מידד קיסינגר, אבינועם מאיר, אורלי רונן
יישובים עירוניים הם מוקדים מרכזיים לצריכת משאבי טבע וליצירת מזהמים, וניתן לחלק את השפעתם על הסביבה לשלושה תחומים עיקריים: השפעה על איכות הסביבה, השפעה על זמינות משאבי טבע, והשפעה על האקלים העולמי
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתהאתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתלאחרונה התפתח תחום הגנת הסביבה בישראל עם אימוץ תפיסת הקיימות ומהפכת המִחזור. עם זאת, תחום שמירת הניקיון נדחק לשוליים, והמרחב הציבורי בישראל נותר מלוכלך. מאמר זה מסכם מיזם שבדק מהי המדיניות הנדרשת כדי לשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי בישראל
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)דבורה שמואלי, ערן פייטלסון, איריס האן, בני פירסט
מחקר זה מבקש לזהות ולבחון את הגורמים והנסיבות המביאים לחדשנות במדיניות הסביבתית במערכת התכנון בישראל, ואת דרכי יישומה של חדשנות זו. בוצע ניתוח של חמישה חקרי מקרה בתכנון הסביבתי על ידי מודל תאורטי מקורי לניתוח חדשנות סביבתית במערכות תכנון ממסדיות
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)יש פערים משמעותיים בין התחייבויות הממשלה לסטנדרטים העולמיים לבין פעולותיה בתחום השמירה על המגוון הביולוגי וההיערכות הממשלתית לניהול בר-קיימא שלו
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)נעם מוזס, ניר צהרי, בעז מייזל, אמיר נאורי, דרור אנג’ל
ענף החקלאות הימית העולמי נמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות, אך בכל מקום בעולם שמתבצע בו גידול דגים בכלובים בים, מתעורר דיון סביבתי ער בנושא
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןסגירת החופים והסחרת הים מעוררות תשומת לב ציבורית, שרלוונטית גם לסוגיות חברתיות ואחרות, הקשורות לשוויון חברתי ולצדק חלוקתי בישראל. חיוני שגם המחוקקים יאמצו את תחושות הציבור, ויעגנו בחוק את האינטרסים של הדורות הבאים תוך שמירה על ניהול בר-קיימא, חשיבה לטווח ארוך ואיזון בין השוק והקניין הפרטי לבין זכויותיו הכמו-קנייניות של הציבור בנחלת הכלל
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןעל אף המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים הנגרמים בעקבות פיתוח מקורות אנרגיה בים – החקיקה הישראלית בתחום חלקית מאוד וחסרה. המאמר מתמקד בשלב הראשוני של הקצאת הרישיונות, אך יש לזכור כי היעדר השיקולים הסביבתיים קיים בכל שלבי החיפוש וההפקה
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןרונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר
בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהים התיכון הוא משאב חשוב למדינת ישראל: מקור למי שתייה, דיג, בילוי ועוד. כיום מצויה בידי מקבלי ההחלטות בישראל הזדמנות נדירה ליישם את הלקחים שנלמדו על אודות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועל עלויות השיקום של נחלי החוף. ביכולתם למנוע התדרדרות נוספת של הים התיכון, לאפשר שיקום והבראה של המערכת מהנזקים שכבר נגרמו לה, ולהבטיח את קיומה של סביבה ימית יציבה בעתיד
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןלצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןספאא חלבי, אילן מלסטר, רני עמיר
כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןהנתק בין המדענים והמדע לציבור הרחב ולקובעי המדיניות – פער שיש לגשר עליו
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהיוסי ישי, גדליה גל, יונתן בשיא, הלל שובל, חגית הלמר, איתמר בן-דוד, עידו אביאני
הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)הערים הגדולות הן המקום שרוב אוכלוסיית העולם נמצאת בו כיום, ולרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע וקריטי בקידום ההגנה על הסביבה בישראל
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)השיח הסביבתי נותר מנותק מלא מעט סוגיות חברתיות, בהן השיח המגדרי – כמעט לא נמצא מחקרים השמים במרכז את האישה, את גופה ואת בריאותה
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)העיקרון הארגוני של קואופרטיב שונה באופן עקרוני ממרבית העסקים והחברות, בעיקר בשל מבנה הבעלות השונה של הארגון ולאור תשומת הלב הגדולה הניתנת לעקרונות שמעבר לרווח כספי. ניתן להבחין כיום בתחייה של רעיון הקואופרטיבים בכלל, בפרט בתחום האנרגיות המתחדשות, ומתבקשת השאלה – מהו הקשר בין אנרגיות מתחדשות וקואופרטיבים?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)גופים ציבוריים, חברות ואנשים פרטיים בעלי נכסים קרקעיים נוטים להגן עליהם מפני הפרעות שונות בעזרת גדרות, ועושים זאת גם אם שטחים אלה שייכים לכלל הציבור. יש לווסת את הקמת הגדרות כך שיוקמו רק במקומות שהדבר הכרחי בהם, ולפקח על כך שכאשר ייבנו גדרות, הדבר ייעשה באופן שימזער את הפגיעה במעברי בעלי חיים ובמטיילים
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)טל שוחט, קובי דר, גיל ליבנה, מיכל איתן, גלעד אוסטרובסקי, מלה גירשטיין
חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)לפני 20 שנה גובש סדר יום עולמי חברתי-סביבתי למאה ה-21, אבל האם האנושות צועדת בכיוון הנכון?
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבמסורות יום כיפור ישראליות אותנטיות שהתגבשו בארץ בדורות האחרונים מדגימות חזון של מרחב ציבורי אנושי ושל עירוניות בת-קיימא. עלינו להפנים ולחבק מסורות אלה כחלק מודע ובלתי נפרד מיום כיפור הישראלי, שטומן בחובו פוטנציאל להתחדשות, הן יהודית הן סביבתית. ראוי ונחוץ שיום כיפור ישמש אכסניה מרכזית לערכים סביבתיים ומסגרת לבחינת היחסים ש"בין אדם למקום" במלוא המובן של מושג זה
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)אור קרסין, יעל מייסון, גלית פלצור, אייל אפשטיין, אריה נייגר, יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר, עמית ברכה, מערכת אקולוגיה וסביבה
ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. בשולחן הדיונים הנוכחי, נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)אסטרטגיית הצמיחה הירוקה נוגעת בכל תחומי המדיניות הציבורית, ומטרתה ליצור דפוסי צמיחה ירוקה במבנים ובמוסדות תעשייתיים וטכנולוגיים, מבלי לפגוע בהרגלי הצריכה. אמנם ישראל לא יכולה להשתלב באסטרטגיה המפורטת כמו מדינות אירופה, אך ישראל יכולה להשתלב כמובילה בתחומי מחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי דלקים בתעשייה ובתחבורה ובשינויים ירוקים במערכת הרגולטורית והפיננסית
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)תכנית העמיתים החדשה "ממשק", ליישום מדע בממשל, היא היוזמה הראשונה הגדולה המשרתת את המטרה האסטרטגית ארוכת הטווח להגדיל את השפעת הידע המדעי על קבלת החלטות בנושאי סביבה בישראל
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)ארגונים סביבתיים הכריזו על ניצחון במאבק להצלת ים המלח: שר התיירות החליט לאמץ את התכנית הקרויה 'חלופת הקציר'. במאמר מועלה הספק אם החלופה שנבחרה סביבתית או שהבחירה היא בין חלופה גרועה לחלופה גרועה יותר
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)עמית עסיס, יורם שיפטן, רוברט אסחאק, אלכס לנגר, יוסי סעידוב, דוד מהלאל, שוקי כהן
אין ספק כי אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תחבורתית. האם מדובר על חלום מתוק של תחבורה בת-קיימא או שמא זוהי פנטזיה תחבורתית? האם השיקולים המנחים את קובעי המדיניות הם שיקולי קיימות או שמא שיקולים פוליטיים ועסקיים צרים? האם נעשה שיתוף הציבור כמתבקש? האם העשייה מספקת או שאולי צריך להפנות אותה לכיוונים אחרים? על כל אלה ועוד ברב-שיח שלפנינו
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)“התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)אביטל גזית, אביטל גזית, דוד ירוסלביץ, אלון זס"ק, אלון רוטשילד, זאב לנדאו, דוד פרגמנט, אבי אוזן-דולב, ראובן לסטר, אברי קדמון
נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו, וניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. יש הרבה דעות, שאלות ואי-הסכמות בנושא הניהול הנכון של נחלים, כמו: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)יו פוסינגהאם (Hugh Possingham)
בכל העולם ניתן לראות פערים וחילוקי דעות בין הקהילה המדעית, התעשייה וקובעי המדיניות בכל הנוגע לשמירת טבע. על כן יש להשתמש בתמריצים ממשיים כדי לגשר על פערים אלו. אי אפשר לצפות מהמגזר האקדמי לתגמל מדענים שעבודתם משפיעה בעולם המעשה, או ממשרדי ממשלה לתגמל מחקר. ציפייה כזו היא בגדר פנטזיה. על כן יש לנסח כללים ותמריצים להידברות
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)לא תמיד ההשלכות של החלטות פוליטיות על איכות הסביבה ניכרות לעין. לא ייתכן שיתקבלו בישראל החלטות הרות גורל כרפורמה בחוק התכנון והבנייה, העוסקות בגורלם של השטחים הפתוחים ושיש להן השלכות חברתיות משמעותיות, וקולם של מומחים, אנשי אקדמיה, כמעט שאינו נשמע
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)כדי להגן על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שמדינת ישראל התברכה בהם, יש לעגן את השמירה עליהם באופן מחייב בין מטרות החוק החדש. צריך להבטיח כי מערכת התכנון תהיה מקצועית ואיתנה; חשוב ליצור מבנה היררכי בעל ראייה רחבה אשר יכוון את עיקר הפיתוח לשטחים המיועדים לכך ולא לשטחים הפתוחים. לצערנו, דבר מכל אלה אינו מצוי בחוק החדש
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)מצבם המשפטי של דירקטורים בחברות השתנה באופן משמעותי, לאחר שהוטלה עליהם חובת אחריות של נושא משרה בתאגיד בנוגע לעברות של גרימת זיהום אוויר. מעתה, ייאלץ הדירקטור לדעת יותר ולפעול יותר כדי לעמוד בחובת האחריות המוטלת עליו
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)משה שירב-שורץ, אורית סקוטלסקי, יובל ברטוב, יהושע שקדי, שחר דולב, יעקב מימרן
הפקת אנרגיה מפצלי שמן הינו נושא בוער. בשולחן הדיונים הזה, משתתפי הדיון מעלים סוגיות רבות: מהו המחיר שישראל מוכנה לשלם עבור עצמאות בתחום האנרגיה? מהי המשמעות של הפרטת משק האנרגיה? איך לאזן בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין הצורך הציבורי בשמירת אופיים של השטחים הפתוחים המועטים שנותרו לנו? מהי מערכת הבלמים שמעמידה המדינה מול יזמים ותאגידים?
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)המאבק על הסביבה הוא גם מאבק על החברה, מאבק על השוויון ומאבק על הדמוקרטיה. לתנועה הסביבתית מגיעים יותר ויותר אנשים שלא ויתרו על החלום של מקום שטוב לחיות בו. זהו חלום שלא קל להגשימו. הדרך איננה פשוטה, אבל למעננו ולמען ילדינו, זו הדרך שצריך להתחיל ללכת בה
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)