שילוב של חינוך אזרחי-דמוקרטי ומדע במיזמי מדע אזרחי

מבוא וספרות

מדע אזרחי (citizen science) הוא מושג מטרייה בעל משמעויות שונות ^{[16, 17]}. הגדרתם הבסיסית של Bonney ואח' קובעת כי מדובר במחקר מדעי המבוצע על-ידי מדענים בשיתוף פעולה עם מתנדבים מקרב הציבור ^[9]. הגדרות נוספות עומדות על המטרות של מחקרים שכאלה, הכוללות קידום הבנה מדעית ורצון לעסוק במדע, איסוף נתונים בשיטה מדעית ועידוד השתתפות אזרחית ^{[3, 22]}. מבחינה מתודולוגית, מיזמי מדע אזרחי כוללים בעיקר ממד של איסוף נתונים על-ידי מתנדבים, תוך אימוץ שיטות של תצפיות, שימוש באינטרנט וניתוח נתוני עתֵק ^[17]. בהקשר הישראלי ראוי לציין כי אף על פי שהעדפנו להשתמש במונח "מדע אזרחי" כתרגום של המונח הלועזי המקובל, כוונתנו היא למעורבות כלל הציבור, כולל אלה שאינם בהכרח מחזיקים באזרחות.

הגדרת נוספת, של Irwin, שתשמש הנחת היסוד שלנו, מדגישה את הקשר בין מדע לחברה ואת הצורך בדו-שיח בין מדענים לציבור ^[19]. ככלל, בדברינו כאן, נישען על ההנחה כי המדע מושפע מערכים חברתיים ותרבותיים ואינו פועל בחלל ריק ^{[14, 23]}. חינוך מדעי וחינוך אזרחי נשענים על ערכים משותפים רבים, ולכן חינוך מדעי וחינוך אזרחי יכולים לקדם ולחזק זה את זה, וקהילות החינוך המדעי והחינוך האזרחי צריכות לשתף פעולה זו עם זו ^{[4, 21]}. עם זאת, אנחנו מודעים לכך שהתמקצעות המדע מקשה על הבנתו על-ידי מי שאינם מדענים ^[18]. מכאן, אנחנו מאמצים כנקודת מוצא את הגישה הקוראת לדיאלוג ולהבנה הדדית בין מדענים לציבור.

מדע אזרחי כתחום מחקר החל במסגרת מחקרים בנושאים של סביבה ואקולוגיה. מחקרים בתחומים האלה נזקקו לכמות גדולה של נתונים, ולכן הוזמנו מתנדבים מהציבור להשתתף במחקרים, וכך נוצר חיבור בין המדע לחברה. ראייה זו של המדע האזרחי כגשר בין המדע לבין החברה יוצרת נטייה להתמקד בתחומי האקולוגיה, הסביבה והבריאות. המיזמים האלה יכולים גם לעודד בקרב המשתתפים מעורבות אזרחית דמוקרטית מושכלת בנושאים סביבתיים ^{[8, 22]}. מבחינה חינוכית עצם ההשתתפות במיזמים יכולה לתרום למודעות של האזרחים לנושאים האלה. ואכן, ניתוח של מיזמים מסוג זה בעולם מראה שהם נוטים להתמקד בנושאים של אקולוגיה, איכות הסביבה ורפואה ציבורית, לדוגמה – תצפיות ניטור נדידת ציפורים, ניטור מינים פולשים ובעלי חיים בסכנת הכחדה, אפשרויות שונות לקיפול חלבונים, וכן ניטור איכות של מקורות מים או איכות האוויר ^{[11, 12]}.

מיקומם המרכזי של הנושאים הסביבתיים במיזמי מדע אזרחי יכול לאפשר לאזרחים המשתתפים בהם להבין את תפקידם של המדע והטכנולוגיה כסוכנים פוליטיים. למעשה, לא ניתן לנתח תופעות חברתיות והופעה של כוח פוליטי מבלי להתייחס למקומם של המדע והטכנולוגיה בתהליך ^[20]. לאור המקום שנושאים סביבתיים תופסים בשיח הפוליטי של ימינו, אזרח פעיל ומשתתף בחברה דמוקרטית חייב להיות בעל הבנה מסוימת בנושאים מדעיים, להכיר את דרך החשיבה המדעית ולהיות מסוגל לחוות דעה בנושאים המדעיים-חברתיים שעל הפרק ^{[21, 23]}. כך, מיזמי מדע אזרחי מעודדים את המשתתפים בהם למעורבות חברתית-סביבתית, יוצרים מסגרת חברתית לאקטיביזם, ואף מהווים כוח רב-עוצמה בתהליכי שינוי מדיניות. סילבר ואח' ניסחו זאת כך: "השתתפות פעילה בתהליך מדעי, כפי שמתבצע במדע אזרחי, תורמת להרחבת הידע המדעי, לשיפור האוריינות המדעית ולשינוי בעמדות ובהתנהגות ביחס לנושאים סביבתיים" ^[5]. בשנים האחרונות התווספו למחקרי מדע אזרחי מיזמים מתחום מדעי החברה ^[23], אך מתוך סקירה של המקרים האלה נראה כי הדגש בהם הוא בעיקר על המטרות המדעיות של שיתופי הפעולה. על כן, יש צורך להתייחס לפער זה, הקיים בספרות, באשר למטרה של עידוד ההשתתפות של האזרחים במרחב הציבורי-המדינתי באמצעות מיזמים מדעיים. תחום החינוך האזרחי הדמוקרטי עוסק בבסיסו בקידום השתתפות אזרחית ^[13], ובוחן כיצד ניתן לקדם ולעודד מבחינה חינוכית-פדגוגית השפעה של האזרחים על סביבתם הפיזית והחברתי-פוליטית ^{[1, 7]}. שילוב תובנות מהתחומים האלה יכול לתרום להבנת הדרכים לעידוד השתתפות אזרחית דמוקרטית באמצעות מיזמי מדע אזרחי.

מדע אזרחי הוא תחום חדש יחסית בישראל, ופועלים בו שני שחקנים מרכזיים: המרכז לקידום מדע אזרחי בבית הספר של הטכניון ואוניברסיטת חיפה, והמרכז למדע אזרחי במוזיאון הטבע בתל אביב. עשרות מיזמים פעילים הושקו בעשור האחרון, וקיימות יוזמות המזכירות באופן פעולתן מיזמים של מדע אזרחי, גם כאשר הן אינן מצהירות על עצמן ככאלה. לרוב מדובר במיזמים שבמסגרתם נאספים נתונים על-ידי הציבור כבסיס למחקרים וכן לשימוש חובבי טבע, לדוגמה – מיזמים העוסקים בניטור המגוון הביולוגי של פרפרים, ציפורים ומדוזות בהשתתפות הציבור ^[2] ועוד שלל נושאים, כפי שמוצג בטבלה 1. לאור זאת, מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון באיזו מידה חוקרים ומורים שהיו מעורבים במיזמי מדע אזרחי בישראל ראו בהם אמצעי לקידום חינוך אזרחי דמוקרטי, וכיצד השתלבה מטרה זו באופן מעשי במיזמים שנדגמו.

טבלה 1

מיזמי מדע אזרחי פעילים בישראל

שיטות וחומרים

כפי שמפורט בטבלה 2, המחקר בוצע באמצעות ראיונות עומק עם 14 חוקרים ומורים. החוקרים היו מהאקדמיה, מעמותות ומגופים נוספים שיזמו והפעילו מיזמים של מדע אזרחי בישראל (להלן חוקרים), והמורים שהובילו את השתתפות תלמידיהם במיזמי מדע אזרחי (להלן מורים). כל השמות המצוינים בהמשך הם שמות בדויים. מטרתנו הייתה לבחון כיצד הם ראו את מטרות המיזמים, ואם הממד האזרחי נכלל בהן. הבחירה בחוקרים ובמורים נבעה מתפיסה חינוכית שלפיה האופי והאופן של ההשתתפות במיזם מושפעים מהמטרות של מתכנני המיזם. גיוס המשתתפים נעשה בפנייה ישירה דרך מידעון למורים של המרכז לקידום מדע אזרחי ובאמצעות מדגם "כדור השלג".

הממצאים מבוססים ברובם על הנתונים שעלו מניתוח תמטי של הראיונות (בנספח 1 מופיעות שאלות לדוגמה). לנתונים האלה התווסף ניתוח תמטי של חומרים כתובים שנאספו מאתרים מלווים למיזמים ומפרוטוקולים של מיזמי מדע אזרחי שבוצעו, כל זאת תוך התמקדות בניתוח מטרות המיזמים. ניתוח המידע כלל תהליך של תִכתוּב הראיונות ובניית קודים ראשוניים (נספח 2). מתוך ארגון הקודים האלה נבנו קטגוריות וזוהו קטגוריות-על כלליות (נספח 3). ועדת האתיקה של בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים אישרה את המחקר.

טבלה 2

פרטי מרואיינים

תוצאות

בהמשך למסורות המחקר האיכותני ^[6], אין בכוונתנו להציג הכללות אוניברסליות, דבר בעייתי בהינתן גודל המדגם, אלא נציג תובנות תאורטיות שעלו מניתוח תמטי של חומרי המחקר. ניתוח ממצאי הראיונות עם החוקרים והמורים הראה כי אין להם מטרה אחת מרכזית לקיום המיזמים, אלא שקיימות מטרות שונות ומגוונות. עוד עולה כי גם כשמדובר באותו המיזם, לחוקרים ולמורים עשויות להיות מטרות שונות ואף סותרות. מרבית החוקרים היו מעוניינים בקבלת נתונים עבור מחקריהם ובהנגשת המדע לציבור. לעומת זאת, מטרות המורים התמקדו בעיקר בהכנת עבודות חקר של התלמידים כחלק מחובות בחינת הבגרות בביולוגיה ובקידום האוריינות המדעית. המטרה של קידום השתתפות ואוריינות אזרחית דמוקרטית הייתה שולית גם במקרים שהמרואיינים ציינו אותה, ומכאן אנו מסיקים כי במיזמי מדע אזרחי קיימים יחסים אסימטריים בכל הנוגע לקשר שבין הממד המדעי לממד האזרחי במטרות של החוקרים ושל המורים שרואיינו.

ארבע התמות המרכזיות שזוהו ושמצביעות על המטרות השונות של מיזמי מדע אזרחי כפי שעלה מדברי החוקרים והמורים, מובאות כאן. לכל תמה מצורפים ציטוטים מובילים המשקפים את מטרות החוקרים והמורים בצורה שהיא, לדעתנו, המדויקת ביותר. השמות המצוינים הם שמות בדויים.

1.  איסוף נתונים – מטרת המיזמים היא איסוף כמויות גדולות של נתונים מהימנים למחקרים על-ידי שיתוף הציבור. כך, שחר הסבירה כי "בתור מדענים רצינו לקבל כמה שיותר נתונים מהשטח … אמרנו: אפשר להגדיל את מספר הדיגומים בקצב … במקום שרק המעבדה שלנו … שאלפי ילדים ישתתפו במחקר ואנחנו נזכה בדיגומים ונגדיל את מאגר הנתונים". גם אורן טען ש"המטרה היא לבנות מאגר מידע רחב ככל שניתן … והציבור הוא הכלי הזמין, הנכון, הנוח ביותר, לעשות את זה".
2.  כתיבת עבודות חקר – המיזמים תורמים להנחיית תלמידים בכתיבת עבודות מחקר שיעמדו בדרישות תוכנית הלימודים הרשמית. כך, יעל הסבירה כי "העולם הזה של מדע אזרחי … אני כמורה מאוד נהנית ממנו, כל זמן שזה לא דורש ממני לעצור את ההוראה חוץ מבמקרה שזה התלבש לי על הביוחקר … אין לנו זמן לבזבז על פרויקטים שאין להם מהות לבגרות".
3.  קידום עניין במדע – המיזמים נתפסים כהזדמנות להקנות אוריינות מדעית, עניין במדע ומודעות סביבתית. נדב תיאר זאת כך: "[זה] ניסיון לחבר לסיפור האותנטי של חוקרים במחקר אמיתי, לראות בכלל מה זה מחקר ואיך עובדים". וטל הסביר את המטרה כך: "בואי נתחיל מזה שאנשים יצאו מהבית וישהו במרחב שיש בו טבע, זו סיבה מרכזית שאני נמשך למדע אזרחי … אני חושב שאם אנשים יכירו טבע, הם ירצו לשמור עליו".
4.  השתתפות אזרחית מדעית – במקרים האלה שיתוף המתנדבים באיסוף נתונים למחקר מוגדר כאמצעי לקידום השתתפות אזרחית. כך תיארו זאת, בניסוחים מאוד דומים נדב ונגה. נדב הסביר ש"כל אחד יכול להיות מדען בהתנהלותו, כל עוד הוא מסתכל על העולם בצורה חקרנית וסקרנית … להיות בעל יכולת מחקרית בחיים האזרחיים", וגם מדבריה של נגה עלו תובנות דומות. עידו הגדיר זאת כ"דיאלוג במדע, שהחוקר מדבר [בו] עם הציבור".

הממצאים האלה מאירים את המטרות השונות של החוקרים ושל המורים במיזמים מדע אזרחי, ואת הפערים בין המטרות האלה תוך עמידה על הפרשנויות השונות, בעיקר לממד האזרחי של המיזמים.

דיון ומסקנות

כדי להסביר את הפער בין משתתפי המחקר על אודות המטרות של מיזמי מדע אזרחי, יצרנו מודל טיפולוגי של ארבעה אבות טיפוס, שהתבסס על בחינה נושאית וניתוח של מאפייני המטרות השונות של החוקרים והמורים כפי שעלה מהממצאים. כפי שניתן לראות באיור 1, ארבעת המודלים מבוססים על מערכת צירים. ציר X בוחן את הדגש החינוכי של הפרויקטים, החל ממיקוד מדעי ועד דגש אזרחי. ציר Y בוחן אם ההשתתפות בפרויקטים ניצבת כמטרה בפני עצמה או כאמצעי לקידום מטרות נוספות. ארבעת המודלים הם:

1. מיזם מדע אזרחי כמדע טכני – כאשר המטרה החינוכית היא מדעית במהותה, וההשתתפות במיזם באה לשרת מטרות מדעיות, נוצר מודל שהדגש בו הוא על איסוף מידע טכני על-ידי המשתתפים למען המחקר המדעי של החוקרים.
2. מיזם מדע אזרחי ממוקד בחינת בגרות – כאשר הדגש הוא חינוכי-אזרחי, אבל מטרת המיזם היא להכין את התלמידים למטרה שהיא חיצונית למיזם (בדומה למודל הראשון), כגון בחינת הבגרות, נראה מודל פדגוגי במהותו שמדגיש את השימוש במיזם למען הכנת התלמידים להערכה חינוכית.
3. מיזם מדע אזרחי לקידום מדע – במקרים שהדגש הוא על הממד המדעי שמתקיים במיזם עצמו, נראה מודל שמתמקד בפיתוח אוריינות מדעית ובהעלאת העניין בעיסוק במדע בקרב התלמידים.
4. מיזם מדע אזרחי לקידום השתתפות אזרחית – כאשר מטרות המיזם כוללות גם מרכיבים אזרחיים בשילוב עם עשייה מדעית, וההשתתפות עומדת כמטרה בפני עצמה, הדבר מוביל למיזמים שמטרתם לקדם השתתפות אזרחית מלאה.

איור 1

ארבעה מודלים של מיזמי מדע אזרחי על שני צירים

שלושת המודלים הראשונים משקפים תפיסה של אזרחות מצומצמת, שלפיה ההשתתפות במיזם נועדה לשרת מטרות מסוגים שונים, כגון איסוף נתונים והקניית מיומנויות טכניות (מיזם מדע טכני) או הצלחה עתידית באמצעי ההערכה חינוכיים (מיזם ממוקד בחינות בגרות). גם במודל השם דגש על המיזם עצמו (מודל לקידום המדע), המיקוד הוא באוריינות מדעית והוא אינו כולל את הפוטנציאל האזרחי. המודל הרביעי רואה ערך במיזם גם כמקדם השתתפות אזרחית באמצעות המדע, זאת לנוכח הסוגיות החברתיות והסביבתיות המאפיינות את תקופתנו, ובכך מביא לידי ביטוי פוטנציאל חשוב נוסף של מיזמי מדע אזרחי ומרחיב את מגוון האפשרויות הטמונות במיזמים האלה ^[15].

מיזמי מדע אזרחי יכולים לעודד השתתפות אזרחית ותמיכה באקטיביזם אזרחי, ובייחוד אקטיביזם סביבתי. לכן, יכולת זו צריכה, לדעתנו, להוות שיקול באינטראקציה החינוכית והלימודית שמיזמי מדע אזרחי יכולים ליצור. הדגש האזרחי עשוי להיות מהותי במיוחד במיזמים שמתמקדים בעידוד אקטיביזם סביבתי, לאור הפוטנציאל שלהם להעצים אזרחים לקבלת אחריות על עתיד הסביבה שלהם ^{[10, 22]}. על כן, אנחנו חושבים שכדי לממש את המטרות של השתתפות אזרחית במיזמים של מדע אזרחי ולהביאן לידי ביטוי במלואן יש לשלב במיזם מומחים מתחום החינוך האזרחי. כפי שיש צורך בדיוק הליווי וההכוונה של מדענים מתחום המדעים ^[16], כך יש צורך בשילוב מומחים לחינוך אזרחי דמוקרטי כשותפים בתכנון ובביצוע המחקר על כל שלביו.