אקולוגיה וסביבה

כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק

28 באוקטובר, 2016

פחים למיחזור אריזות | צילום: ד"ר אבישי טייכנר, אתר פיקיויקי


מאת

גלעד אוסטרובסקי
מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

מאת

גלעד אוסטרובסקי
מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

למערכת אקולוגיה וסביבה שלום רב,

מאמר הדעה שפורסם בגיליון הקודם "לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה" (עמוס שטיבלמן ושירי חפר, יוני 2016) – רצוף באמירות לא מבוססות, מעמיד תמונת עולם שגויה, ומעל לכול – גורם לבלבול בקרב הציבור. בכך, הוא פוגע בתשתית הנחוצה לשם השגת יעדי המדיניות בתחום הפסולת ושימור המשאבים.

טענתם המרכזית של שטיבלמן וחפר היא זו: כמות פסולת הפלסטיק הנאספת למִחזור נמוכה, המִחזור מפוקפק באיכותו, ומכיוון שהוא מתבצע בסין הרחוקה, תועלתו הסביבתית מוטלת בספק. הם מוסיפים לכך "תחזית" משלהם על כך שמפעלי המִחזור יצמצמו את פעילותם בשנים הקרובות.

ראשית, הכמות הנוכחית של הפסולת הנאספת גדֵלה בהדרגה בעקבות יישומו של חוק האריזות מ-2012 ואילך. החוק יוצר ליצרנים תמריץ להקטין את משקל האריזות ונפחן ולהפחית את השימוש בחומרים קשֵי מִחזור, ובשל כך הוא ראוי ונכון.

שנית, כפי שנמצא במאות מחקרי ניתוח מַחזור חיים [2], המִחזור (כולל השבת אנרגיה) עדיף על פני הטמנה: גם באיכותו הנוכחית, הטעונה שיפור, גם כאשר מיוצרים מוצרים נחותים, ואף על פי שהוא מתבצע בסין.

שלישית, הכותבים חוזים שפעילותם של מפעלי המִחזור תצטמצם בגלל ירידת מחירי הנפט, בעוד שנתונים מלמדים על גידול עקבי של כמויות הפסולת המופרדות במקור באירופה, ועל הרחבתה של החקיקה האירופית המחייבת הפרדה במקור למִחזור. 

אין להתעלם מכך שמִחזור הוא פעולת פשוטה ויום-יומית, שכל אזרח יכול לעשות, בעוד הפחתת צריכה פרטית משיקולים סביבתיים איננה מחזה נפוץ כלל וכלל.

בניגוד לטענת הכותבים, למִחזור תועלת סביבתית מובהקת. הוא איננו שיטה בלעדית, אך הוא בסיס חשוב בכל ניתוח סביבתי מקיף, לרבות צמצום פליטת גזי חממה ושימור משאבים. הפחתת צריכה ושימוש בחומרים ממוחזרים הם מהלכים חשובים, אך הם לא מחליפים את המִחזור, אלא מצטרפים אליו.

דווקא חוק הפיקדון שגורם לצמצום הזיהום ברשות הרבים, בפארקים ובמקווי מים, זוכה לגישה מבטלת מהכותבים בטענה שהוא מכסה רק נתח מוגבל מסך פסולת הפלסטיק. כלומר, מצד אחד מצרים הכותבים על זיהום האוקיינוסים בגלל המִחזור, ומצד שני הם יוצאים נגד מהלך מִחזור מפחית זיהום, כדוגמת חוק הפיקדון.

לצערי, מאמרי דעה מעין אלה פוגעים בתהליך, זורעים בלבול בציבור, ומתעלמים מההדרגתיות הדרושה כדי לחולל שינוי משמעותי בישראל.

ולסיום, הערה לעורכי הגיליון. כותרת המאמר: "לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה", היא כותרת פופוליסטית, מטעה, שאינה מתאימה לכתב עת אקדמי מקצועי.  

בכבוד רב

גלעד אוסטרובסקי

מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב


  1. שטיבלמן ע וחפר ש. 2016. לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה. אקולוגיה וסביבה 7(2): 167–169.
  2. Michaud JC, Farrant L, Jan O, et al. 2010. Environmental benefits of recycling – 2010 update. UK: WRAP.

ציטוט מומלץ

אוסטרובסקי ג. 2016. כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק. אקולוגיה וסביבה 7(3): 301
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    גלעד אוסטרובסקי
    מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

    מאת

    גלעד אוסטרובסקי
    מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב


    ציטוט מומלץ

    אוסטרובסקי ג. 2016. כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק. אקולוגיה וסביבה 7(3): 301
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    דבר העורך
    האם נהיה מוכנים לאסון הבא?
    מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו
    חזית המחקר
    אחידות השימוש במרחב על-ידי עדרי צאן בחוות בודדים
    רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים
    מכתבים למערכת
    תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה
    עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה

    - מודעה -

    לראש העמוד