אקולוגיה וסביבה

כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק

28 באוקטובר, 2016

פחים למיחזור אריזות | צילום: ד"ר אבישי טייכנר, אתר פיקיויקי


מאת

גלעד אוסטרובסקי
מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

מאת

גלעד אוסטרובסקי
מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

למערכת אקולוגיה וסביבה שלום רב,

מאמר הדעה שפורסם בגיליון הקודם "לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה" (עמוס שטיבלמן ושירי חפר, יוני 2016) – רצוף באמירות לא מבוססות, מעמיד תמונת עולם שגויה, ומעל לכול – גורם לבלבול בקרב הציבור. בכך, הוא פוגע בתשתית הנחוצה לשם השגת יעדי המדיניות בתחום הפסולת ושימור המשאבים.

טענתם המרכזית של שטיבלמן וחפר היא זו: כמות פסולת הפלסטיק הנאספת למִחזור נמוכה, המִחזור מפוקפק באיכותו, ומכיוון שהוא מתבצע בסין הרחוקה, תועלתו הסביבתית מוטלת בספק. הם מוסיפים לכך "תחזית" משלהם על כך שמפעלי המִחזור יצמצמו את פעילותם בשנים הקרובות.

ראשית, הכמות הנוכחית של הפסולת הנאספת גדֵלה בהדרגה בעקבות יישומו של חוק האריזות מ-2012 ואילך. החוק יוצר ליצרנים תמריץ להקטין את משקל האריזות ונפחן ולהפחית את השימוש בחומרים קשֵי מִחזור, ובשל כך הוא ראוי ונכון.

שנית, כפי שנמצא במאות מחקרי ניתוח מַחזור חיים [2], המִחזור (כולל השבת אנרגיה) עדיף על פני הטמנה: גם באיכותו הנוכחית, הטעונה שיפור, גם כאשר מיוצרים מוצרים נחותים, ואף על פי שהוא מתבצע בסין.

שלישית, הכותבים חוזים שפעילותם של מפעלי המִחזור תצטמצם בגלל ירידת מחירי הנפט, בעוד שנתונים מלמדים על גידול עקבי של כמויות הפסולת המופרדות במקור באירופה, ועל הרחבתה של החקיקה האירופית המחייבת הפרדה במקור למִחזור. 

אין להתעלם מכך שמִחזור הוא פעולת פשוטה ויום-יומית, שכל אזרח יכול לעשות, בעוד הפחתת צריכה פרטית משיקולים סביבתיים איננה מחזה נפוץ כלל וכלל.

בניגוד לטענת הכותבים, למִחזור תועלת סביבתית מובהקת. הוא איננו שיטה בלעדית, אך הוא בסיס חשוב בכל ניתוח סביבתי מקיף, לרבות צמצום פליטת גזי חממה ושימור משאבים. הפחתת צריכה ושימוש בחומרים ממוחזרים הם מהלכים חשובים, אך הם לא מחליפים את המִחזור, אלא מצטרפים אליו.

דווקא חוק הפיקדון שגורם לצמצום הזיהום ברשות הרבים, בפארקים ובמקווי מים, זוכה לגישה מבטלת מהכותבים בטענה שהוא מכסה רק נתח מוגבל מסך פסולת הפלסטיק. כלומר, מצד אחד מצרים הכותבים על זיהום האוקיינוסים בגלל המִחזור, ומצד שני הם יוצאים נגד מהלך מִחזור מפחית זיהום, כדוגמת חוק הפיקדון.

לצערי, מאמרי דעה מעין אלה פוגעים בתהליך, זורעים בלבול בציבור, ומתעלמים מההדרגתיות הדרושה כדי לחולל שינוי משמעותי בישראל.

ולסיום, הערה לעורכי הגיליון. כותרת המאמר: "לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה", היא כותרת פופוליסטית, מטעה, שאינה מתאימה לכתב עת אקדמי מקצועי.  

בכבוד רב

גלעד אוסטרובסקי

מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב


  1. שטיבלמן ע וחפר ש. 2016. לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה. אקולוגיה וסביבה 7(2): 167–169.
  2. Michaud JC, Farrant L, Jan O, et al. 2010. Environmental benefits of recycling – 2010 update. UK: WRAP.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אוסטרובסקי ג. 2016. כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק. אקולוגיה וסביבה 7(3): 301.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גלעד אוסטרובסקי
      מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב

      מאת

      גלעד אוסטרובסקי
      מנהל אגף קיימות, מועצה אזורית משגב


      ציטוט מומלץ

      אוסטרובסקי ג. 2016. כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק. אקולוגיה וסביבה 7(3): 301.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

      אלי כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

      חנוך אילסר, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

      יהושע שקדי

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

      ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)
      לראש העמוד