אקולוגיה וסביבה

פסולת וצרכנות > מדיניות פסולת וניהולה

טיפול בפסולת (55) מדיניות פסולת וניהולה (40) פסולת עירונית (24) מִחזוּר ושימוש חוזר (15) פסולת לאנרגיה (14) פסולת פלסטיק (14) תרבות הצריכה (14) פסולת אורגנית (12) הפחתה וצמצום (11) פסולת חקלאית (8) ניקיון המרחב הציבורי (8) פסולת תעשייתית (6) אורך חיים של מוצרים (6) פסולת בניין (5) צרכנות אתית (5) אריזות (3) תו תקן ירוק (3) פסולת זכוכית (2) פסולת נייר וקרטון (1) פסולת אלקטרונית (1) פסולת מסוכנת (1)

האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת שעברה לזירה הפוליטית ומכהנת בראשות ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בריאיון למדור "המילה האחרונה".

מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת שעברה לזירה הפוליטית ומכהנת בראשות ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בריאיון למדור "המילה האחרונה".

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

לשרוף או לא לשרוף, זו השאלה

עמיעד לפידות

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת טוב עשתה השרה להגנת הסביבה שהחליטה לבחון מחדש את אסטרטגיית הטיפול בפסולת ולקדם מדיניות כוללת לפסולת

טוב עשתה השרה להגנת הסביבה שהחליטה לבחון מחדש את אסטרטגיית הטיפול בפסולת ולקדם מדיניות כוללת לפסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

חלופת השבת אנרגיה מפסולת היא הכרחית ויש לקדמה באופן מיידי

ד"ר ניצן לוי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת לנוכח גרירת הקמת מתקני השבת אנרגיה בישראל לאורך שלושה עשורים, יש לגשת מייד להקמת המתקנים הראשונים

לנוכח גרירת הקמת מתקני השבת אנרגיה בישראל לאורך שלושה עשורים, יש לגשת מייד להקמת המתקנים הראשונים

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מתקן השבה לאנרגיה בפארק המחזור חירייה

גיל ליבנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת פארק המחזור חירייה, במיקומו המרכזי ובייחודו מבחינת היקפי הטיפול בפסולת וריכוז הטיפול בה במקום אחד, הוא אתר אידיאלי להקמת המתקן הראשון בארץ שיגשים את חזון מזעור שיעורי ההטמנה

פארק המחזור חירייה, במיקומו המרכזי ובייחודו מבחינת היקפי הטיפול בפסולת וריכוז הטיפול בה במקום אחד, הוא אתר אידיאלי להקמת המתקן הראשון בארץ שיגשים את חזון מזעור שיעורי ההטמנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

השבת אנרגיה מפסולת עירונית מוצקה בישראל

ד"ר שירה דסקל

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת יש להתמקד במתקנים להשבת אנרגיה ולזנוח לחלוטין את שיטת ההפרדה במקור ואת גישת המחזור כאמצעי עיקרי לצמצום ההטמנה

יש להתמקד במתקנים להשבת אנרגיה ולזנוח לחלוטין את שיטת ההפרדה במקור ואת גישת המחזור כאמצעי עיקרי לצמצום ההטמנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

עקביות בקבלת החלטות תאפשר שיפור של תהליכי הטיפול בפסולת שהכרחיים להפעלה יעילה של מתקני השבה לאנרגיה

זיו דשא

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מדיניות יעילה של טיפול בפסולת מחייבת רציפות, המשכיות ועקביות בהנחות היסוד העומדות בבסיס יצירת התשתית לטיפול בפסולת

מדיניות יעילה של טיפול בפסולת מחייבת רציפות, המשכיות ועקביות בהנחות היסוד העומדות בבסיס יצירת התשתית לטיפול בפסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

שימוש בפיתוחים טכנולוגיים במִחזור פסולת אריזות

רני איידלר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

דרושה מדיניות לאומית המבוססת על עקרונות כלכליים לטיפול בפסולת

דניאל מורגנשטרן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מַחזור החיים – ריאיון עם ד"ר ורד בלאס

יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

ד"ר יוסי ענבר, שחר בוקמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל: חסמים, הסרתם ומאיצי ערך

שירה דסקל, אופירה אילון

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מה ניתן ללמוד מגישות קודמות לטיפול באשפה בישראל

טליה פריד

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת על ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון, גישת ההטמנה, גישת הקומפוסטציה וגישת המִחזור

על ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון, גישת ההטמנה, גישת הקומפוסטציה וגישת המִחזור

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מתווה לבניית מדיניות ניהול הטיפול בפסולת

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, מעידים על כשל ניהולי מתמשך

השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, מעידים על כשל ניהולי מתמשך

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מדינת ישראל צועדת לקראת השלבים המתקדמים לטיפול בפסולת, ויש להחליט על אסטרטגיית סילוק השאריות הנותרות לאחר פעולות ההפחתה, המיון והמִחזור

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

פרופ' אופירה אילון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הליכה לחירייה: הפסולת כזירה לחינוך משנה תודעה – חקר המקרה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה

איגי ארם, איריס אלקחר, דפנה גולדמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

טיפול בפסולת בראייה עדכנית של בריאות האדם והסביבה לקראת היציאה ממשבר הקורונה

אילן כץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?

דליה טל, לימור גורליק

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה משבר הקורונה שלח את הציבור להתכסות במסכות ובכפפות, ועורר מחדש את השד החד-פעמי. במקום לאפשר לממשלות ולתאגידים לרכוב על פחדיו של הציבור, יש לעודד פיתוח חלופות לפלסטיק החד-פעמי ולעודד כלכלה מעגלית בתעשיית הפלסטיק

משבר הקורונה שלח את הציבור להתכסות במסכות ובכפפות, ועורר מחדש את השד החד-פעמי. במקום לאפשר לממשלות ולתאגידים לרכוב על פחדיו של הציבור, יש לעודד פיתוח חלופות לפלסטיק החד-פעמי ולעודד כלכלה מעגלית בתעשיית הפלסטיק

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?

אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן, שירה דסקל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

האם ניתן להשפיע על מטיילים לאסוף לכלוך של אחרים מבחירה חופשית? מחקר שנערך בגן לאומי חוף השרון

איל מטרני

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

עלות-תועלת כלכלית של השימוש החקלאי בבוצה מטופלת בסיד ובאפר פחם מרחף

אפרת הדס, אשר איזנקוט, אורי מינגלגרין, פנחס פיין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) האפר משמש ברובו לייצור חומרי בנייה ולתשתיות ומקצתו לחקלאות. השימוש באפר לחקלאות או למטרות אחרות הוא בחזקת הפיכה של מטרד פוטנציאלי למשאב.

האפר משמש ברובו לייצור חומרי בנייה ולתשתיות ומקצתו לחקלאות. השימוש באפר לחקלאות או למטרות אחרות הוא בחזקת הפיכה של מטרד פוטנציאלי למשאב.

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה

אופירה אילון, עידן ליבס, גדי רוזנטל, דנה גבאי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

בל תשחית – מודעות סביבתית בשכונה חרדית בעיר – אשדוד כדוגמה

שרון מרק, נורית אלפסי, יצחק אומר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת היהדות מציבה תשתית מוצקה ורחבה של הנחיות לשמירה על הסביבה הקרובה ועל העולם, לניקיון האישי והציבורי ולערכי ״בל תשחית״, אך לרוב קיימת תחושה כי הציבור החרדי בישראל נבדל מהציבור הכללי בהתייחסותו לטבע ולסביבה. מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת היבטיה השונים של המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסייה חרדית בשכונת מגורים עירונית

היהדות מציבה תשתית מוצקה ורחבה של הנחיות לשמירה על הסביבה הקרובה ועל העולם, לניקיון האישי והציבורי ולערכי ״בל תשחית״, אך לרוב קיימת תחושה כי הציבור החרדי בישראל נבדל מהציבור הכללי בהתייחסותו לטבע ולסביבה. מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת היבטיה השונים של המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסייה חרדית בשכונת מגורים עירונית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

לא עוזר למחזר – איסוף אריזות פלסטיק אינו תורם לסביבה

עמוס שטיבלמן, שירי חפר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האתגרים והבעיות שמציבה בפנינו פסולת אריזות הפלסטיק מחייבים מדיניות ייעודית לפסולת זו, שתביא בחשבון את הייחודיות של הפלסטיק בהשוואה לחומרים אחרים. יש לעודד את היצרנים להקטנת היקף השימוש באריזות, ולעודד חדשנות בתחום האריזות. נדרשת גישה מתַכְלֶלֶת של שיתוף פעולה בין התעשייה, הממשלה והאקדמיה לשם מציאת פתרונות

האתגרים והבעיות שמציבה בפנינו פסולת אריזות הפלסטיק מחייבים מדיניות ייעודית לפסולת זו, שתביא בחשבון את הייחודיות של הפלסטיק בהשוואה לחומרים אחרים. יש לעודד את היצרנים להקטנת היקף השימוש באריזות, ולעודד חדשנות בתחום האריזות. נדרשת גישה מתַכְלֶלֶת של שיתוף פעולה בין התעשייה, הממשלה והאקדמיה לשם מציאת פתרונות

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

"נהר" הזבל

ג'וזף עיד

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) "נהר" זבל באורך של מאות מטרים משתרע מאז סתיו 2015 בפרבר ג'דיידה מצפון לביירות בעקבות סגירת אתר פסולת בבירה ללא פתרון חלופי. משבר האשפה הוביל להתקוממות אלימה נגד הממשלה

"נהר" זבל באורך של מאות מטרים משתרע מאז סתיו 2015 בפרבר ג'דיידה מצפון לביירות בעקבות סגירת אתר פסולת בבירה ללא פתרון חלופי. משבר האשפה הוביל להתקוממות אלימה נגד הממשלה

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

מבוכת המחזור – מדוע השר להגנת הסביבה משליך לפח האשפה את תכניות 'הפרדת פסולת במקור'

אלון טל

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לא ברור על סמך מה קבע השר שישראלים לא מסוגלים ולא רוצים למחזר. גם לא ברור כמה שנים ייקח ליישם את הכיוון החדש שהוא מציע. מה שברור הוא שלא נערך שום ניתוח אנליטי מקיף או תהליך בדיקה רציני בשיתוף בעלי העניין כדי לתמוך במהלך הזה

לא ברור על סמך מה קבע השר שישראלים לא מסוגלים ולא רוצים למחזר. גם לא ברור כמה שנים ייקח ליישם את הכיוון החדש שהוא מציע. מה שברור הוא שלא נערך שום ניתוח אנליטי מקיף או תהליך בדיקה רציני בשיתוף בעלי העניין כדי לתמוך במהלך הזה

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

תל-אביב היא לא סקנדינביה – ריאיון עם השר אבי גבאי

שחר בוקמן, נטע ליפמן, שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

הפסולת הימית בחופי הים התיכון של ישראל – מאפיינים, מקורות ודרכי התמודדות

גליה פסטרנק, אהוד שפניר, דב צביאלי, דלית מוהר, אסף אריאל, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

פסולת ימית מוצקה היא בעיה עולמית (מפגע סביבתי, בטיחותי, תברואי וכלכלי), וכמותה בימים ובאוקיינוסים נמצאת במגמת עלייה מדאיגה. בשנת 2012 החל מחקר חדש בחופי הים התיכון של ישראל, שמטרתו לאפיין את מרכיבי הפסולת הימית, מקורותיה ופיזורה במרחב ובזמן, בשיטות בנות-השוואה עם נתונים דומים מרחבי העולם. במאמר זה יש שילוב של סקירת מדיניות הטיפול בבעיית הפסולת הימית בישראל ותיאור של המחקר בנושא זה, המצביע על הצורך להרחיב את הטיפול בבעיה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התאמת צעדי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לקידום המִחזור

טל שוחט

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות הוא אחד הצעדים המשמעותיים לכיוון יישום מדיניות שממוקדת בהתייעלות, ושרואה במשק מערכת סגורה מבחינת החומרים והמשאבים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה

חקיקת החוק להסדרת הטיפול באריזות הוא אחד הצעדים המשמעותיים לכיוון יישום מדיניות שממוקדת בהתייעלות, ושרואה במשק מערכת סגורה מבחינת החומרים והמשאבים הנכנסים אליה והיוצאים ממנה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

חוק האריזות – יישום העיקרון 'אחריות יצרן מורחבת' על-ידי היצרנים והיבואנים

קובי דר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות הוא חוק סביבתי המבוסס על יישום עיקרון של 'אחריות יצרן מורחבת', המטיל את האחריות לעלויות הסביבתיות הנגרמות עקב ייצור מוצרים על היצרנים המייצרים אותם

חוק האריזות הוא חוק סביבתי המבוסס על יישום עיקרון של 'אחריות יצרן מורחבת', המטיל את האחריות לעלויות הסביבתיות הנגרמות עקב ייצור מוצרים על היצרנים המייצרים אותם

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

קשיי הרשויות המקומיות ביישום חוק האריזות

גיל ליבנה

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות יצר יחסים כלכליים ותפעוליים חדשים בין כלל הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, היצרנים והמשווקים, מפעילי תחנות המעבר ומתקני הקצה והמשרד להגנת הסביבה. עבור הרשויות המקומיות מדובר במהפכה של ממש בתהליכי הטיפול בפסולת הביתית.

חוק האריזות יצר יחסים כלכליים ותפעוליים חדשים בין כלל הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, היצרנים והמשווקים, מפעילי תחנות המעבר ומתקני הקצה והמשרד להגנת הסביבה. עבור הרשויות המקומיות מדובר במהפכה של ממש בתהליכי הטיפול בפסולת הביתית.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תעשייה ממאדים, רשויות מקומיות מנוגה, תעשיית מִחזור מצדק וציבור משבתאי

מיכל איתן

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.

הסתמכות על התאוריה הקפיטליסטית הקלָסית של ה"יד הנעלמה", שלפיה תועלת מֵרבית של כל אחד מהשחקנים במערכת תביא לתוצאה הטובה ביותר, וכי השוק יסתדר בצורה מיטבית ללא תכנון מרכזי, מתבררת במקרה של חוק האריזות כבעייתית, בלשון המעטה. כדי שהמנגנון המורכב של השחקנים השונים יתוזמר, יתואם ויעבוד בהרמוניה, אין זה מספיק לקבוע כלים פרטניים.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

אין מנוס מהפעלת סנקציות כדי להפסיק את גרירת הרגליים 

גלעד אוסטרובסקי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

חוק האריזות הוא מהלך רצוי ובעל תועלת רבה, והוא יניב חיסכון כלכלי לרשויות המקומיות בכל אופן איסוף שהן יקבעו. על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחרצות ובתקיפות ולגרום לשותפים בביצוע החוק למלא את חובתם ולהיכנס לשלב היישום בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

טיפול בפסולת אריזות במתקנים למיון ולמִחזור – החוליה הסוגרת את המעגל

מלה גירשטיין

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) סוף סוף מסתמן שינוי במפת הטיפול בפסולת במדינת ישראל. אך משום מה, נוצר הרושם שאם נפריד את הפסולת בבתים ובמכלי האיסוף – עמדנו במטרה. קל לשכוח שהפסולת שהפרדנו צריכה להגיע למתקני המיון והמִחזור שעדיין לא קיימים, ובלעדיהם אין משמעות להפרדת הפסולת הנעשית על-ידי התושבים.

סוף סוף מסתמן שינוי במפת הטיפול בפסולת במדינת ישראל. אך משום מה, נוצר הרושם שאם נפריד את הפסולת בבתים ובמכלי האיסוף – עמדנו במטרה. קל לשכוח שהפסולת שהפרדנו צריכה להגיע למתקני המיון והמִחזור שעדיין לא קיימים, ובלעדיהם אין משמעות להפרדת הפסולת הנעשית על-ידי התושבים.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

מִחזור פסולת בנייה – פוטנציאל וחסמים

נמרוד לנגה, הילה דובדבני

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

חוק האריזות – קשיים ביישום מדיניות מהפכנית

טל שוחט, קובי דר, גיל ליבנה, מיכל איתן, גלעד אוסטרובסקי, מלה גירשטיין

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

חוק האריזות נועד להקטין את ההשפעה השלילית של אריזות חד-פעמיות על ידי צמצם כמות האריזות המיוצרות, לעודד שימוש חוזר בהן ומִחזור של מרכיביהן ולהפחית את הכמות המוטמנת של פסולת האריזות

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

כאשר פסולת מפסיקה להיות פסולת

ורד גיאת

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

פרויקט שיקום מפגעים בשטח המפעל לטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב

מיטל ליאון

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

ניתוח כדאיות כלכלית ליישום חוק הפיקדון המורחב על מכלי משקה בישראל

דורון לביא

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) מאמר זה בא לבחון את הכדאיות הכלכלית להרחבת חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה. לשם כך בוצע ניתוח עלות-תועלת של חוק פיקדון כולל, ללא תלות במסגרת החוק הקיים ובמגבלותיו. הניתוח מראה, כי הרחבת החוק כדאית למשק באופן מובהק, כאשר העלות השנתית מגיעה לכ-120 מיליון ₪

מאמר זה בא לבחון את הכדאיות הכלכלית להרחבת חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה. לשם כך בוצע ניתוח עלות-תועלת של חוק פיקדון כולל, ללא תלות במסגרת החוק הקיים ובמגבלותיו. הניתוח מראה, כי הרחבת החוק כדאית למשק באופן מובהק, כאשר העלות השנתית מגיעה לכ-120 מיליון ₪

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)