אקולוגיה וסביבה

למה האוויר עדיין מזוהם?

רויטל גולדשמיד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

על ההשלכות של השלכת סיגריות

תומר אשל

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) שלוש הערות על הצעת החוק שמקדם ניר נווה להתמודדות עם ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הסיגריות

שלוש הערות על הצעת החוק שמקדם ניר נווה להתמודדות עם ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הסיגריות

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

מכתב למערכת

גידי נאמן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

כלנית – כתב עת מקוון לצמחי ישראל, שמח לבשר כי בימים אלה הושלם מפעל דיגיטציה של כל המאמרים, הכתבות והמדורים שהתפרסמו ברֹתֶם, כתב העת שהופיע בשנים 1981–1989 מטעם החברה להגנת הטבע והאוניברסיטה העברית בירושלים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

למה הגירעון של ים המלח ממשיך לגדול?

יובל ארבל

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) תגובתו של ד"ר יובל ארבל, רכז תחום ים וחופים בעמותת צלול, לכתבה של נדב לנסקי ואלעד דנטה על ירידת מפלס ים המלח

תגובתו של ד"ר יובל ארבל, רכז תחום ים וחופים בעמותת צלול, לכתבה של נדב לנסקי ואלעד דנטה על ירידת מפלס ים המלח

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

הגורם העיקרי להאצה בירידת מפלס ים המלח הוא סכירת האגנים – תגובה למכתבו של יובל ארבל

נדב לנסקי, אלעד דנטה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) החוקרים ד"ר נדב לסקי ואלעד דנטה משיבים למכתב שנשלח למערכת כתגובה למאמר על ירידת מפלס ים המלח שפרסמו בכתב העת בפברואר 2017

החוקרים ד"ר נדב לסקי ואלעד דנטה משיבים למכתב שנשלח למערכת כתגובה למאמר על ירידת מפלס ים המלח שפרסמו בכתב העת בפברואר 2017

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

ומה עם עכבר הכפר? הרהורים בעקבות הגיליון בנושא קיימות עירונית

גלעד אוסטרובסקי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה

בעוד העיר נפתחת, היישוב הכפרי (בין אם הוא יישוב קהילתי, מושב או קיבוץ) הולך ונסגר. בעוד העיר מפנימה ערכים סביבתיים, היישוב הכפרי עדיין דבק בדגם הפרברי המנוכר, כאילו דבר לא השתנה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

פתיחת בניין מחקרים במצדה

אלי גרונר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אני שמח לעדכן את קהילת מדעני הסביבה והאקולוגים על פתיחתו של בניין המחקרים של מכון ים המלח במצדה

אני שמח לעדכן את קהילת מדעני הסביבה והאקולוגים על פתיחתו של בניין המחקרים של מכון ים המלח במצדה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

כן עוזר למחזר: מדוע רצוי ומומלץ למחזר פלסטיק

גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית למִחזור תועלת סביבתית מובהקת. הוא איננו שיטה בלעדית, אך הוא בסיס חשוב בכל ניתוח סביבתי מקיף, לרבות צמצום פליטת גזי חממה ושימור משאבים

למִחזור תועלת סביבתית מובהקת. הוא איננו שיטה בלעדית, אך הוא בסיס חשוב בכל ניתוח סביבתי מקיף, לרבות צמצום פליטת גזי חממה ושימור משאבים

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

נציבות הדורות הבאים – המאבק עדיין לא הסתיים

נאור ירושלמי, מאיה קרבטרי

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

המאבק על נציבות הדורות הבאים נסב סביב תפיסות בסיסיות לגבי מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, והוא כרוך בפער שבין דמוקרטיה פורמלית לבין דמוקרטיה מהותית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

זיהוי מוקדים חדשים של מינים פולשים באמצעות דיווחים מיָדיים מהשטח לאתר אינטרנט

אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) בד בבד עם צורך בשדרוג של החקיקה ומערך המניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בבנייה של יכולת ניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי

בד בבד עם צורך בשדרוג של החקיקה ומערך המניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בבנייה של יכולת ניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי

מני נוימן

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת

מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר: תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

גלעד וייל, דותן רותם, נועם לוין

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

בגיליון קודם הוצג תהליך העבודה לתכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד, בחינת חלופות שונות בעזרת עבודת שדה וניתוח רציונלי של תפרוסת שימושי הקרקע במרחב הנחקר. בתגובה זאת הוצג מודל כמותי, המבוסס על מערכת מידע גאוגרפית המנתחת את שימושי הקרקע באותו אזור, שיוכל להשתלב בעתיד במחקרים דומים. גישה זאת אינה מפחיתה בחשיבותן של עבודת השדה והכרת המערכת האקולוגית בשטח בתהליך קבלת ההחלטות, אך כלי ממ״ג יכול לשמש בניתוח מרחבים גדולים ומורכבים, ויכול לחסוך זמן וכסף

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

אין פתרון לבעיה הסביבתית של ים המלח פרט לפתרון בר-קיימא. כל פתרון שרק דוחה את הקץ ולא מטפל בבעיה עצמה, דינו להוסיף ולצבור בעיות סביבתיות נוספות

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה לידיעה: משבר הדיג בכינרת

משה גופן

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

בשנים האחרונות ניתן לראות כי יש משבר דיג בכינרת, המתבטא בעיקר בדילול אוכלוסיית האמנונים. האם הפסקת הדיג היא הפתרון?

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

תגובה למאמר הדעה: הדילמה הסביבתית בדרום ים המלח: שטחים פתוחים, מלח ופחמן, המתפרסם בגיליון זה

ניר פפאי

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה

עמדותיהם והשקפותיהם של ארגוני הסביבה הממשלתיים והלא ממשלתיים בנוגע לדילמה הסביבתית בדרום ים המלח, ראייה ארוכת טווח מתוך נקודת מבט הישראלית, המביאה בחשבון את הנזקים הבלתי הפיכים לסביבה כתוצאה מהכרייה

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

בין אזור התעשייה ברמת חובב להפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם

רעיה וולקן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

הפעילות באזור התעשייה רמת חובב נולדה בעקבות שגיאות סביבתיות קשות. בשנים האחרונות החלו להכיר בשגיאות האלה, וכפועל יוצא מכך החל מאמץ רב שמטרתו לשקם את שנפגע. לאחרונה מקודם פרויקט של הפקת אנרגיה בתת-הקרקע מפצלי שמן בחבל עדולם. אף על פי ששני הפרויקטים שונים זה מזה, יש ללמוד מהראשון על הסכנות הצפוית בפרויקט השני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תגובה למאמר הדעה: שמורת עין פשחה – האם תיעלם?

יהושע שקדי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

ים המלח נסוג, ותהליכי העירוץ בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) מאיימים לפגוע בשמורה באופן שאינו ניתן לשיקום. נקודות הנביעה של המעיינות מדרימות, ויש צמצום ניכר בשטחי ההצפה שאפיינו את השמורה בעבר. רוב הפעילות הביולוגית מתרכזת בערוצים המאופיינים בצמחי קנה, או בשטחים מישוריים המאופיינים בעצי אשל. במצב כזה אין ספק שהשמורה מאבדת מערכה מדי יום

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תגובה למאמר הדעה: מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

עינב שימרון-גרינבוים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

שפכים ביתיים, ובכלל זה מים אפורים, מכילים מזהמים מיקרוביאליים וכימיים. חשיפת הציבור למזהמים אלו עלולה לגרום לתחלואה נרחבת. משרד הבריאות מקדם פתרונות לסילוק שפכים, לטיפול בהם ולהשבת קולחים. תכניות לטיפול במים אפורים שהוגשו לאישור משרד הבריאות ושעומדות בדרישות ההנחיות – אושרו

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תגובה למאמר: ישראל עשירה במיוחד בעולם החי והצומח שלה – האומנם?

יוסף הלר

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה

ישראל מקובלת מזה שנים כעשירה במיני בעלי חיים. במחקר של רול, מאירי וסטון נמצא כי ישראל עשירה רק במיני זוחלים אך לא במיני עופות, יונקים ודו-חיים, ואינה כה עשירה במיני בעלי חיים. עם זאת, לטענת פרופ’ יוסף הלר, ישראל כן עשירה במיני בעלי חיים, אך יש להשוותה לארצות (לא טרופיות) שגודלן דומה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

חיים גבירצמן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למכתבה של הילה קרן בנושא השפעת חתולי הבית על חיות-הבר ועל שמירת טבע

ענבל בריקנר בראון

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למאמר: השפעת חתולי-בית על חיות-בר ועל שמירת טבע

הילה קרן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית

בבסיס מאמרה של בריקנר בראון עומדת ההבחנה הברורה וההפרדה בין 'טבע' לבין מה ש'אינו-טבע', והקושי להתמודד עם האתגר שבקיומו של תחום אפור, שאליו משתייכים חתולים חופשיים. אך בטרם ניגשים להשמדה המונית של בעלי חיים בשל מיקומם הלימינלי על הציר תרבות/טבע, חובתנו המוסרית והפרקטית לבחון צעדים נוספים, וביניהם ריסון תכניות בנייה וצעדים נקודתיים כלפי חתולי בית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

גדעון ברומברג

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

אוספי טבע ושמירת טבע – קריאה להשתתפות באיסוף

שי מאירי, תמר דיין

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) אוספי טבע משמשים כלי ראשון במעלה למחקר ולניטור המגוון הביולוגי בעולם כולו. פרויקטים של ניטור ומחקר שיש בהם בסיס של לכידה יסייעו מאד לעתידו של מחקר המגוון הביולוגי אם יכללו איסוף יזום ושמירת פריטים מדגמיים באוסף מוכר. היקף האיסוף היזום כיום בישראל אינו עונה על הצרכים המדעיים ועל צורכי הממשק ושמירת הטבע

אוספי טבע משמשים כלי ראשון במעלה למחקר ולניטור המגוון הביולוגי בעולם כולו. פרויקטים של ניטור ומחקר שיש בהם בסיס של לכידה יסייעו מאד לעתידו של מחקר המגוון הביולוגי אם יכללו איסוף יזום ושמירת פריטים מדגמיים באוסף מוכר. היקף האיסוף היזום כיום בישראל אינו עונה על הצרכים המדעיים ועל צורכי הממשק ושמירת הטבע

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

תגובה למאמר: מגמות אקלימיות בישראל 1970–2002 חם וצחיח יותר בפנים הארץ

חיים קותיאל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) פרופ׳ חיים קותיאל מעביר ביקורת על המאמר ״ מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970...״, טוען כי קיים רצון להציג תרחישים אפוקליפטיים בהקשר של שינויי אקלים, חלק מטרנד כלל עולמי. הוא מדגיש כי יש להקפיד על אינטרפרטציה שקולה של התוצאות, דבר המעניק אמינות רבה יותר למחקר גם אם לא תמיד הממצאים מאפשרים לצאת בכותרות מרעישות

פרופ׳ חיים קותיאל מעביר ביקורת על המאמר ״ מגמות אקלימיות בישראל 2002-1970...״, טוען כי קיים רצון להציג תרחישים אפוקליפטיים בהקשר של שינויי אקלים, חלק מטרנד כלל עולמי. הוא מדגיש כי יש להקפיד על אינטרפרטציה שקולה של התוצאות, דבר המעניק אמינות רבה יותר למחקר גם אם לא תמיד הממצאים מאפשרים לצאת בכותרות מרעישות

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)