מכתבים למערכת
תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי
למערכת אקולוגיה וסביבה שלום רב,
במאמרם המרתק מראים מיכאל בלכר ואירנה בלכר כיצד ניתן "להוציא מתוק מעז", וכיצד באמצעות זיהוי הזדמנויות בשטח ניתן להפוך בעיה אחת לפתרון של בעיה אחרת [2].
מטעי התמרים בבקע ים המלח התגלו כבית גידול חשוב לצמחי הבר. לדוגמה, החבלבל המדברי שהוכרז כצמח שנכחד, התגלה במטע תמרים באזור נחל דוד [1] ותועד על-ידי המחברים בשנת 2008. הנושא קיבל לאחרונה משנה תוקף לאור הממצאים המעידים כי חלקות המטעים שננטשו באזור הבולענים הן סביבה תומכת במגוון צמחים.
ייצוגם של המינים הסודניים ברשימה האדומה של צמחי ישראל הוא גבוה באופן יחסי. חייבים למצוא דרכים יצירתיות לשימור מגוון הצמחייה הסודנית בארץ, והדבר הכרחי בייחוד בשל הקושי של צמחים אלו להתבסס בבתי גידול טבעיים קיימים. אני סבור כי רעיון השימוש בשטחים חקלאיים נטושים לצורך שמירת הטבע באזור ים המלח הוא פתרון יצירתי. מסתבר שחלקות שננטשו בשל קרבתן לבולענים הן נישות יקרות ערך, ויהיה זה חכם לנצל את המומנטום שנוצר בשל התבססותם של הצמחים החשובים והנדירים בשטחים אלו.
מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת.
מיכאל ואירנה בלכר מציעים לנו במאמרם כיצד ניתן לעשות זאת הלכה למעשה.
בכבוד רב,
מני נוימן,
מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט
מקורות
- בלכר א ובלכר מ. 2010. חבלבל מדברי, צמח שהוכרז כנכחד בישראל, נמצא בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 1(3): 12-11.
- בלכר מ ובלכר א. 2011. בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 2(2): 92-90.
מהדורה מודפסת
