אקולוגיה וסביבה

תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי

6 בנובמבר, 2011

מאת

מני נוימן
מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט

מאת

מני נוימן
מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט

למערכת אקולוגיה וסביבה שלום רב,

במאמרם המרתק מראים מיכאל בלכר ואירנה בלכר כיצד ניתן "להוציא מתוק מעז", וכיצד באמצעות זיהוי הזדמנויות בשטח ניתן להפוך בעיה אחת לפתרון של בעיה אחרת [2].

מטעי התמרים בבקע ים המלח התגלו כבית גידול חשוב לצמחי הבר. לדוגמה, החבלבל המדברי שהוכרז כצמח שנכחד, התגלה במטע תמרים באזור נחל דוד [1] ותועד על-ידי המחברים בשנת 2008. הנושא קיבל לאחרונה משנה תוקף לאור הממצאים המעידים כי חלקות המטעים שננטשו באזור הבולענים הן סביבה תומכת במגוון צמחים.

ייצוגם של המינים הסודניים ברשימה האדומה של צמחי ישראל הוא גבוה באופן יחסי. חייבים למצוא דרכים יצירתיות לשימור מגוון הצמחייה הסודנית בארץ, והדבר הכרחי בייחוד בשל הקושי של צמחים אלו להתבסס בבתי גידול טבעיים קיימים. אני סבור כי רעיון השימוש בשטחים חקלאיים נטושים לצורך שמירת הטבע באזור ים המלח הוא פתרון יצירתי. מסתבר שחלקות שננטשו בשל קרבתן לבולענים הן נישות יקרות ערך, ויהיה זה חכם לנצל את המומנטום שנוצר בשל התבססותם של הצמחים החשובים והנדירים בשטחים אלו.

מדיניות שמירת הטבע במאה ה-21 מצריכה שינוי חשיבתי. תכנון המדיניות צריך להיות פועל יוצא של התבוננות מעמיקה ושל ניצול הזדמנויות. במקרים לא מעטים, הגורמים המגבילים אותנו בשטח, עשויים להתגלות במבט נוסף כנכסים רבי תועלת. בעזרת תכנון נכון, ניתן למצוא בבעיה אחת פתרון יצירתי לבעיה אחרת.

מיכאל ואירנה בלכר מציעים לנו במאמרם כיצד ניתן לעשות זאת הלכה למעשה. 

 בכבוד רב,

מני נוימן,
מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט


  1. בלכר א ובלכר מ. 2010. חבלבל מדברי, צמח שהוכרז כנכחד בישראל, נמצא בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 1(3): 12-11.
  2. בלכר מ ובלכר א. 2011. בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 2(2): 92-90.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

נוימן מ. 2011. תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 2(4): 243.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מני נוימן
      מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט

      מאת

      מני נוימן
      מנהל הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ע"ש מונטגיו למפורט


      ציטוט מומלץ

      נוימן מ. 2011. תגובה למאמר: בולענים ושמירת טבע: מסקנות מניסוי לא מתוכנן בעין גדי. אקולוגיה וסביבה 2(4): 243.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      הקרן לשיקום קרקעות – או קרן הצבי?

      אריה נייגר

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

      אין שום צורך בקרן לשיקום קרקעות מזוהמות בישראל. זהו מנגנון לא הוגן, לא יעיל, וחסר הצדקה סביבתית, ואינו תואם את המתרחש בישראל. לעומת זאת, לחייב את העוסקים בחומרים בעלי פוטנציאל זיהום להחזיק ביטוח למימון אירועי זיהום קרקע יכול להיות הפתרון. המפעלים ירצו להקטין את פרמיית הביטוח, ודבר זה יעודד התנהגות אחראית ונקיטת פעילות למניעת זיהום

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      המשמעויות הציבוריות של הצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות

      עמית ברכה

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) החקיקה הישראלית כיום אינה מתייחסת באופן ישיר וכולל לבעיית זיהום הקרקע. זיהומי הקרקע מטופלים באופן עקיף וחלקי בלבד, אף על פי שהם גורמים לנזק סביבתי, כלכלי ובריאותי רחב היקף. מחקיקת החוק שיקום קרקעות מזוהמות יֵצאו נשכרים: הסביבה – שתרוויח מטיפול בזיהום; הציבור הישראלי – שירוויח מכך שיתפנו קרקעות לפיתוח, ומהגדלת תקבולי ארנונה והיטלי השבחה ברשויות המקומיות; והיזמים – שירוויחו ממכירת דיור

      החקיקה הישראלית כיום אינה מתייחסת באופן ישיר וכולל לבעיית זיהום הקרקע. זיהומי הקרקע מטופלים באופן עקיף וחלקי בלבד, אף על פי שהם גורמים לנזק סביבתי, כלכלי ובריאותי רחב היקף. מחקיקת החוק שיקום קרקעות מזוהמות יֵצאו נשכרים: הסביבה – שתרוויח מטיפול בזיהום; הציבור הישראלי – שירוויח מכך שיתפנו קרקעות לפיתוח, ומהגדלת תקבולי ארנונה והיטלי השבחה ברשויות המקומיות; והיזמים – שירוויחו ממכירת דיור

      גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

      טורבינת רוח לא צריכה להיות "ילד הפוסטר" של משבר האקלים

      אלית חביב גלעד, נועה שטיינר

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך הצבתן על כריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל

      אומנם טורבינות רוח מצטלמות באופן מרשים, אך הצבתן על כריכת גיליון העוסק בהפחתת פליטות גזי חממה מעבירה מסר מטעה, כאילו הן הפתרון המרכזי, דבר שעלול להוביל להסקת מסקנות לא נכונה באשר למדיניות האקלים הדרושה לישראל

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)
      לראש העמוד