שימוש בכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית במטרה לזרז מעבר לכלי רכב בהנעה חשמלית

מבוא

בשנים האחרונות אימצו מדינות רבות תקנות המחייבות את יצרני הרכב לעמוד בתקני אנרגיה או איכות סביבה של כלי הרכב שהם משווקים (Corporate Average Fuel Economy [CAFE] standards). לנוכח משבר האקלים המחריף, והעובדה שלא כל המדינות אימצו את התקנות האלה, נראה כי יש לפעול בדרכים נוספות ומשלימות כדי לעמוד ביעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. על כן, מדינות רבות קבעו בחקיקה גם מועד להפסקה מוחלטת של מכירת כלי רכב המונעים בדלקי מחצבים (בנזין או סולר, fossil fuels). עבור תעשיית הרכב, הפסקה מלאה של ייצור כלי רכב מסוג זה ומעבר מיידי לייצור כלי רכב בהנעה חלופית אינם ריאליים, ודורשים משאבים משמעותיים. בעקבות זאת, נוצר תמריץ משמעותי ליצרני הרכב להפנות את מכירת כלי הרכב הללו למדינות שהאסדרה בהן קפדנית פחות. כיוון שהשווקים למכירת כלי רכב מסוג זה מצטמצמים, יש להניח שהיצרנים יַפנו מאמצי שיווק של הדגמים הללו במחירים אטרקטיביים, בין השאר, לשוק הישראלי, היות שאין בו כרגע מגבלות יבוא קשיחות הנוגעות ליעילות השימוש באנרגיה או לביצועים סביבתיים.

בהתאם למגמה העולמית, וכן על פי חזון משרד האנרגיה בישראל לשנת 2030, תופסק בישראל מכירתם של כלי רכב חדשים המונעים בבנזין או סולר, לטובת מעבר מלא לשימוש בהנעטה חשמלית ובהנעה מבוססת גז טבעי דחוס (גט"ד). עם זאת, נכון לשנת 2022 כ-89% מכלי הרכב בישראל עדיין מונעים בבנזין או בסולר ^[2]. בחלון הזמן שנותר עד 2030, עלולה להיכנס לישראל מסה קריטית של דגמי רכב מסוג זה, שיוסטו אליה משווקים שהאסדרה בהם אינה מאפשרת את מכירתם. כל כלי רכב המונע בבנזין או בסולר, שייכנס בשערי הנמלים בישראל, עתיד לזהם מספר שנים קדימה. הגיל הממוצע של כלי הרכב בישראל בשנת 2022 היה 7.4 שנים ^[2], ו-61% מהמכוניות עם מנוע בנזין ו-47% מהמכוניות עם מנוע דיזל נמצאות בשימוש גם לאחר 15 שנה ^[1]. ולפיכך חשוב לפעול לצמצום רכישה של כלי רכב מסוג זה בישראל, עד שאיסור היבוא שלהם ייכנס לתוקף.

במחקר הנוכחי, שבוצע בתמיכת משרד האנרגיה, השתמשנו בכלים של כלכלה התנהגותית כדי לבדוק כיצד ניתן לזרז את המעבר של משקי בית בישראל לכלי רכב בהנעה חלופית. שיעור החדירה של רכב חשמלי עלה מאוד בתקופה האחרונה ^[11], אולם, לנוכח המגמות הצפויות בשוק הרכב הפרטי בישראל שהוזכרו לעיל, כלומר מאחר שנכונותם של חלק ממשקי הבית לעבור לרכב חשמלי אינה מספקת, קיימים אתגרי מדיניות משמעותיים להפחתת הפליטות בענף זה.

חסמים שרלוונטיים לאימוץ של הטכנולוגיה החדשה (זמן טעינה, מיקום עמדות טעינה, טווח נסיעה, כדאיות רכישה, ידע, תחושת ביטחון ועוד) נבדקו במחקרים קודמים, ונמצאו כגורמים מהותיים בהחלטה על רכישת רכב חשמלי ^{[10, 11, 17]}. צעדי מדיניות לעידוד רכישת כלי רכב חשמליים נוגעים לרוב להסרת החסמים, ואינם מביאים בחשבון הטיות קוגניטיביות שהלקוחות חווים בתהליכי רכישה ^{[6, 9]}.

בני אדם מקבלים החלטות לגבי רכישה משמעותית בעזרת תהליכי חשיבה משוכללים, שחלק מהם רציונליים וחלק אי-רציונליים. במקרים רבים מידע לא זמין או מידע שאינו מונגש בפשטות, אינם מאפשרים תהליך קבלת החלטות סדור ומודע ^[17]. למעשה, רוב ההחלטות מושפעות מהטיות קוגניטיביות, ותהליך קבלת ההחלטות יכול להיות רגיש מאוד למניפולציות. דוגמה להתמודדות עם הטיות כאלה בתהליך קבלת החלטות היא השימוש בהֶינֵד (nudge) ^{[18 ,17 ,16, 8]}. הֶינֵד הוא אמצעי מתחום הכלכלה ההתנהגותית, המניע לקוחות למסלול רצוי של התנהגות באמצעות התערבות מסוימת, תוך שמירה על זכות הבחירה של הפרט ^[20]. הֶינֵד עשוי לפעול, בין היתר, דרך שינוי אופן הצגת המידע או בנייתו – עיצוב של ארכיטקטורת הבחירה, למשל, באופן הצגת המידע בתוויות האנרגיה של המוצר ^[10]. החשיפה לתוויות עם מידע על צריכת האנרגיה של המוצר אמורה להוביל להחלטות רכישה מושכלות, ומחקרים קודמים מצאו כי היא מעודדת בחירת מוצרים חסכוניים באנרגיה ^{[6, 21]}. על כן, הנחת המחקר היא כי קיים קשר בין עיצוב המידע בתוויות אנרגיה של רכב ובין האפקטיביות שלהן בעידוד הבחירה ברכב חשמלי. בפרט, המחקר האקדמי מלמד שבני אדם נרתעים מהפסדים, ומושפעים מהדרך החזותית שהמידע מונגש בה. המחקר הנוכחי בודק את ההשפעה של הצגת מידע בתוויות אנרגיה כ"חיסכון" מול "הוצאה", את השפעת היקף המידע ואת האפקטיביות של תצוגה גרפית על הנכונות לרכוש רכב בהנעה חשמלית.

שיטות המחקר

מחקר זה התבסס על ניסוי שבוצע באופן מקוון באפריל 2023 בקרב 1,374 משתתפים בעלי רישיון נהיגה בתוקף, שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. כשבועיים לפני הניסוי התבקשו המשתתפים להצהיר על נכונותם לעבור לרכב חשמלי באמצעות מענה לשאלה: מה הסיכוי שבפעם הבאה שתרכוש רכב פרטי בבעלותך, הוא יהיה רכב חשמלי? האפשרויות נעו על סקאלה של 1–5 (1 – אין סיכוי, 5 – ארכוש בוודאות).

בניסוי עצמו המשתתפים הוקצו רנדומלית לאחת משש קבוצות (חמישה סוגי תוויות וקבוצת בקרה אחת, כמפורט בטבלה 1). כל קבוצה נחשפה לתווית ייחודית, שכללה מידע שונה או מסגור של הנתונים באופן שונה. התוויות עוצבו במיוחד במסגרת המחקר, וכללו שתי תוויות שהתמקדו בהוצאה, שתי תוויות שהתמקדו בחיסכון, ותווית אחת שהתמקדה במתן מידע באמצעות הצגה גרפית (ראו איורים 1–6. בכל קבוצה סדר החשיפה לתוויות השתנה באופן רנדומלי עבור כל משתתף, כך שחלקם נחשפו ראשית לתווית של רכב בנזין, חלקם לתווית של רכב חשמלי וכדומה). עיצוב התוויות התבסס על תוויות שהוצגו בניסוי שהתבצע בארה"ב ^[7], והותאמו על-ידי צוות המחקר לשוק הישראלי. לאחר שהנבדקים נחשפו לתוויות, הם התבקשו, בין היתר, לציין שוב את מידת נכונותם לרכוש רכב חשמלי. כ-91% (1,249 משיבים) ענו נכון על שאלה שווידאה הבנה של התוויות שהוצגה להם בניסוי, והם אלה הכלולים בתוצאות המוצגות במאמר זה.

איור 1

תוויות אנרגיה ונתונים שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: קבוצת ביקורת – מידע טכני וסביבתי (ללא מידע כלכלי)

איור 2

תוויות אנרגיה ונתונים שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: תווית 1 – מידע השוואתי על אודות הוצאה חודשית על אנרגיה

איור 3

תוויות אנרגיה ונתונים שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: תווית 2 – מידע השוואתי על אודות הוצאה חודשית וכוללת על פני שלוש שנים

איור 4

תוויות אנרגיה ונתונים שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: תווית 3 – מידע השוואתי על אודות חיסכון חודשי באנרגיה

איור 5

תוויות אנרגיה ונתונים שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: תווית 4 – מידע השוואתי על אודות חיסכון חודשי וכולל על פני שלוש שנים

איור 6

תוויות אנרגיה ונתונים אליהם שהמשתתפים בניסוי נחשפו אליהם: תווית 5 – תצוגה גרפית של מרכיבי ההוצאה לשלוש שנים

תוצאות

כדי שנוכל למדוד את ההשפעה של התווית, המודל שהשתמשנו בו כלל את סוג התווית ואת נכונותו של הפרט לרכוש רכב חשמלי לפני תחילת הניסוי. במטרה לקבל תמונה מלאה ככל האפשר לגבי הקשר בין החשיפה לתוויות לבין הנכונות לרכוש רכב חשמלי, בחנו את השפעת אפקט הטיפול (סוג התווית) על שלושה משתנים תלויים שנמדדו באופן שונה בשלוש משוואות רגרסיה מרובה, תוך שימוש במגוון משתני בקרה סוציו-דמוגרפיים שנאספו במסגרת הניסוי.

טבלה 2 מסכמת את תוצאות שלושת המודלים שנבחנו. שלושת המשתנים התלויים שבדקנו במודלים הם: נכונות לרכישה אחרי החשיפה לתוויות בסולם 1–5; שאלה זהה על פני טווח ערכים של 1–10 (כדי לאפשר רגישות גבוהה יותר במדידה); משתנה שמודד את הפער שבין נכונות הרכישה של כל פרט לפני החשיפה לתווית ואחריה. התווית הייחודית שכל משתתף בניסוי נחשף אליה נכללה במודלים באמצעות קידוד של משתנה דמה מתאים. נמצא כי לתווית עם מידע השוואתי על אודות הוצאה חודשית על אנרגיה (תווית 1) ולתווית המציגה מידע השוואתי המשלב הוצאה חודשית על אנרגיה וגם הוצאה כוללת לשלוש שנים (עלות הרכישה והאגרה, עלות התחזוקה [טיפולים], עלות האנרגיה [בנזין או חשמל], ביטוח חובה ומקיף, ירידת ערך ועלות הקמת עמדת טעינה) (תווית 2), הייתה השפעה חיובית מובהקת על כוונת הרכישה. נוסף על כך, תווית עם מידע השוואתי על חיסכון בהוצאה החודשית על אנרגיה (תווית 3) נמצאה כבעלת השפעה חיובית על כוונת רכישה בשני מודלים מתוך השלושה. לעומת זאת, תווית עם מידע השוואתי על אודות החיסכון בהוצאה חודשית על אנרגיה וחיסכון בהוצאה כוללת לשלוש שנים (תווית 4) ותצוגה גרפית של מרכיבי הוצאה לשלוש שנים (תווית 5), לא השפיעו באופן מובהק על כוונת הרכישה.

טבלה 1

המידע שקיבלה כל קבוצה על גבי תוויות אנרגיה ונתונים בניסוי

הנתונים בתוויות התייחסו לכלי הרכב הנמכרים ביותר בישראל בשנת 2022 ^[3]. הנתונים לרכב בנזין התייחסו לקיה סלטוס EX, הרכב ההיברידי התייחס לטויוטה קורולה סדאן Sense, והרכב החשמלי התייחס לג'ילי גאומטרי C Pro 460. שלושת כלי הרכב דומים במאפייניהם הטכניים והחיצוניים. המחירים המוצגים היו מחירי השוק בתקופת הרצת הניסוי (התוויות שעוצבו לניסוי מופיעות באיורים 1–6. בכל קבוצה השתנה סדר החשיפה לתוויות באופן רנדומלי עבור כל משתתף, כך שחלק נחשפו ראשית לתווית של רכב בנזין, חלק לתווית של רכב חשמלי וכן הלאה). הפרמטרים שהופיעו בתוויות (טווח נסיעה, מחיר רכישה, יעילות השימוש באנרגיה, רמת זיהום אוויר, זמן טעינה ועוד) הם כאלה שנבדקו במחקרים קודמים ונמצאו כגורמים מהותיים המשפיעים על רכישת רכב חשמלי ^{[4, 10, 15]}. כך גם נמצא, כי מסגור המידע הכספי כהפסד, לעומת מסגורו כרווח, מעודד רכישת מכשירים חסכוניים באנרגיה ^{[4, 12, 19]}. השערה זו נבדקה בתוויות במחקר הנוכחי על-ידי הצגת המידע כהוצאה לעומת חיסכון בהוצאות. בספרות נמצא גם כי הצגת ההוצאה הכוללת היא בעלת השפעה מובהקת על הלקוחות, וכלי יעיל ליצירת העדפה של כלי רכב חשמליים. בהתאם לכך, גם במחקר זה נבדקה ההשפעה של מידע לגבי ההוצאה הכוללת על כלי הרכב.

טבלה 2

סיכום תוצאות של שלושת המודלים – ההשפעה של תוויות שונות על הנכונות לרכוש רכב חשמלי

תוצאות של מקדמים שיצאו מובהקים סטטיסטית מופיעות בהדגשה. מובהקות:

* = p<0.05

** = p<0.01

שגיאות תקן מופיעות בסוגריים.

כדי לבדוק אם מקדמים מסוימים חזקים מהאחרים בוצעה השוואה בין המקדמים שנמצאו בעלי השפעה חיובית מובהקת על-ידי מבחן bias corrected bootstrap (1000 re-samples). מהבדיקה עולה כי לא ניתן להכריע באופן סטטיסטי איזו מבין שלוש התוויות 1–3 משפיעה יותר על כוונת הרכישה.

בבחינת האפקטים של משתני הבקרה נמצא כצפוי קשר חיובי מובהק בין כוונת רכישת רכב חשמלי בשלב המקדים לניסוי ובין הנכונות לרכישה לאחר החשיפה לתוויות. נוסף על כך, בכל שלושת המודלים נמצא באופן עקבי כי לניסיון קודם עם רכב חשמלי יש השפעה חיובית על כוונת הרכישה. עם זאת, לא כל הממצאים היו עקביים בשלושת המודלים. הנכונות לרכוש רכב חשמלי נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים (בהשוואה לנשים) וכן בקרב משקי בית עם ילדים, רק במודל אחד מבין השלושה שנבחנו. נכונות רכישה גבוהה יותר ככל שיש יותר כלי רכב בבית, נמצאה בשניים מתוך שלושת המודלים.

בחנו אם הכוונה לרכוש רכב חשמלי מושפעת גם מהימצאו בבית של רכב היברידי (מנוע בעירה בשילוב מנוע חשמלי המוטען על-ידי המרת אנרגיית הבלימה של הרכב לאנרגיה הזמינה להנעתו) או של רכב היברידי נטען (מנוע בעירה בשילוב מנוע חשמלי המוטען על-ידי מקור חשמל חיצוני – plug-in hybrid electric vehicle). מהממצאים עולה שהכוונה לרכוש רכב חשמלי נמוכה יותר במשקי בית שיש או שהיה להם רכב היברידי או היברידי נטען. בחנו גם את הנכונות לעבור לרכב היברידי לעומת רכב חשמלי. הממצאים הצביעו על פער מובהק: ממוצע הנכונות לרכישת רכב היברידי (M=6.85)  נמצא גבוה יותר מממוצע הנכונות לרכישת רכב חשמלי (M=5.92)  ברמת ביטחון של 99% (t(1,248)=9.738, P value<0.001).

דיון ומסקנות

שיעור החדירה של כלי רכב חשמליים בישראל עלה מאוד בשנים האחרונות. לפי נתוני הלמ"ס נרשמה עלייה של 178.6% במכירה של כלי רכב מסוג זה בין השנים 2021 ל-2022 ^[2]. נוסף על כך, בין החודשים ינואר לספטמבר 2023 עמד שיעור כלי הרכב החשמליים על 17.3% מסך כלי הרכב שנמכרו בתקופה זו בישראל ^[11]. עם זאת, הנכונות של חלק ממשקי הבית בישראל לעבור לכלי רכב חשמליים אינה מספיקה לטובת עמידה בחזון של משרד האנרגיה שבשנת 2030 ייובאו לישראל רק כלי רכב בהנעה חלופית. במטרה לקבל תמונה מלאה לגבי הקשר בין החשיפה לתוויות לבין הנכונות לרכוש רכב חשמלי בחנו את השפעת התוויות על שלושה משתנים תלויים שנמדדו באופן שונה במספר מודלים של רגרסיה. שתי תוויות המציגות מידע השוואתי על אודות הוצאות על אנרגיה – תווית המציגה מידע השוואתי על אודות הוצאה חודשית על אנרגיה (תווית 1), ותווית המציגה מידע השוואתי המשלב הוצאה חודשית על אנרגיה וגם הוצאה כוללת לשלוש שנים (תווית 2) – נמצאו באופן עקבי כבעלות השפעה חיובית מובהקת על הכוונה לרכוש כלי רכב חשמליים. הממצאים עולים בקנה אחד עם ממצאים של מחקרים קודמים, שדיווחו כי מסגור המידע הכספי כהפסד, לעומת מסגורו כרווח, מעודד רכישת מכשירים חסכוניים באנרגיה ^{[5, 14, 19]}. התאוריה המרכזית המסבירה את הממצאים בהקשר של הטיות התנהגותיות בהתייחסות לשנאת סיכון היא תורת הערך (Prospect Theory) שהציגו דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל בכלכלה, ושותפו עמוס טברסקי ^[13]. המחקר שלנו מצביע לראשונה על כך שהתופעה קיימת גם בהקשר של נכונות צרכנים לרכוש רכב חשמלי. נוסף על כך, נמצאה השפעה מובהקת גם להצגת ההוצאה הכוללת, וזאת בדומה לממצאים קודמים בספרות המחקר שמצאו שהצגה כזו יכולה להיות יעילה ביצירת העדפה לכלי רכב חשמליים ^[7]. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בעוצמת ההשפעה בין התוויות הללו, ולכן לא ניתן לקבוע שתווית מסוימת עדיפה על אחרת בהשפעה על נכונות רכישה. כמו כן, תווית המציגה מידע השוואתי על אודות חיסכון בהוצאה חודשית על אנרגיה (תווית 3) נמצאה כבעלת השפעה חיובית על כוונת הרכישה רק בחלק מהמודלים. לעומת זאת, תווית החיסכון השנייה (תווית 4) נמצאה לא אפקטיבית, וכך גם התווית הכוללת תצוגה גרפית (תווית 5). ייתכן שההצגה הגרפית עמוסה מדי במידע ופחות בהירה לקהל הישראלי. התוצאות היו עקביות בשלושת המודלים השונים שנבחנו.

לצד נכונות המעבר לרכב חשמלי נבחנה גם נכונות המעבר לרכב היברידי. נכונות זה נבדקה בשתי הזדמנויות שונות: בסקר שביצענו באוגוסט 2022, ובניסוי המדווח כאן (שנערך באפריל 2023). בשני המקרים מצאנו שהנכונות לרכישת רכב היברידי גבוהה יותר מהנכונות לרכישת רכב חשמלי. נוסף על כך, באחד המודלים נמצא כי הכוונה לרכוש רכב חשמלי נמוכה יותר כאשר יש במשק הבית ניסיון עם רכב היברידי או עם רכב היברידי נטען. האם בעלות על רכב היברידי מהווה חסם או גורם מעכב למעבר לרכב חשמלי? מחד גיסא, רכישה של רכב היברידי משמעה עלייה ביעילות השימוש באנרגיה ופחות פליטות יחסית לרכב שאינו היברידי. מאידך גיסא, המשמעות של רכישת רכב היברידי היא דחייה בהגשמת החזון של מעבר מלא לכלי רכב בהנעה חלופית. ממצא זה מצריך בדיקות נוספות.

מחקר זה מדגיש כי בעת גיבוש צעדי מדיניות, חשוב להתמודד בצורה מושכלת עם חסמים קוגניטיביים בקבלת החלטות של לקוחות בישראל, ואפשר לעשות זאת באמצעות כלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית. כמו במחקרים קודמים ^{[6, 7]}, גם במחקר זה נמצא כי אופן הצגת המידע על גבי תוויות אנרגיה עשוי לעודד בחירת מוצרים חסכוניים באנרגיה. השימוש במחקר זה בחמש תוויות שונות תרם לידע המצטבר בתחום והרחיב אותו. התוצאות מצביעות על כך ששונות בתוכן ובעיצוב של תוויות האנרגיה משפיעה בצורה שונה על התנהגות צרכנית ^[20]. בפרט, ממצאי המחקר מצביעים על כך שמסגור הנתונים כהוצאה (בהשוואה לחיסכון), עשוי להיות אפקטיבי יותר במטרה לזרז רכישה של כלי רכב חשמליים. על כן, נמליץ לקובעי המדיניות להשתמש בממצא זה בחשיבה על עיצוב תוויות חדשות ושימוש בהן כחלק מחבילה של צעדי מדיניות לזירוז המעבר לכלי רכב חשמליים ולעמידה ביעדים לאומיים של קיימות. יתרה מכך, בתקופה שתותר כניסה לישראל של מכוניות בהנעה חלופית בלבד, תידרש מחשבה נוספת לגבי המעבר מהסקאלה שנכנסה לתוקף במסגרת רפורמת המיסוי הירוק ב-2009 (המסווגת כלי רכב לפי רמת הפגיעה שלהם בסביבה) לסקאלה שמתאימה לשוק מודרני שמשווקים בו רק כלי רכב בהנעה חלופית. 

תודות

מחקר זה מומן בסיוע קרן המדען הראשי של משרד האנרגיה. מספר הסכם 221-11-038.