אקולוגיה וסביבה

פיתוח בר–קיימא

מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

סוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

הדרך לבנייה ירוקה דור 4.0 – סביבות יצרניות ואיפוס פליטות פחמן

נעם אוסטרליץ

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

אחריות לכל החיים ‒ הדור הרביעי של העוסקים בבנייה ירוקה לוקח אחריות על תפקוד מבנה לכל אורך חייו. מי מרוויח מזה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אנרגיות מתחדשות והמגוון הביולוגי

ניר פפאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) השנה היא שנת המגוון הביולוגי בעולם, לכן, יש לדון במחיר הסביבתי של האנרגיות החלופיות. שימוש בשטחים פתוחים כדי להקים חוות של אנרגיה סולרית עתיד לגרום פגיעה אנושה לעולם החי והצומח מדינת ישראל צריכה לפעול ליישום פתרונות של אנרגיה חלופית, אך עלינו לעשות זאת בשום שכל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הארץ ותוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי

השנה היא שנת המגוון הביולוגי בעולם, לכן, יש לדון במחיר הסביבתי של האנרגיות החלופיות. שימוש בשטחים פתוחים כדי להקים חוות של אנרגיה סולרית עתיד לגרום פגיעה אנושה לעולם החי והצומח מדינת ישראל צריכה לפעול ליישום פתרונות של אנרגיה חלופית, אך עלינו לעשות זאת בשום שכל, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הארץ ותוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שימוש מושכל בשטחים חקלאיים לייצור אנרגיה סולרית – צו השעה

נעם אילן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) נושא השטחים הדרושים לייצור אנרגיה סולרית מעלה, מעבר לסוגיות הנדל"ניות והיזמיות, סוגיות פילוסופיות וחברתיות כבדות משקל, משום שהוא מעמת בין אג'נדת האנרגיה המתחדשת החיובית לבין הנושא הקריטי של שמירה על שטחים פתוחים. תהליך הקצאת הקרקע לאנרגיה סולרית צריך להתנהל בצורה מסודרת, אולם גם ללא עיכובים ביורוקרטיים של שנים

נושא השטחים הדרושים לייצור אנרגיה סולרית מעלה, מעבר לסוגיות הנדל"ניות והיזמיות, סוגיות פילוסופיות וחברתיות כבדות משקל, משום שהוא מעמת בין אג'נדת האנרגיה המתחדשת החיובית לבין הנושא הקריטי של שמירה על שטחים פתוחים. תהליך הקצאת הקרקע לאנרגיה סולרית צריך להתנהל בצורה מסודרת, אולם גם ללא עיכובים ביורוקרטיים של שנים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי

ראובן לסטר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) באירופה נחקק חוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין כובלות את ידיהם של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית

באירופה נחקק חוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין כובלות את ידיהם של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

לנחל צרכים משלו – הערכה מחודשת לאופי ניצול הנחל ולהתגוננות מפניו

אבי אוזן-דולב

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

זרימת מי נגר היא תופעת טבע שמאפייניה ברובם טבעיים ואינם בשליטת האדם, אך עם זאת הם תחת השפעת האדם. בזמן האחרון מתחילה להתגבש ההכרה שלנחל צרכים משלו, וכי הכללים לניצולו מחד גיסא ולהתגוננות מפניו מאידך גיסא - זקוקים להערכה מחודשת. על כן, תכנון הנחל צריך להיות אינטגרטיבי, ויש לאפשר לו מרחב לממש את אופיו הטבעי והדינמי. יש לפתח מערכת בלמים ואיזונים בין השלטון המקומי לבין הרגולטור הארצי

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

מדיניות משרד התחבורה לפיתוח בר-קיימא

אלכס לנגר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, הסובלת מזיהום אוויר ומרעש, בעוד מספר כלי הרכב על הכבישים נמצא בעלייה, וכך גם מספר הנסיעות הממוצע לתושב. בגלל המרכזיות שלה – כולם נוסעים לתל-אביב, דבר התורם לעומס ולזיהום בה. יש רק דרך אחת משמעותית לפתור בעיות אלו: דרכה של התחבורה הציבורית

ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, הסובלת מזיהום אוויר ומרעש, בעוד מספר כלי הרכב על הכבישים נמצא בעלייה, וכך גם מספר הנסיעות הממוצע לתושב. בגלל המרכזיות שלה – כולם נוסעים לתל-אביב, דבר התורם לעומס ולזיהום בה. יש רק דרך אחת משמעותית לפתור בעיות אלו: דרכה של התחבורה הציבורית

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תחבורה ציבורית – לאן?

יוסי סעידוב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) מצב התחבורה הציבורית בארץ אינו טוב: צפיפות, חוסר יעילות וזמן נסיעה ארוך. יוסי סעידוב מסביר מדוע יש צורך בארגון 15 דקות, ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית, שמירה על זכויות הנוסעים באמצעים משפטיים וקידום זכויותיהם באמצעות חקיקה כדי להביא לשינוי של ממש במצב התחבורה הציבורית

מצב התחבורה הציבורית בארץ אינו טוב: צפיפות, חוסר יעילות וזמן נסיעה ארוך. יוסי סעידוב מסביר מדוע יש צורך בארגון 15 דקות, ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית, שמירה על זכויות הנוסעים באמצעים משפטיים וקידום זכויותיהם באמצעות חקיקה כדי להביא לשינוי של ממש במצב התחבורה הציבורית

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

"אסון אקולוגי" בים המלח – האומנם?

איתי גבריאלי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

בנייה ירוקה – דיור בר-השגה ובר-קיימא

יהונתן אלעזר, גלית פלצור

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה מקלה על קידום התחום, ומגשרת על חסמי התפיסה וההתנהלות המקובלים, ובכך מסייעת להגביר את רווחת הפרט והמשק תוך הכללת תועלת סביבתית, חברתית ובריאותית

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הגן הכחול – מודל טכנו-ביולוגי לשיקום ולפיתוח של קו החוף

יאשה גרובמן, רועי קוזלובסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הצבת שוניות מלאכותיות בישראל

גידי בטלהיים, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

התפלה והסביבה הימית – עתיד בר-קיימא?

נורית קרס, אפרת שהם-פרידר, בלה גליל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

התפלת מי ים היא תחום דינמי, המתפתח ומשתנה במהירות, בשל פיתוחים טכנולוגיים ולנוכח הגידול בביקוש למים בעקבות גידול האוכלוסייה ושינויים בהרגלי הצריכה. ישראל צפופה במתקני התפלה, אך אין מספיק מחקר על ההשפעה הסביבתית של מתקנים אלה. רק גישה הוליסטית, זהירה, רב-תחומית וארוכת-טווח, עם תכנית כוללת לניהול המשאבים הימיים, ובהם התפלת מי ים, תאפשר שמירה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

חושבים ירוק בונים כחול – השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף

עדו סלע, שמרית פרקול-פינקל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רב שיח בנושא בנייה ירוקה – טוב לסביבה וטוב לכיס

יהונתן אלעזר, גלית פלצור, יצחק מאיר, משה שוורץ, נתן חילו, מיכל ביטרמן, אבי מאור, עפרה רהב

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

בנייה ירוקה מתמקדת בצמצום תשומות האנרגיה, המים ומשאבים נוספים הדרושים לבניית מבנים ולהפעלתם, לצד צמצום הנזקים הסביבתיים הנגרמים בזמן הבנייה, ושואפת ליצור סביבת פנים בריאה ונעימה לשימוש. בניסיון לספק תשובות אפשריות לשאלת הכדאיות הכלכלית של בנייה ירוקה ריכזנו מומחים ממגוון של גופים מהמגזר הפרטי, הציבורי, העסקי והאקדמי שמספקים נקודת מבט רחבה על סוגיית הכדאיות הכלכלית של הבנייה הירוקה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

ברכת שרת החקלאות ופיתוח הכפר

אורית נוקד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימור משאבי טבע כבסיס למדיניות חקלאית

אורית סקוטלסקי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה

עזרי אלון, יואב מורג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ביטול נציבות הדורות הבאים – בין פוליטיקה לאתיקה

גיל דרור

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.

מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

מִחזור פסולת בנייה – פוטנציאל וחסמים

נמרוד לנגה, הילה דובדבני

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

פועה בר, שחר בוקמן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

בד בבד עם מגוון התכניות לפיתוח הנגב, יש לזכור שהנגב הוא אזור ייחודי, ולמרות האשליה של מרחבים עצומים "לא מנוצלים", יש לשקול את תכניות הפיתוח בזהירות ובכובד ראש, כך שיהיו בנות-קיימא וישלבו כלכלה יציבה, שימוש נבון במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות, כבוד למגוון התרבותי והחברתי ושוויון הזדמנויות לכול

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

ערן דורון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

גיל זיידנר, רני עמיר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

גינון שוניות אלמוגים כאמצעי שיקום: הקלות הבלתי נסבלת של ריפוי פצע עמוק בעזרת רטייה

אביגדור אבלסון

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

השימוש בגינון שוניות כאמצעי שיקום רחב-היקף אינו פתרון מיטבי ואינו יכול להיות פתרון אמִתי להתדרדרות מצב שוניות האלמוגים. יש להתייחס לשיטה זו כאל פתרון מוגבל ביותר, שניתן ליישמו בתנאים פרטניים ובהיקפים מצומצמים בלבד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

אביטל גבע על בִּיצה, אגם ומה שביניהם

אביטל גבע

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

למידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

גרעין אזרחי בישראל ככלי להפחתת פליטות גזי חממה

שחר דולב, נועם סגל

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

בעידן של מאבק במשבר האקלים האנרגיה הגרעינית נתפסת כפתרון זול, נקי ונטול פליטות גזי חממה, שישחרר את העולם מתלותו בדלקי מחצבים מתכלים ויקרים דוגמת הנפט והפחם. חברות מסחריות מתכננות כיום הקמה של עשרות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם, אך יש חשש לגבי מידת הבטיחות של הכורים הגרעינים ולא ברור אם אנרגיה גרעינית היא באמת חלופה בת-קיימא לדלקי מחצבים ובת-תחרות אל מול מקורות האנרגיה המתחדשים

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

תכנון מסדרון אקולוגי בעמק חרוד כמקשר בין רמת צבאים לגלבוע

מוטי קפלן, נירית ויטמן, דותן רותם, ז'אן-מארק דופור-דרור

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע בתי גידול טבעיים הולכים ומחמירים בישראל, ויחד איתם גם הבעיות הנובעות מכך. בשטחים אלו מתקיימות אוכלוסיות קטנות ומבודדות של בעלי חיים ושל צמחים, דבר שמעלה את הסיכון להיכחדותן. מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

צמצום השטחים הפתוחים וקיטוע בתי גידול טבעיים הולכים ומחמירים בישראל, ויחד איתם גם הבעיות הנובעות מכך. בשטחים אלו מתקיימות אוכלוסיות קטנות ומבודדות של בעלי חיים ושל צמחים, דבר שמעלה את הסיכון להיכחדותן. מסדרון אקולוגי הוא רצועה של שטח פתוח המחברת אזורים טבעיים מנותקים, הגדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית, ומטרתו לאפשר מעבר מינים בין האזורים הטבעיים. עבודה זו מדגימה כיצד ניתן לשלב שטחים חקלאיים נרחבים בתכנון מסדרון אקולוגי אזורי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

גנים אנכיים בעולם ובישראל

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

חיים גבירצמן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

הקלינטק הוא מנוע הצמיחה העולמי הבא

קרני גוברין-סגל

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

תעשיית הקלינטק, הכוללת בחובה טכנולוגיות ושירותים שמפותחים במטרה להפחית השפעות שליליות על הסביבה, עלתה על מפת הטכנולוגיה וההשקעות הבין-לאומיות בעשור האחרון. המגמה הירוקה תופסת תאוצה והניעה את הכלכלה הירוקה, ואפשר לראות זאת בכל העולם וגם בישראל. ההצלחה הישראלית בהייטק מנבאת הצלחה דומה גם בקלינטק, בייחוד לאור העובדה שישראל היא בין המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים וטכנולוגיות סולָריות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)