כיצד מדינה קטנה כישראל, ובפרט האקדמיה שלה, יכולות לתרום להתמודדות עם המשבר העולמי שהולך ומתפתח?
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוישחר בוקמן, גלעד אוסטרובסקי, אור פילק
על חשיבותם הקריטית של יערות העולם לשמירה על המגוון הביולוגי, להפחתת השפעות שינוי האקלים ולקיבוע פחמן דו-חמצני
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)מה החלופות לתרבות של ייבוא בולימי ומטורף של ערמות בגדים מתכלים, לקבירת העולם תחת הרים של זבל, ולהלבשת הילדים בבגדים זולים ורעילים?
גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)המפקח על הבנקים, שאחד מתפקידיו הוא שמירה על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, מביע דאגה שסיכוני האקלים עלולים להפֵר את היציבות הזו. מה תפקידו של המגזר הפיננסי במעבר הנדרש מהמשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהדיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהלמי שמסייר למחייתו ברחבי העולם ‒ בג'ונגלים של האמזונס, בין שבטים באפריקה ובין קרחוני אנטארקטיקה ‒ ומפעיל מקלט לחיות בר פגועות בחוות הבודדים, בית משפחתו בנגב, יש זווית מבט ייחודית על קיימות ושינוי האקלים
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולתכיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון
גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן, לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)"הניצוץ לכתיבת הרומן 'המנהרה' נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא"
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)ריאיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםהאקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים
גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחהאסטרטגיה המשולשת מסייעת באימוץ נהגים חדשניים של קיימות עירונית, בהגברת החוסן העירוני, בהעצמת מקומם של מרכיבי טבע עירוני, בפיתוח מרכיבים של כלכלה מעגלית, בהפיכת מערכת התחבורה לידידותית יותר לסביבה ועוד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתנוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתשחר בוקמן, נטע ליפמן, שחר שלוח
ראיון עם השר אבי גבאי החל את דרכו הציבורית כראש צוות התקשורת באגף התקציבים במשרד האוצר. גבאי הוא ממקימי מפלגת 'כולנו', ומכהן כשר להגנת הסביבה מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית.
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)פרופ' אבינרי מביא מניסיונו המחקרי בתחומים של חיזוי התנהגויות תחבורתיות, השפעת מידע על קבלת החלטות, רציונָליות מוגבלת ואינטראקציות חברתיות בין המשתמשים בתחבורה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)גרמניה היא מהמדינות הבולטות בעולם הדיפלומטי, הכלכלי והתעשייתי, ומהמובילות בעולם בשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. התכבדנו לשוחח עם עם ד"ר ברברה הנדריקס, שרת הסביבה, שימור הטבע, הבינוי והבטיחות הגרעינית בממשלת גרמניה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיהראיון עם אורי יוגב המכהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. קודם לכן כיהן כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בשנים האחרונות עסק בתעשיית המים והקלינטק בישראל, וכיום מכהן כיו"ר עמותה הפועלת לקידום מעמדה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום פתרונות מתקדמים למים
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)רחל רמתי זכתה למוניטין בין-לאומי כמתכננת ערים, בעיקר בזכות השפעתה על העיצוב העירוני של ניו-יורק. רמתי, תושבת ישראל לשעבר, היא כיום המנהלת והבעלים של חברת .Ramati Associates Inc ומלמדת עיצוב ואדריכלות
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)ריאיון עם פרופסור דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק, ארה"ב, ומחבר רב-המכר לא רציונלי ולא במקרה
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)ריאיון עם ד"ר יובל נח הררי, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר רב המכר 'קיצור תולדות האנושות'
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)הים כמעט שאינו נוכח בנרטיב הלאומי, היהודי-ציוני. מבחינה גאו-אסטרטגית וגאו-פוליטית מדינת ישראל היא מדינת אי, אך למרות זאת הים כמעט שאינו נוכח באסטרטגיה, במדע ובהתעניינות הציבורית
גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכוןמה התפקיד של המדען והחוקר בהתפתחות המדע וביישומו?
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)החיבור בין צדק סביבתי לצדק חברתי ולשלום, ופעילותיו של השר בנידון – צמצום פערים חברתיים בעזרת חקיקה, התמודדות עם כוחות כלכליים מורכבים, שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, גז טבעי ועוד
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)ראיון עם אגי משעול, מגדולות משוררי ישראל בני זמננו. מרבה לעסוק בעולם החי והצומח. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. חברה במועצת המומחים של התנועה הירוקה. מתגוררת במשק חקלאי בכפר מרדכי
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)החקלאות בישראל – המפגש בין חברה, כלכלה, סביבה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהספרו של פרופ' ארליך עורר דיון סוער עם פרסומו, ורבים ביקרו את תחזיותיו הקודרות, אך עם הולדת התושב ה-7 מיליארד על פני כדור הארץ ראוי לבחון מחדש את רעיונותיו
גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)הערים הגדולות הן המקום שרוב אוכלוסיית העולם נמצאת בו כיום, ולרשויות המקומיות יש תפקיד מכריע וקריטי בקידום ההגנה על הסביבה בישראל
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)הטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות פיתוח היא סוג של תשתית שעלינו לפתח. פיתוח תשתיות הוא תהליך אִטי, וכשם שאנו מתקדמים לאט בפיתוח תשתיות אחרות, כך קורה גם בתשתיות סביבה
גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבלמידה מן הטבע איך להתנהל במגוון: באגם אחד אפשר לראות את כל העולם כולו, ולכל מערכת, כדוגמת האגם, יש איזונים משלה. שילוב בין אמנות, חברה, כלכלה, חינוך וחקלאות בחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)האקדמיה היא הגוף הבכיר במדינה בענייני מדע, והיא מופקדת על טיפוח המדע, על קידומו ועל ייעוץ לממשלה בסוגיות של מחקר ותכנון מדעי שיש להן חשיבות לאומית. אחת הסוגיות הבוערות כעת היא שמירת הסביבה וקיימותה, למעננו ולמען הדורות הבאים
גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)הקיימות אינה מנוגדת לשאלות הדתיות, אלא להפך: דווקא האמונה כי ריבונו של עולם הוא בורא העולם, היא המעצימה את המחויבות לשמירת קיומו של עולם יקר ומיוחד זה
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)תורת המשחקים היא תורה מתמטית מופשטת העוסקת בהבנת שלל תופעות חברתיות, בעיקר בתחום הכלכלה, אך גם בסוגיות של יחסים בין-לאומיים, מדיניות ציבורית, עסקים, פוליטיקה, פסיכולוגיה, ביטחון ואקולוגיה. במאמר זה פרופ׳ ישראל אומן מסביר כיצד תורת המשחקים יכולה לסייע בהבנת סוגיות סביבתיות ובדרכים להתמודד עמן
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)המאבק על הסביבה הוא גם מאבק על החברה, מאבק על השוויון ומאבק על הדמוקרטיה. לתנועה הסביבתית מגיעים יותר ויותר אנשים שלא ויתרו על החלום של מקום שטוב לחיות בו. זהו חלום שלא קל להגשימו. הדרך איננה פשוטה, אבל למעננו ולמען ילדינו, זו הדרך שצריך להתחיל ללכת בה
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)