האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ
השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
שי לוי, דפנה דיסני, מרדכי שכטר, גידי נאמן
מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם
עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי
עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)
תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה
גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב, רחל קרליבך
בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)
בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)
אסף ענבר, מרקוס לאדו, מרסלו שטרנברג, מני בן-חור
שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע
גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)
אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר
שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)
קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות
גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)
