אקולוגיה וסביבה

בריאות ומזון > בריאות הציבור

בריאות הציבור (68) חשיפה לזיהום אוויר (28) תחלואה מהתפרצות מחלות (24) תחלואה מגורמים סביבתיים (19) תזונה מקיימת (13) הערכת חשיפה למזהמים (8) מדיניות (8) גידול בעלי חיים (5) מזון מן החי (5) חומרים מסוכנים (4) חומרים מזיקים במזון (3) תסקיר השפעה על הבריאות (3) בזבוז מזון (3) איכות מי השתייה (2) קבוצות בסיכון גבוה (2) רעש (2) אקו-טוקסיקולוגיה (חומרים רעילים בסביבה) (2) קרינה בלתי מייננת (2) הנדסה גנטית (1)

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

זהר ברנט-יצחקי

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

בעקבות סכנת הידבקות מטיילים במחלת העכברת – פעולות לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ולשפיעות באגן ההיקוות של הכינרת

אילן צדיקוב

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

אפידמיולוגיה סביבתית כדרך אפקטיבית להשפיע על הסביבה – ריאיון עם ד"ר קרן אגאי-שי

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

יתוש הטיגריס האסייני בישראל – סיכונים בריאותיים, ניטור והסברה

עדי לוי, טלי ברמן אלפורט, נועם ואן דר האל, קרני קריגל

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

חשיפת מבוגרים בישראל לקבוצת תרכובות סינתטיות לא פריקות: תוצאות ממחקר חלוץ

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

האם המגפה העולמית תוביל לאורח חיים מקיים יותר?

ולרי ברכיה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה בעשרים השנים האחרונות

יובל, דוד ברודאי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל"ג בעומר

דורית קרת, אלון טל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מסחר בין-לאומי והפצת נגיפים ומחלות לאדם ולסביבה

דפנה דיסני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

מירי צלוק, אורי שיינס

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מחקרים מעריכים שבעתיד נראה יותר התפרצויות של מחלות מידבקות חדשות, ולא מהנמנע שהן יהיו גם קטלניות מהקורונה. הבנת התפקיד של מערכות אקולוגיות בריאות בהגנה מפני מגפות אלה צריכה להתבטא בכך ששמירת טבע תהפוך לסעיף מרכזי בסדר העדיפויות העולמי והלאומי

מחקרים מעריכים שבעתיד נראה יותר התפרצויות של מחלות מידבקות חדשות, ולא מהנמנע שהן יהיו גם קטלניות מהקורונה. הבנת התפקיד של מערכות אקולוגיות בריאות בהגנה מפני מגפות אלה צריכה להתבטא בכך ששמירת טבע תהפוך לסעיף מרכזי בסדר העדיפויות העולמי והלאומי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

יערה צעירי, אלון טל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

"אללה לא יצר מחלה מבלי לאתר לה גם מרפא" – חושבים על מגפות במזרח התיכון הטרום-מודרני

מירי שפר-מוסנזון

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה כיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו

כיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה והמשבר הסביבתי – לאן הולכים מכאן?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה אירוע ההשקה מקוון של גיליון מיוחד של כתב העת בנושא משבר הקורונה, בהשתתפות מומחים וקובעי מדיניות.

אירוע ההשקה מקוון של גיליון מיוחד של כתב העת בנושא משבר הקורונה, בהשתתפות מומחים וקובעי מדיניות.

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

נדב לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

נגיף הקורונה לא יחסל את האנושות, אבל הוא כאן כדי לעורר את הקפיצה הקוונטית הבאה בתודעה הבריאותית

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מתי מגפה נעשית פנדמיה, מדוע היססו לכנות את מגפת הקורונה כפנדמיה, והאם יש בכלל חשיבות מעשית למינוח?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19

חוה פרץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הצצה אל כמה מהתכנים בגיליון המיוחד בנושא משבר הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה

קרן אגאי-שי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ביחד ומרחוק – השפעת משבר הקורונה על המבנה העירוני והשטחים הפתוחים

דני ברויטמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?

צור בדיחי, אילת ברעם-צברי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור

שלומית פז

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?

אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן, שירה דסקל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

שירת סגרכתר

עדנה גורני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

פרק חדש בהיסטוריה האנושית

שחר בוקמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

גדעון בכר, טל רונן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)

עוזי דגן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

מיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זיהום סביבתי הנגרם ממגפת הקורונה – אמת ובדיה

גל זגרון, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

אריה ונגר

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לאחר שנתגבר על משבר הקורונה, בתקווה שיעבור במהרה ובנזק קטן ככל האפשר, ישראל זקוקה למדיניות סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים

לאחר שנתגבר על משבר הקורונה, בתקווה שיעבור במהרה ובנזק קטן ככל האפשר, ישראל זקוקה למדיניות סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

יעל רם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניות

שלומית פז, מיה נגב, נדב דוידוביץ'

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה בישראל, והקשר החיובי בינה לבין טמפרטורת הסביבה

חוה פרץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תסקיר השפעה על הבריאות, ככלי לקידום תפיסה דוגלת בהתייחסות לנושאי בריאות בגיבוש כל מדיניות שהיא

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן, רונית קלדרון-מרגלית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

השקיה בקולחים – ממה צריך להיזהר?

דרור אבישר, גפן רונן-אלירז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

רתימת עקרון ההיזהרות למאבקים סביבתיים בתעשייה

ג'מילה הרדל ואכים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד

עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון הזהירות המונעת – עיקרון קיומי לסביבה ולבריאות הציבור

עמית ברכה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון ההיזהרות – מענה לקוצר ידו של המדע או אות מתה בספר החוקים?

ציפי איסר איציק

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

בנייה עתידית של בתי ספר בבניינים רבי-קומות – היבטים בריאותיים

זהר ברנט-יצחקי, איזבלה קרקיס, איתמר גרוטו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

סביבה ירוקה בעיר ובריאות – סקירת המחקר האפידמיולוגי העכשווי

מאיה שדה, רחלי דנקנר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?

אביתר אראל

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

הוואנה האכילה

Uli Westphal

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו. פירמידת המזון מציגה את מוצרי המזון הטרי הזמינים לאוכלוסיית הוואנה, בצורה שמתכתבת עם הנוהג של הצגת המלצות תזונה

האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו. פירמידת המזון מציגה את מוצרי המזון הטרי הזמינים לאוכלוסיית הוואנה, בצורה שמתכתבת עם הנוהג של הצגת המלצות תזונה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

הממד הסביבתי של מדפסות תלת-ממד – חשש לרעילות תוצרי המדפסות

שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מדיניות בנושא 'בריאות וסביבה' – אתגרים בין-משרדיים ברמת הממשל

מיה נגב

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים

מני בן-חור, מנחם אדלשטיין, ג'ו יונג יון, נירית ברנשטיין, חיים טנאו, אחמד נאסר, פביאן באומקולר, זאב גרסטל

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

תמר ברמן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

האם החקלאות האורגנית בישראל היא חקלאות בת-קיימא?

חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תחום התזונה בת-הקיימא הוא מורכב וסבוך וראוי להתמודד עימו במתודולוגיה של ניהול סיכונים. באמצעות מתודולוגיה זו ניתן לקבל החלטות מושכלות המתבססות על הליכי בחירה נבונים ולא מקריים

תחום התזונה בת-הקיימא הוא מורכב וסבוך וראוי להתמודד עימו במתודולוגיה של ניהול סיכונים. באמצעות מתודולוגיה זו ניתן לקבל החלטות מושכלות המתבססות על הליכי בחירה נבונים ולא מקריים

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

‘בריאות אחת’ – רפואה, בריאותם של בני אדם ושל בעלי חיים ושימור הסביבה

זוהר לדרמן, פיטר רבינוביץ'

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) 'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

פיצוח סודות הטבע יביא מזור או כלְיון? ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד

קרן אגאי-שי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

ניטור יתושים בוגרים – השפעת סוג המלכודת על יעילות הניטור של יתוש הטיגריס האסייני ושל מינים נוספים בשטחים פתוחים ובשטחים בנויים בישראל

אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר, לאור אורשן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

מהשדה אל הצלחת – תזונה בת-קיימא בישראל

אלון שפון, חגית אולנובסקי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) תזונה בת-קיימא היא שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס מחד גיסא לאספקה של תזונה בריאה לכל אדם, ומאידך גיסא מדגיש כי אספקת המזון תבוא ממערכת המתנהלת על פי עקרונות הקיימות

תזונה בת-קיימא היא שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס מחד גיסא לאספקה של תזונה בריאה לכל אדם, ומאידך גיסא מדגיש כי אספקת המזון תבוא ממערכת המתנהלת על פי עקרונות הקיימות

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הצד האפל של מעכבי הבעירה

שי רייכר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

שלומית פז

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בשנים האחרונות קיים ויכוח ציבורי הנוגע למיקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה ולסכנה שהוא מהווה לאוכלוסייה ולסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

הטיפול הנדרש בזבל בעלי חיים להפחתת ריכוזם של גורמי מחלות

ישעיהו בראור

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

סביבת המגורים ובריאותנו: רשמים מיום עיון בנושא

לוסיה ברגובוי ילין, חוה פרץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

עשור להתמודדות מתמשכת עם קדחת מערב הנילוס בישראל

תמר יגר, אורי שלום

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)