אקולוגיה וסביבה

האם החקלאות האורגנית בישראל היא חקלאות בת-קיימא?

3 במאי, 2015

מושב אמירים – ניסיון ארוך שנים לצורת חיים הדוגלת בחקלאות אורגנית ובתזונה צמחונית-טבעונית אורגנית | צילום: אלי ברודי


מאת

חגית אולנובסקי
מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר)

מאת

חגית אולנובסקי
מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר)

תחום התזונה בת-הקיימא מורכב וסבוך, וראוי להתמודד עימו במתודולוגיה של ניהול סיכונים. באמצעות מתודולוגיה זו ניתן לקבל החלטות מושכלות המתבססות על הליכי בחירה נבונים ולא מקריים. אנסה לתאר כאן את הבחירה שמדינת ישראל צריכה לעשות כדי שנהנה מחקלאות בת-קיימא מיטבית, שתיתן ביטחון תזונתי יחד עם בריאות לתושבים ולסביבה וקיימות לאורך הדורות. החלופות שאני בוחנת הן החקלאות האורגנית והחקלאות הקונבנציונלית בישראל. האחרונה מאופיינת בשימוש רב בטכנולוגיות, בפיתוחים מתקדמים, בסמיכות רבה לבתי התושבים, בקונפליקטים עם שמירת הטבע ועוד.

מבחינה בריאותית, חשוב להבהיר כי "טבעי" אינו שווה ל"בריא". די להזכיר חומרים טבעיים שרעילים גם בכמויות או בריכוזים מזעריים: ארס נחשים, פטריות מסוגים שונים (ובכלל צמחים רעילים), חיידקים המייצרים רעלנים ועוד. בהקשר זה, סקירה של חומרי ההדברה הטבעיים המאושרים לשימוש בחקלאות האורגנית [1] מעלה סימני שאלה רבים: חלק מהחומרים דומים מאוד לחומרי הדברה הנמצאים בשימוש בחקלאות הקונבנציונלית – אולם החומר הטבעי מתפרק לאט יותר, ועל כן עלול לגרום לנזק בריאותי משמעותי יותר; חלק מהחומרים כוללים מתכות (כמו נחושת) המצטברות ברקמות הצמח, ועלולות לגרום נזקים בריאותיים משמעותיים כאשר הירק או הפרי נאכלים לאורך תקופת זמן משמעותית.

החקלאות האורגנית נהגתה, נכתבה ונחתמה לפני כ-75 שנה [2], ומאז כמעט שלא עודכנה. כיום ברור לאנשי המקצוע שבכל הקשור לחומרי ההדברה האורגניים, אנחנו שוגים בשני תחומים. ראשית, אנחנו לא יודעים מהן ההשפעות הבריאותיות של חלק מחומרי ההדברה האורגניים. פשוט לא מתבצע מחקר איכותי בנושא, בניגוד למחקרים רבים המוכיחים את הנזק הבריאותי מחומרי ההדברה הסינתטיים הנמצאים בשימוש בחקלאות הקונבנציונלית. ושנית, אנחנו "מחפשים מתחת לפנס". תוצרת חקלאית אורגנית נבדקת לשאריות של חומרי הדברה סינתטיים, אבל לא נבדקת לשאריות של חומרי הדברה אורגניים! בהקשר הבריאותי, מדינת ישראל חייבת לעודד מחקרים שיבחנו את ההשלכות הבריאותיות של כל סוגי חומרי ההדברה, לבדוק היטב את שאריות כל חומרי ההדברה החשודים כמשפיעים לרעה על הבריאות בכל סוגי התוצרת, ולבצע את הבדיקות הללו בכל השווקים – לא רק ברשתות השיווק הגדולות. רק כך נוכל לדעת שהירקות והפֵּרות שאנו אוכלים נקיים משאריות חומרי הדברה מסוכנים.

מבחינה סביבתית, יש קונצנזוס כמעט מוחלט באשר להשפעות החיוביות של חקלאות אורגנית על הסביבה. מאות מאמרים מתארים זאת, אבל קריאה מוקפדת של החומר המדעי יחד עם הבנה של המציאות הישראלית מעלה סימני שאלה רבים. מטא-אנליזה של מחקרים שבדקו היקפים של תוצרת אורגנית לעומת קונבנציונלית [3] מעלה אפשרות שבחלק מהגידולים, כמות התוצרת האורגנית יכולה להשתוות לכמות התוצרת מחקלאות קונבנציונלית. אף על פי כן, בשטחי חקלאות שלחין (השכיחה בישראל), התוצרת האורגנית מיחידת שטח יורדת ל-70%–60 מכמות התוצרת הקונבנציונלית. המשמעות היא שעבור גידול אותה כמות של תוצרת חקלאית נצטרך להקדיש עוד שטחים רבים לחקלאות, והדבר יביא לפגיעה אנושה בטבע, כמו גם לעלייה נוספת ביוקר המחיה. החקלאות האורגנית מצריכה כוח אדם רב – במצב הנוכחי, כאשר מרבית הפועלים בחקלאות אינם ישראלים, האומנם נרצה להביא לישראל עוד עשרות אלפי פועלים זרים כדי לקיים חקלאות שאינה ממוכנת? או שנגייס לעבודת החקלאות פועלים ישראלים ונשלם להם שכר הוגן – דבר שיעלה עוד יותר את מחיר התוצרת החקלאית? כיום רוב החקלאות האורגנית בישראל מיועדת ליצוא לאירופה, לטובת פרנסתן המבורכת של כמה עשרות משפחות ישראליות, אך לנוכח המחירים העקיפים שגובה החקלאות האורגנית יש לשאול: האם זהו האינטרס של מדינת ישראל? החקלאות האורגנית מסרבת להכיר בטכנולוגיות חקלאיות שהתפתחו במרוצת השנים ושיש בהן פוטנציאל רב לשיפור מצב הסביבה. לדוגמה, הידרופוניקה – גידול צמחים על מצע מרחף של מים, ללא אדמה – מאפשרת לשלוט היטב בכמויות חומרי ההדברה והדשן, ולא לזהם את הסביבה כלל בשאריות של חומרים אלה. אולם בחקלאות האורגנית חל איסור מוחלט על גידול מנותק מהאדמה.

לסיכום, החקלאות האורגנית מהווה לטעמי "סמן ימני" חיוני, הגורם לנו לבחון את תפיסותינו לגבי הנכון והראוי בחקלאות מבחינה סביבתית ומבחינה בריאותית. הפתרון המומלץ לדעתי עבור מדינת ישראל הוא:

  • בחינה מדוקדקת של כל הפרקטיקות הנהוגות בחקלאות האורגנית, ובכלל זה חומרי הדשן וההדברה, שיטות עיבוד הקרקע, ניהול הגידולים במחזורים עונתיים ושנתיים וכו'.
  • אימוץ של הפרקטיקות שנמצאו מועילות לבריאות האדם ולסביבה בישראל (ויודגש: אימוץ רק של הפרקטיקות הללו, לא של החקלאות האורגנית כתורה בפני עצמה).
  • בחינה של הערכים ומתודולוגיות החשיבה של החקלאות האורגנית, במטרה לפתח על בסיסם פרקטיקות חקלאות חדשות שיהיו בנות-קיימא בכל המובנים, ונכונות עבור התנאים הייחודים של החקלאות במדינת ישראל.

  1. ליכטנייר ל. 2008. תכשירים לחקלאות אורגנית המורשים לשימוש בישראל. משרד החקלאות ופיתוח הכפר – השירותים להגנת הצומח ולביקורת.
  2. Northbourne L. 1940. Look to the land. London: J. M. Dent.
  3. Seufert V, Ramankutty N, and Foley JA. 2012. Comparing the yields of organic and conventional agriculture. Nature 485: 229-232.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

אולנובסקי ח. 2015. האם החקלאות האורגנית בישראל היא חקלאות בת-קיימא? אקולוגיה וסביבה 6(1): 61–60.
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      חגית אולנובסקי
      מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר)

      מאת

      חגית אולנובסקי
      מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא (ע"ר)


      ציטוט מומלץ

      אולנובסקי ח. 2015. האם החקלאות האורגנית בישראל היא חקלאות בת-קיימא? אקולוגיה וסביבה 6(1): 61–60.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

      אלי כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      - מודעה -

      לראש העמוד